5 תארי דוקטור לשם כבוד ו-3 זוכים בפרס "בובליק" לשנת 2024 הוענקו לחוקרות, חוקרים, מנהיגות ומנהיגים מעוררי השראה מהארץ ומהעולם
חוקרי ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית חושפים כי הסיקור החדשותי בישראל מנוצל כדי לקדם את מוצרי הטבק המחומם (IQOS) של חברת פיליפ מוריס אינטרנשיונל (PMI), תוך התמקדות באוכלוסיות מיעוט כמו המגזר הערבי והחרדי. ממצאי המחקר מרמזים על כך שאמצעי התקשורת משמשים כערוץ שיווק חלופי, תוך עקיפת מגבלות הפרסום המסורתיות
בימים אלה המשק חוזר לפעילות, ומעסיקים מחזירים לעבודה חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת – אך לא את כולם. על פי הערכות של שירות התעסוקה, כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת, כ־200 אלף עובדים, לא יחזרו לעבודה עד סוף השנה ואולי אף מעבר לכך. מי הם העובדים שייחרץ גורלם להישאר מחוץ לשוק העבודה, ואולי אף לזמן רב?
המחקרים של ד"ר עבד-אלפתאח מנסור, חוקר במחלקה לנוירו־ביולוגיה קלינית שבפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית הולכים על גבול המדע הבדיוני, ומדי פעם גם עוברים אותו. שיחה מרתקת על אחד התחומים המתפתחים והמרתקים ביותר ברפואה היום: שילוב של רקמות מוח אנושיות במוחות של עכברים, במטרה לחקור פתולגיות של מחלות נוירו-דגנרטיביות.ד"ר מנסור היה הראשון בעולם שביצע השתלה של אורגנואידים אנושיים בתוך מוח של עכבר מעבדה, זה קרה ב-2018 במכון סאלק שבסן דייגו, קליפורניה. מאז חזר ד"ר מנסור לאוניברסיטה העברית והוא ממשיך לדחוף את המדע קדימה.אורגנואיד הוא גרסה ממוזערת של איבר חי בשלושה ממדים ועם מיקרו-אנטומיה דומה לזו של האיבר המקורי. ניתן ליצור אורגנואידים על ידי תאים מהרקמה המקורית או מתאי גזע עובריים. יש למדע היום את היכולת לקחת תא אנושי של אדם בכל גיל ולהנדס אותו אחורנית עד שהוא חוזר להיות תא גזע עוברי. לתאי הגזע האלה יש יכולת להתפתח לתאי יעד מוגדרים: אפשר "להגיד" לתא להפוך לרקמת מוח, כבד, עור וכד'. היכולת לייצר "אורגנואידים" נחשבת לאחת מפריצות הדרך המדעיות החשובות בעשור האחרון.
ד"ר מנסור, כאמור, מתמקד ביצירה של רקמת מוח. התחום של שילוב רקמות מוח אנושי במוח של בעל חיים רשם התקדמויות ניכרות בשנה האחרונה: הרקמות האנושיות נקלטות בתוך המוח של החיה, מתפתחות ויוצרות קשרים עם יתר חלקי המוח. פשוט מטורף. ההשלכות של ההישג המדעי הזה בכל הנוגע להבנת המוח ולמציאת טיפולים למחלות שהן כיום חשוכות מרפא עשויות להיות אדירות. ועדיין, בפני ד"ר מנסור וחוקרים אחרים עומדת בעיה אחת מהותית: בעוד שאפשר לקחת תא ולהצעיר אותו - עדיין בלתי אפשרי לגרום לגרום לתאים ולרקמה להתבגר ולהפוך לתאים של אדם מבוגר. איך משרים זקנה? איך לדמות חיים שלמים על התא? איך להריץ אותם במהירות? זו התעלומה המרכזית של התחום. שוחחנו גם על השאלות האתיות המהותיות העולות מתחום המחקר הזה: האם נכון לקחת תאים ממין אחד ולשים במין אחר? כשלוקחים תאים מאדם, הופכים אותם לתאי גזע ואז מפתחים מהם אורגנואיד מוח קטן - של מי המוח? כשמשתילים רקמה מוח אנושי במוח של עכבר, מה מקבלים? עכבר-אדם? איפה מתחילה התודעה? כן, היום מדובר בכמות קטנה של תאים - אבל מה יהיה מחר? בעוד עשור?שוחחנו גם על חזונו של ד"ר מנסור, לבנות מודל שמדמה מוח אנושי בצורה טובה, מבחינת הרכב תאים, אזורים ונוירונים מקשרים. שיחה מעוררת מחשבות והשראה.
מחקר חדש, בהשתתפות פרופ' יהודה הופמן ממכון רקח לפיזיקה, מיפה את האזור שנמצא במרחק של עד מיליארד שנות אור מכדור הארץ. המחקר חושף הבנה מעמיקה יותר על מבנה היקום, במיוחד בקשר שבין התפלגות החומר האפל לתנועת הגלקסיות. מיפוי זה מאיר אזורים כבידתיים כמו חומת סלואן וצביר שפלי, ומציע תובנות חדשות על האופן שבו מבנים מסיביים משפיעים על היקום
להמשך קריאה: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/h1r00o11yaa
כבר עשורים שהעולם חווה ירידה גדולה, מתמשכת ודרמטית במספר ובמיני החרקים, עד כדי כך שחוקרים רבים מגדירים את התופעה כתהליך ההכחדה ההמונית השישי בהיסטוריה. היעלמותם של החרקים מחיינו - אם לא מחשיבים את אי הנוחות הרגעית שנגרמת, לעיתים, ממפגש ישיר עם כמה מהם - יכולה לגרום לנזקים אקולוגיים גדולים וכתוצאה מכך גם לפגיעה קשה בכלכלה.הפרק הזה של HUJICAST, מוקדש להיעלמות של אחת מהחרקים היותר מרתקים, חכמים, אהובים ונחוצים לאדם - דבורת הדבש - בעזרת אחד המומחים הגדולים לדבורה, פרופסור שרון שפיר, מנהל המרכז לחקר הדבורים בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית.דבורת הדבש היא חרק מופלא שחי ברמה הגבוהה ביותר של ארגון חברתי בעולם החי, שיש לה שפה וריקוד ויכולת קבלת החלטות וככל הנראה עם אופי אינדיבידואלי. מלבד אספקת דבש, עניין מתוק בהחלט אבל סמלי, חשיבותם העיקרית של הדבורים, כידוע, היא האחריות שלהן על כ-80 אחוזים מפעולות ההפריה וההאבקה. בעוברן מפרח לפרח (למעשה, היווצרות הפרח, לפני כ-130 מיליון שנים, הוא ש"יצר" את הדבורים, שהתפלגו מהצרעות הקרניבוריות והפכו לאוכלות צוף לפני כ-100 מיליון שנים) הן מאביקות את הפרחים שבצמחי הירקות ובעצי הפרי ומבצעות את אחת הפעולות הקריטיות בחקלאות. ההתרבות של שלושה רבעים מכל הצמחים בעולם תלויה בדבורת הדבש.
פרופסור שפיר חוקר את מנגנון קבלת ההחלטות אצל הדבורה - וכל דבורה נאלצת לקבל המון החלטות באופן בלעדי ומיידי, חלקן מפתיעות ביותר. מה מכחיד את דבורת הדבש? אם נביט למציאות בעיניים: דבורת הדבש כבר נכחדה מהטבע, בטח מהטבע הישראלי. בעבר היינו רואים הרבה דבורים מסביבנו; בשדות, בשטחים הפתוחים ובגינות. הן היו בכל מקום - אבל היום לא תוכלו למצוא אותן חופשיות, רק בכוורות מעשה ידי אדם. ואם זה לא מספיק - גם הכוורות נעלמות. בין 20 ל-40 אחוזים מהכוורות מתות כל שנה. איך זה קורה? גם בגלל משבר האקלים, אבל בעיקר בגללנו, בני האדם. התפוצצות אוכלוסיה גורמת לאובדן שטחים פתוחים, שמובילים לפחות שטחי מחיה, ובהן פחות פרחים ופחות דבורים. לזה חשוב להוסיף את חומרי הדברה הרעילים ואת ההתניידות של וירוסים ומחלות. גם זיהום האור, עוד תוצאה של התרבות האוכלוסיה, עושה שמות באוכלוסיית דבורי הדבש וגורם להן לאבד את דרכן חזרה הביתה ולמות מתשישות.גורם התמותה מספר אחת של הדבורים היא אקרית הוורואה, קרציה אסייתית שמוצצת את דם הדבורה, מחלישה אותה ומעבירה מחלות רבות. לישראל היא הגיעה בשנות השמונים, ומאז מנסים להילחם בה, בהצלחה חלקית. פרופסור שפיר פיתח שיטה חדשה להילחם באקרית, שנקווה שתגיע לשימוש מסחרי. העתיד נראה רע מאוד מבחינת דבורת הדבש (וחרקים רבים אחרים). אם היא תיעלם העולם שלנו יהיה מקום הרבה יותר עצוב, בודד, חסר חיים וזמזומים עליזים. האם נדע לשמור עליה?
האמת הפשוטה:
בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור; מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר. למעשה, כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.
חזון ותכנית פעולה: