המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה היום (ג') על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 2 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שני חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שיקבלו השנה את המענק, יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

-              פרופ' דינה שניידמן מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב זכתה במענק בסך 2 מיליון אירו על הצעת מחקר בתחום למידה עמוקה לגילוי מבוסס מבנה של קולטני מערכת החיסון אדפטיבית:

בסדרת מפגשים וירטואליים ייחודית שנפתחה השבוע (שני) לקהילת בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אירחה ד"ר מרים שוורץ-זיו מסגל ביה"ס את פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, להרצאה קצרה ושו"ת עם סטודנטים ובוגרי ביה"ס בנוגע למשבר הקורונה והשפעתו הכלכלית על המשק הישראלי. נושא ההרצאה של פרופ' שמחון היה "במה שונה משבר הקורונה ממשברים קודמים ומהן ההשלכות על המדיניות הכלכלית?". פרופ' אבי שמחון משמש כיום גם כחבר סגל במחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית.

התרגשנו לארח באוניברסיטה את ישיבת הממשלה החגיגית לכבוד יום ירושלים!

הישיבה התקיימה בקמפוס ע"ש אדמונד י. ספרא, במרכז לחקר המוח (ELSC) והשתתפו בה כלל שרי הממשלה, רבים מהם בוגרי האוניברסיטה העברית בעצמם.

הוויאגרה והאספירין הן שתי תרופות מתוך רשימה חדשה של תרופות אותה יצר ד"ר יובל טבח מהאוני' העברית וצוותו, לגביהן נמצא כי יתכן שיש להן פוטנציאל להשפיע לטובה או לרעה על מהלך המחלה בנגיף הקורונה. הרשימה פורסמה ב-“iScience”

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל בישראל, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים"

מדי שנה בתשעה באב, יהודים ברחבי העולם זוכרים את חורבן בית ראשון. כעת, בזכות הזיכרון ההיסטורי הארוך של העם היהודי, והודות לממצאים ארכיאולוגיים שנחשפו לאחרונה בחפירות עיר דוד, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ באוגוסט 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן ירושלים בידי הבבלים.

פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא  בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת ההידרדרות הקוגניטיבית אצל חולות במחלת אלצהיימר. ידוע מזה זמן רב כי בנשים מדדי הדמנציה עולים מהר ובעוצמה רבה יותר מאשר בגברים, אך הגורמים לכך נותרו עלומים. הגילוי הינו צעד חיוני בדרך למציאת תרופה המותאמת לנשים החולות בה

הכירו את ה-LincRNA, מולקולות RNA שנחשבו בעבר כרעש חסר שימוש, והתגלו לאחרונה כממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות האדם. במחקר חדש נפתרה חידה מרתקת הקשורה אליהן. את המחקר הוביל ד"ר יונתן צור מהאוניברסיטה העברית, מהמומחים והחוקרים המוכרים ביותר בארץ במחקר בסיסי בפוריות