בחיי השגרה ובייחוד בעתות מלחמה, המדיה הדיגיטלית מהווה גורם משמעותי בעזרתו אנו יכולים לצרוך מידע ולעקוב אחר החדשות, לצרוך תכנים בידוריים (למשל; סדרות אהובות, משחקי וידאו), לקיים אינטראקציות חברתיות וכן היא מסייעת לנו להרפות ו"לברוח" מהמציאות. באופן ספציפי, היא מאפשרת לנו ולילדינו:
מחקר חדש בהובלת פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית ומייסד חברת טישו דינאמיקס שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Translational Medicine, פיתחו החוקרים מערכת כליה על שבב שמכילה סנסורים זעירים המדווחים על ההשפעה הישירה של תרופות על הרקמה האנושית. הטכנולוגיה אפשרה לצוות לפתח תרופה חדשה למניעת זנק כיליתי בטיפולי כימותרפיה על רקמות אנושיות. הטכנולוגיה מאפשרת לראשונה לבטל את השימוש בחיות מעבדה לצרכי ניסוי.
תמר מחלב ופרופ' אריאל כנפו-נעם
הכותרות שוב עוסקות בעסקת שחרור חטופים, תמורת שחרור מחבלים והפוגה בלחימה. בסקר בין גולשי מאקו בתחילת פברואר היה רוב גורף נגד העסקה – כשלושה מתנגדים על כל אדם שתמך בעסקה. במחקר "בגלל הרוח" לחקר התמודדות החברה הישראלית עם המלחמה, שנעשה באוניברסיטה העברית מאז תחילת המלחמה, נתנו לנבדקים פירוט של תנאי העסקה כפי שהתגבשו בחלק הראשון של פברואר, ושאלנו אותם אם הם בעד או נגד, והוספנו אופציה של חסרי דעה מגובשת. גם במחקר שלנו היה בהתחלה רוב משמעותי שהתנגד לעסקת החטופים.
ההיכרות אפשרה לטליה וליובל לצלול זה לעולמה של זו, ללמוד המשגות חישוביות והמשגות מעולם הניצוח, להיחשף לפרקטיקות מדעיות, ניסויים שנערכים במעבדה של יובל, שלבי ניתוח ועיבוד, ולפרקטיקות ניצוחיות, קריאה וניתוח פרטיטורות, טכניקת ניצוח וגישות תקשורת עם הרכבים מוזיקליים קטנים וגדולים.
יובל סיפר לנו מה כבר ידוע על מצבי הסינכרון שבהם אין מוביל מוגדר, מצבי סינכרון שמתרחשים בחי ובאופן לא מתוכנן. יובל גם סיפר מה עוד לא ידוע, וגם מה מורגש בחוויית הסינכרון כשהיא מתרחשת, אבל לא מנוסח ברמה החישובית המתארת אותה, והסביר שחסר עוד מידע כדי לתאר ולהבין את רגעי הסינכרון בין אנשים. טליה צירפה את ניסיונה לשיחה, הכולל מצב היות מיוחד: היות בשלושה זמנים באותו הרגע - עבר, הווה, עתיד. כיצד המיומנות הזאת יכולה לתרום להבנה שלנו את רגעי הסינכרון?
ביום אבל לאומי זה, (בתמונה: רחבת הדגלים בקמפוס הר הצופים). אנו משתתפים בצער המשפחות ומאחלים החלמה מהירה ומלאה לפצועים. יהי זכרם של הנספים ברוך! כוחנו באחדותנו!
מחקר חדש שנערך על ידי הדוקטורנטית עדן אנגל, בהנחיית ד"ר יותר דרייאר ופרופ' מעיין סלטון מהפקולטה לרפואה מצא שחלבון SMCHD1 משמעותי בוויסות ועיבוד של גנים בתא. מהמחקר עולה כי מוטציות בחלבון זה גורמות לשגיאות בתהליך העיבוד של גנים רבים, מה שיכול לתרום להתפתחות מחלת ניוון שרירים. הממצאים פותחים נתיבים חדשים לאסטרטגיות טיפול פוטנציאליות לתיקון השגיאות, ומציעים תקווה לריסון התקדמות המחלה
להרחבה - https://medicalxpress.com/news/2024-06-muscle-disorder-key-protein-mutat...
בעקבות ריבוי המחקרים וריכוז המאמצים למאבק בקורונה באוניברסיטה העברית, ביקר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הבוקר, יום חמישי, כ"ו בסיוון, 18 ביוני, במעבדות המחקר של המרכז לחקר מדעי המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא. הסיור התקיים בליווי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן וסגן הנשיא לקשרי חוץ, יוסי גל.
