חדשות/קישורים דף הבית
הגרוע מכל עוד לפנינו: מחקר בינלאומי בהובלה ישראלית מספק הוכחות לבצורות ממושכים בעתיד
מחקר בינלאומי חדש חושף לראשונה: נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל
אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.
חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו במחקר פורץ דרך את אופן ההשפעה של תאי עצב מתחדשים על פעילות המוח הבוגר
במהלך החיים, הגוף הבוגר מייצר מספר רב של תאים חדשים, דוגמת תאי שערה ותאי דם. עם זאת, תאי עצב (נוירונים), התאים האחראים לכלל התקשורת במוח שלנו, במרבית המקרים אינם מתחדשים במהלך החיים. המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב איתם אנחנו נולדים ובמקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.
מדענים מאמינים שמצאו את התוכנית הראשונית ביותר ליצירת עובר על ידי יצירת תאי גזע עובריים ושלייתיים מלאכותיים
על ידי יצירת תאי גזע עובריים ושלייתיים מלאכותיים והשוואתם, זיהו החוקרים מהאונ' העברית כ-14,000 אתרים בגנום ששולטים בהתפתחות כל אברי העובר
מחקר חדשני ופורץ דרך שנערך על ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications בהובלת פרופ’ יוסי בוגנים מהמכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה ופרופ' תומי קפלן מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ומהחוג לביולוגיה חישובית גילה כ-14,000 אזורים בדנ"א המהווים את התוכנית הראשונית ביותר ליצירת עובר.
בניגוד לעבר: מחלות תורשתיות הן הגורם העיקרי לראיה ירודה ועיוורון בילדים בישראל
חדש באוניברסיטה: עמדות טעינה לרכבים חשמליים בקמפוסים ספרא והר הצופים
האוניברסיטה הופכת ירוקה יותר: בשבוע האחרון נחנכו עמדות טעינה לרכבים חשמליים Plug-In. העמדות, שחניכתן היתה יוזמה של האגף לבינוי ותשתיות של האוניברסיטה בשיתוף פעולה עם חברת EV Edge, נועדו לתת שירות לסגל האוניברסיטה ומבקרים שברשותם רכבים חשמליים, ולעודד שימוש בתחבורה חסכונית וידידותית יותר לסביבה .
גיבורים, על תנאי: מחקר חדש חושף את תחושותיהם המורכבות של הרופאות והרופאים הפלסטינים ב"מלחמה בקורונה"
מחקר חדש בחן נאומים לאומה שהעניקו מנהיגים ומנהיגות במשבר הקורונה - וחשף מדוע נשים מנהיגות טובות יותר מגברים
בין צלקות האבטלה לקטר ההייטק | פרופ' ערן הופמן
שיחה קלילה על כלכלה. לתנודות במצב המשק יש השפעה גדולה על השכר: כשהכלכלה בגאות השכר עולה, וכשהכלכלה בשפל השכר יורד. זה ההיגיון הבסיסי. עדיין, כל תנודה כזו משפיעה בצורה שונה על עובדים שונים. ד"ר ערן הופמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית חוקר מאקרו-כלכלה וכלכלת עבודה, בשיחה על התפלגות סיכוני השכר לפי מגדר העובדים, השכלתם, גילם ומקום מגוריהם.