ההרשמה לאוניברסיטאות ולמכללות צפויה להיפתח כמעט בכל מוסדות הלימוד האקדמיים ב-17.1. בשנה שעברה חלה עלייה במספר הנרשמים ברוב מוסדות הלימוד, המסלולים, החוגים והפקולטות, לעומת השנה שעברה (תשפ"א לעומת תש"פ), זאת למרות התפרצות מגיפת הקורונה והאילוץ שנוצר ללמוד מרחוק. האם הצורך לרכוש מקצוע בתקופה מדאיגה ומאתגרת כמו זאת שאנחנו נמצאים בה כיום הוא שמוביל צעירים רבים להצטרף לעולם האקדמי, או דווקא הלחץ הסביבתי שמופעל עליהם? האם לסטודנטים חדשים חשוב להרחיב אופקים יותר מאשר לרכוש מקצוע מכובד בבואם ללמוד באקדמיה? האם היוקרה שבלימודי התואר הראשון חשובה להם?
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטה העברית על-ידי צוות שכלל את הדוקטורנטיות תרצה וילנר ושאדה קשקוש, בהנחית ובהובלת דר' יוליה ליפשיץ-ברזילר, מרצה בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס באוניברסיטה ופרופ' איתמר גתי מביה"ס לחינוך והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה, ניסה לענות על שאלות אלה. המחקר ביקש לבדוק מהי הסיבה המרכזית שבעטיה סטודנטים חדשים נרשמים ללימודים אקדמיים - האם זה כדי לרכוש מקצוע, להעשיר את הידע הכללי שלהם וההשכלה, האם בשל הרצון להצטרף לחברה הסטודנטיאלית, אולי בגלל היוקרה של התואר אליו הם נרשמו או שמא החלו ללמוד בעקבות לחץ משפחתי?
השאלות כולן אוגדו לשאלון קצר שהועבר למעל 1,000 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, יהודים וערבים, במהלך חודש אוקטובר 2020, בזמן משבר הקורונה - כשהנתונים שעלו הושוו לנתונים שהתקבלו מתשובותיהם של 1,000 סטודנטים שנאספו באוקטובר 2019 לפני משבר הקורונה, ולנתונים שהתקבלו ממעל ל-1,000 סטודנטים מהחברה הערבית ונאספו לפני תחילת שנת הלימודים תש"ף בשנת 2019, ממגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
המשיבים סימנו כי המניע שנמצא במקום הראשון לבחירה בלימודים אקדמיים הוא רכישת השכלה וידע, במקום השני - רכישת מקצוע, בשלישי - מסגרת חברתית, ברביעי - יוקרה, כאשר לחץ מהסביבה הוא המניע השכיח פחות. ניכר גם כי ישנם ההבדלים בין התשובות של סטודנטים ב-2020 מול אלו ב-2019, אחרי ולפני פרוץ מגפת הקורונה. הסטודנטים שהתחילו ללמוד השנה היו פחות מעוניינים ברכישת ידע והשכלה, והשיקול של יוקרה בלט פחות בהשוואה לשנה שעברה. מאידך, ניכר כי חלה עלייה משנה שעברה בכמות הנשאלים שציינו שהם היו מעוניינים להשתלב בלימודי ההשכלה הגבוהה בעקבות רצונם להשתלב במסגרת חברתית אקדמית. נתונים אלה יכולים להיות מפתיעים שכן כיום רוב הלימודים האקדמיים ברוב המוסדות מתקיימים בזום, מרחוק.
מההשוואה מגזרית בין המניעים של סטודנטים יהודים וסטודנטים ערבים להשתלב בלימודים אקדמיים, מתברר כי ישנם הבדלים מובהקים בארבעה מניעים – מסגרת חברתית, יוקרה, רכישת ידע והשכלה, ורכישת מקצוע. הסטודנטים הערבים מיחסים חשיבות גבוהה יותר ליוקרה, לרכישת ידע והשכלה ולרכישת מקצוע בהגיעם ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה, וחשיבות מעטה יותר למסגרת החברתית. הסטודנטים היהודים מייחסים חשיבות רבה יותר לעומת הסטודנטים הערבים למסגרת החברתית, אך במידה פחותה יותר מהם לרכישת ידע והשכלה, רכישת מקצוע ויוקרה כמניעים התורמים למוטיבציה להצטרף ללימודים אקדמיים. המניעים הבולטים ביותר ללימודים אקדמיים בשתי הקבוצות הם רכישת ידע והשכלה ורכישת מקצוע. כמו כן, בולט שלימודים בגלל "לחץ ההורים" (או המשפחה) אינם בולטים גם בקרב הצעירים מהחברה הערבית, בדומה לחברה היהודית.
ממצאים אלו ואחרים של המחקר יוצגו בכנס השנתי של הארגון הישראלי לפסיכומטריה שיתקיים מיד לאחר פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. פרופ' גתי, ראש צוות המחקר, מומחה לייעוץ והכוונה בבחירת תחום לימודים ומקצוע, ציין השבוע כי "האתגר של המוסדות להשכלה גבוהה הוא מורכב ורב-ממדי – כיצד לתת מענה למגוון הציפיות של הסטודנטים שבאו ללמוד תחומים שונים ומסיבות שונות. בפרט, האתגר הוא התמהיל בין הקניית השכלה ורכישת ידע שיסייע בהשתלבות תעסוקתית, להצדיק את יוקרת התואר האקדמי, לאפשר מגוון פעילויות חברתיות, והרחבת מעגל ומגוון החברים ללימודים, ולשכנע את המעטים שבאו בגלל לחץ סביבתי שיש תמורה ללימודיהם ולמאמץ הנדרש מהם כדי להצליח".
פרסומים בתקשורת:
ישראל היום: https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...
לימודים כחול לבן: https://limudimisrael.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9-...