מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון, ופורסם לאחרונה בכתב העת vaccines, מחזק את הקשר בין חיסון שחפת (Bacillus Calmette-Guerin (BCG להגנה מפני נגיף הקורונה. החוקרים מצאו שחיסונים נגד שחפת שניתנו ב-15 השנים האחרונות עשויים לספק הגנה מפני נגיף הקורונה לאנשים מתחת לגיל 24. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת Vaccines. ממצאי המחקר מצטרפים למספר עבודות וניסויים קליניים שנערכים ברחבי העולם מאז התפרצות המגפה במטרה לבדוק האם חיסון שחפת עשוי לעזור נגד נגיף ה-COVID19 ולהפחית את הסיכון להדבקה במחלה. 

שחפת היא מחלה זיהומית ומדבקת, הפוגעת בדרך כלל בריאות, אך יכולה לפגוע גם באיברים אחרים כגון המוח, הכליות או עמוד השדרה. השחפת גורמת למותם של 50% מהחולים הלא-מטופלים, אולם התמותה משחפת בעולם המערבי נמוכה מאוד: 0.3 ל-100 אלף חולים. חיסון השחפת מבוסס על חיידקים חיים-מוחלשים של שחפת הפרות. הוא גורם לגוף לייצר נוגדנים נגד חיידקי שחפת וכך מונע את הזיהום וסיבוכיו. כיום החיסון נגד שחפת עדיין ניתן באופן נרחב, אך במדינות שונות, מפותחות ברובן, הפסיקו בשנים האחרונות לחסן את האוכלוסייה עקב היחלשות המגפה. בישראל השחפת נחשבת למחלה נדירה.

ד"ר נדב רפופורט (בתמונה), מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה באוניברסיטת בן גוריון יחד עם דניאל קלינגר, עידו בלס ופרופ' מיכל ליניאל מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ניתחו את הקשר בין מידת חיסון האוכלוסייה נגד שחפת במדינה לבין ההשפעה של הקורונה על האוכלוסייה מבחינת מספר מקרים, מספר חולים קשה ואחוזי תמותה. החוקרים מצאו שהאוכלוסייה הצעירה מתחת לגיל 24 שקיבלה את החיסון ב-15 השנים האחרונות הייתה מוגנת יותר בפני נגיף הקורונה, מה שהוביל להפחתת שיעורי ההידבקות ושיעורי התמותה עקב הידבקות. לא הייתה השפעה בקרב מבוגרים שקיבלו את החיסון לפני שנים. 

במחקרם ניתחו החוקרים נתונים מ-55 מדינות ברחבי העולם, המהוות 62.9% מאוכלוסיית העולם. כדי לנרמל את הנתונים הם כללו מדינות בהן קיימות אוכלוסייה גדולה מ-3 מיליון איש. מכיוון שמגפת הקורונה התפרצה במדינות שונות במועדים שונים, הם לקחו בחשבון נתונים לפי התאריך הראשון בו הגיעה המדינה לשיעור תמותה של אדם אחד על כל 2 מיליון איש. בנוסף, נוטרלו משתנים דמוגרפיים וכלכליים שונים המאפיינים כל מדינה כגון מספר מיטות אישפוז לנפש ותמ"ג. 

התוצאות הראו קשר שלילי בין מספר שנות החיסון שניתנו במדינה לבין אחוזי תמותה מהוירוס, ומספר החולים הקשים המדווחים במדינה. כלומר, ככל שהחיסון ניתן יותר שנים כך פחת מספר החולים והמתים מקורונה במדינה יחסית לגודל האוכלוסייה. 

ומה לגבי חיסונים אחרים, האם הם השפיעו על ההגנה מפני נגיף הקורונה? החוקרים ביצעו את אותו ניתוח לגבי חיסונים נגד חצבת ואדמת. לא נמצא כי לאותם חיסונים יש קשר מובהק סטטיסטית להגנה מפני קורונה. 

בראיון לתוכנית "שלושה שיודעים" בכאן תרבות סיפרה פרופ' מיכל ליניאל: "במחקר המשותף שלנו מצאנו תופעה מדהימה. גילינו שרוב העולם חוסן באיזשהו אופן בחיסון במאה השנה האחרונות שהוא מוכר, חיסון נגד שחפת, שנותן להם הגנה חלקית מול הקורונה. המערכת האימונית למעשה עברה אקטיבציה, והם הרבה פחות חשופים לנגיף הקורונה. במדינות שהמשיכו לחסן לאורך השנים כמו בפורטוגל,הונגריה או מולדובה אנחנו רואים הגנה חלקית מול הקורונה. בישראל, לצערנו, הפסיקו לחסן משנת 1982".

"חיסון ה-BCG התגלה באופן ספורדי בהרבה עבודות כבעל יכולות לסייע בריאותית בלי קשר למחלת השחפת. לדוגמה, הסתבר שילדים חולים פחות ומתים פחות עד גיל 5 מסיבוכי ריאה כלשהם, סיבוכים חיידקיים או ויראליים אם קיבלו את חיסון ה-BCG. בנוסף, אנשים שסובלים מיבלות קשות וקיבלו את חיסון ה-BCG ציינו שחל שיפור במצבם. כלומר, קיבלנו רמזים שמשהו בחיסון הזה ייחודי, שיש בו יותר ממה שחשבנו עליו עד כה. לדעתי, זה אחד החיסונים הכי מוצלחים שנוצרו בעולם" מוסיפה עוד פרופ' ליניאל. "במהלך מגפת הקורונה שמנו לב כי בספרד מול פורטוגל או באנגליה מול אירלנד, אוכלוסיות פחות או יותר דומות מבחינה גנטית וקרובות מבחינה גיאוגרפית, היו הבדלים עצומים בכמות הנפטרים מהמגפה. בדקנו למה זה קרה במחקר שלנו, ובודדנו משתנים שונים כמו יכולתה של מערכת הבריאות להתמודד עם המגפה, מה הכלכלה אפשרה בכל מדינה וכמה זמן נמשך בכל מדינה הסגר, וגילינו שאחד הפקטורים המשמעותיים ביותר להגדיר הבדלים בין מדינות הוא חיסון ה-BCG".

האם נכון לחסן מחדש את האוכלוסייה נגד שחפת? "השאלה הזאת נשאלה את ה-CDC העולמי, שאמרו בינתיים לא, אבל יש כיום ניסויים למשל ביוון ובאוסטרליה שחוקר את הקשר בין BCG לקורונה. נצטרך לחכות עוד כמה חודשים כדי לראות את התוצאות שלהם".

 

למאמר המדעי: https://www.mdpi.com/2076-393X/8/3/378

פרסומים בתקשורת המקומית:

https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-791202

https://www.israelhayom.co.il/article/802833

https://healthy.walla.co.il/item/3387002

https://www.bhol.co.il/news/1139656

https://ashdodnet.com/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9E%...

https://www.bahazit.co.il/mivzakim/%E2%80%8F%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7...