מנפצות את תקרת הזכוכית – 45% ממקבלי תואר דוקטור השבוע באוניברסיטה העברית הן נשים. התחומים בהם יש אחוז בוגרות גדול יותר מגוונים מאוד וחולשים על כל הפקולטות והחוגים, החל מרפואה וכלה בעבודה סוציאלית. בתחומי המדעים המדויקים והניסויים, ישנן 91 בוגרות – המספר הגבוה ביותר ב-10 השנים האחרונות.

שם הקרן: האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה מעודדת קיומם של כנסים מדעיים בינלאומיים המאורגנים על-ידי חוקריה, ורואה חשיבות בכנסים אלו להידוק הקשרים בין חוקריה לבין עמיתיהם בארץ ובעולם - לטובת קידום המדע, המחקר, החינוך והתרבות. לצורך כך מקצה האוניברסיטה משאבים פנימיים לסיוע בארגון כנסים אלו, באמצעות ועדת הכנסים האוניברסיטאית. החלטות הוועדה נקבעות בהתאם לאמות המידה למתן תמיכה.

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי". פרופ' מיכל ליניאל: "בהמשך יהיה צורך לפצח את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטאקציות ביניהם"

כפי שפורסם ביולי האחרון, פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, הצליח לפצח את מנגנון השכפול של נגיף SARS-CoV-2 בתאי ריאה אנושיים, שמשתלט על מנגנון חילוף החומרים של התאים ומונע מהם פירוק שומנים באופן יעיל. בהמשך, איתר פרופ' נחמיאס תרופה בשם Fenofibrate (Ticor), תרופה מוכרת שמאושרת לשימוש על ידי ה-FDA משנת 1975 וייעודה לטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים בדם. התרופה מאיצה את פירוק השומנים  בתאי הריאה, ובכך עוצרת את התפתחות המחלה.

תצפיות באמצעות טלסקופ החלל ג׳יימס ווב מגלות כמות כוכבים גדולה בגלקסיות כבר בתקופות המוקדמות של היקום בניגוד לתיאוריה המקובלת. כעת, צוות אסטרופיזיקאים מהאוניברסיטה העברית מציע פתרון פשוט לתעלומה

בעולם הרפואה קיימים כיום מגוון של שתלים למטרות שונות, החל מברגים לחיבור עצמות ועד לקפיצים שמונעים חסימת עורקים. השתלים מורכבים ברובם מחומרים מתכתיים או פלסטיים. כיום, הפרוצדורה של השתלת שתלים נחשבת לבטוחה יחסית ונפוצה, ומיליוני אנשים ברחבי העולם נהנים בזכותה מאיכות חיים משודרגת. אולם הכנסה של כל עצם זר לגוף מביאה עמה סיכונים לזיהומים ולבעיית איחוי בין השתל לרקמות. למניעת תופעות אלו מפתחים בשנים האחרונות ציפויים "חכמים" לשתלים.