פוצחה תעלומת המוות ההמוני של דגי שונית האלמוגים באילת בקיץ 2017

ספטמבר 22, 2020
דג בשונית האלמוגים באילת

ביולי 2017, דגי שונית האלמוגים הפסטורלית באילת החלו למות בהמוניהם. התופעה הייתה קיצונית בממדיה: בתקופה של כ-10 שבועות, נאספו מאות פגרי דגים בני עשרות מינים וסוגים, רובם דגים גדולים וצבעוניים. הנפגעים העיקריים היו דקרים ("לוקוסים"), תוכינונים ומינים נוספים החיים בסמיכות לאלמוגים. איש לא הבין את הגורם שהוביל למותם של כל כך הרבה דגים בבת אחת –האם המים הזדהמו? האם התחממות המים גרמה לירידה חדה בריכוז החמצן המומס במים? מות הדגים נותר בגדר תעלומה, עד היום. פרופ' אמציה גנין מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, בחן את התעלומה במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי הנחשב PNAS והגיע למסקנה מפתיעה – תמותת הדגים נגרמה בעקבות תהליך מפתיע הקשור להתחממות הגלובלית.

 

עד כה, מחקרים על ההשפעות האקולוגיות של התחממות האוקיאנוס התמקדו על הטמפרטורה המקסימליות של אירועי ההתחממות, תוך התעלמות מקצב ההתחממות. ביולי 2017, למרות שטמפרטורת המים באילת הייתה רגילה למדי, התחוללו בחודש זה שני אירועים סמוכים בהם קצב התחממות המים היה הקיצוני ביותר מאד. באירוע הראשון, ניטור טמפרטורת המים שבוצע בסיוע המשרד להגנת הסביבה, גילה כי טמפרטורת המים עלתה ביותר מ-4 מעלות תוך יומיים וחצי – עלייה קיצונית ביותר לגוף מים ימי, בכל אמת מידה. פרופ' גנין ושותפיו למחקר, לירז לוי מהאוניברסיטה העברית, דיוניסיוס רייטוס מאוניברסיטת אתונה והמומחים לפתולוגיה של דגים פרופ' אריק דיאמנט וד"ר גלית שרון מחקר ימים ואגמים והמרכז הימי באונ' חיפה, מסבירים כי קצב חימום שכזה גורם לדגים להיכנס למצב עקה קיצונית. המערכת הראשונה הנפגעת בגופם של דגים הנחשפים לחימום שכזה הינה המערכת החיסונית. הדגים הפגועים "חטפו" זיהום בחיידק מצוי מזן סטרפטוקוקוס אשר הפך להיות אלים והביא למותם תוך יום-יומיים. "בדיקות שנערכו בדגים גוססים, אימתו את הזיהום בסטרפטוקוקוס ביותר מ 90% מהפרטים. בימים רגילים, דגים עם מערכת חיסון תקינה מתגברים בקלות ובאופן שוטף על הדבקה בחיידק זה", הסביר פרופ' גנין.

אמציה גנין

על מנת לקשור את התמותה ההמונית בסטרפטוקוקוס לקצב התחממות המים, צוות המחקר השתמש בנתוני חישה מרחוק בלוויינים על מנת לבחון מחדש שני מקרים של תמותה המונית של דגים שתועדו קודם לכן, במפרץ כווית בשנת 2001 ובמערב אוסטרליה בשנת 2011. אכן נמצא כי לשני המקרים קדמו קפיצות מהירות של התחממות המים.

 

"קצב חימום כה מהיר התאפשר בגלל תופעה אטמוספרית המתרחשת לעיתים בקיץ מעל מדבר סהרה והמביאה להיחלשות הרוח, לעלייה בלחות ולהגדלה ניכרת של שטף החום הנכנס אל פני הים במפרץ אילת", אמר פרופ' גנין, והוסיף: "אנו צופים שפרסום התגלית בכתב העת PNAS יחשוף בפני אלו החוקרים את שינויי האקלים בכדור הארץ, היבט חדש ומדאיג של ההתחממות הנמשכת של עולמנו".

 

לקריאה נוספת