חדשות/קישורים דף הבית
חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א הוא פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה
ירידה בערך הנדל"ן המשרדי בשל רצון החברות לעבור למודל היברידי שמשלב עבודה מהבית
מחקר ארכיאולוגי חדש חושף: שברי רגל שנמצאו במערת עמוד זוהו כשרידים של אישה ניאנדרטלית שחיה באזורנו
השרידים שנמצאו, של אישה שכינויה המדעי הוא "עמוד 9", הם ככל הנראה בין העדויות המאוחרות ביותר הידועות כיום לקיומו של האדם הניאנדרטלי במזה"ת, והם בו-זמניים להופעה של האדם המודרני בארץ. במחקר חדש בהובלת ד״ר אוסבורן פירסון מהאוני' של ניו מקסיקו ופרופ' אראלה חוברס מהאוני' העברית, קובעים החוקרים: "'עמוד 9' היא ניאנדרטל, אבל עם נופך מקומי"
חוקרי האוניברסיטה העברית יצרו את מתג הצבע הזעיר ביותר בעולם
מתג הצבע המהיר מאפשר שינוי מידי של הצבע הנפלט. לתגלית יש השלכות לטכנולוגיות מגוונות בהן נדרש כיוונן צבע מהיר כדוגמת מסכי תצוגה, תקשורת קוונטית ומקורות אור ממוזערים.
"פריצת דרך משמעותית": נמצאה דרך חדשה להאטת מחלות הזדקנות, העשויה להפוך את שנות הזדקנות לבריאות יותר
מחקר: צמחים שנכחדו לפני עשרות מיליוני שנים שבו "לחיים" מחדש בזכות זרמי האוקיינוסים
מחקר: נמצא קשר הדוק בין מערכות מזג אוויר חורפיות להתפרצות מחלת השפעת באזורנו
המחקר מוכיח כי להבנת משטרי אקלים, כלומר שינויים נרחבים ועמוקים במזג האוויר, השפעה מכרעת על בריאות הציבור, וכי הבנת הקשר בין השניים כפי שבוצע במחקר הנוכחי עשויה לשפר משמעותית את יכולת מערכות הבריאות המקומית והעולמית להתמודד עם משברים בריאותיים עתידיים בעונות החורף הקרובות
מענק מיוחד לסטודנטים.יות, משרתי ומשרות המילואים באוניברסיטה העברית
מתוך הערכה רבה לסטודנטים והסטודנטיות משרתי ומשרתות המילואים המהווים חלק בלתי נפרד מקהילת האוניברסיטה העברית, הנהלת האוניברסיטה מודיעה היום (ג') על מתן חבילת סיוע מקיפה הכוללת סיוע כספי בגובה של לפחות 2,000 ש"ח ומעטפת תמיכה אישית- אקדמית, כלכלית ורגשית בשווי אלפי שקלים. המענק יינתן לכל סטודנט.ית שנקרא לשירות מילואים פעיל בצו 8, החל מה- 7.10, וגויס לשירות קרבי או עורפי למשך תקופה של שבוע לפחות.
זהות המוחים קובעת את אלימות המחאה | ד''ר דבורה מנקין
איזו מחאה מצליחה יותר, מחאה אלימה או מחאה בלתי אלימה? בשנים האחרונות שלטה העמדה האומרת שהתנגדות אזרחית בלתי אלימה אפקטיבית הרבה יותר מהתנגדות אלימה בהשגת שינוי פוליטי משמעותי. נשמע אופטימי, אבל יחד עם זאת קצת מנותק מהמציאות, לא? ד"ר דבורה מנקין מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית - והאורחת בפרק הזה של HujiCast - פרסמה לאחרונה מחקר שמאתגר את העמדה השלטת, אם להתבטא בעדינות (בפועל, היא כיסחה אותה לגמרי). במחקר, בדקו מנקין ומיטס כיצד נתפסת התנגדות בלתי אלימה של מיעוטים אתניים והאם "יתרון אי-האלימות" קיים במידה שווה לקבוצות רוב ולקבוצות מיעוט. הן בדקו מחאות של שחורים בארה"ב ושל יוצאי אתיופיה ופלסטינים אזרחי ישראל, בישראל, באמצעות סדרה של ניסויים בסקרים עם אלפי משתתפים.
המסקנות, הן בישראל והן בארה״ב, היו חותכות: חברי קבוצות מיעוט אתניות שמוחים באופן לא אלים נתפסים באופן סטריאוטיפי כאלימים יותר ומחייבים יותר שיטור מחברי קבוצת הרוב המוחים באופן לא אלים. עקב כך, התמיכה הציבורית במחאות שלהם נוטה להיות נמוכה יותר, מה שמקשה על היכולת להשיג הישגים פוליטיים וחברתיים. המחקר הצביע על כך שגם כשקבוצות מיעוט פועלות באופן לא אלים, הן לא מקבלות תמיכה ציבורית רחבה.או במילים אחרות: האלימות היא לא פעם בעיני המתבונן. קבוצות מיעוט נתפסות כיותר אלימות וכמצריכות יותר דיכוי משטרתי מאשר קבוצות רוב שמשתתפות באותה מחאה בדיוק. המסקנות יכולות להתקבל כמדכאות, אבל גם כהפניית זרקור אל ההטיות שלנו כחברה, הטיות שלא פעם מונעות מהרוב להקשיב ולראות את המיעוט כמו שהוא באמת.