פרופ' עדו קן, ד״ר אביב שטרן, הדוקטורנט יהודה סלייטר ופרופ׳ עליזה פליישר מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, חושפים במחקר חדשני את הפוטנציאל הטמון בשילוב אנרגיה סולארית וחקלאות. מטרת המחקר- לתת הערכה כלכלית כיצד התקנת מערכות אגרו-וולטאיות על גבי חממות ובתי רשת תשפיע על אספקת מזון וטקסטיל (כותנה) 

להמשך קריאה - https://www.ynet.co.il/environment-science/article/b1dshmltr  

קשה לחפש את הארוחה הבאה בידיעה שברגע זה אתה עצמך חשוף לבעלי חיים, שעבורם אתה מהווה את הארוחה הבאה. כדי לבחור את ההתנהגות ההגנתית הטובה והיעילה בכל רגע נתון, מעריכות חיות באופן מתמיד את מידת הסכנה בסביבתן. הן חייבות להשתמש בכל המידע החושי הזמין עבורן, ולייצר תמונת מצב מדויקת שתכוון את החלטתן - האם לשחר למזון באזור מסוים או להסתלק ממנו. יכולתן של חיות לזהות סכנה הינה חיונית לשרידותן, אבל התנהגות זהירה יתר על המידה עלולה להשפיע על יכולתן לצרוך די מזון כדי לשרוד.

למי מיועדת המלגה?
סטודנטים לתואר ראשון לתחומי ההנדסה, רפואה ומדעי המחשב, המגיעים מרקע סוציו-אקונומי מאתגר.

למה ״מוש״ל?
1. כי התוכנית מעניקה שכר לימוד מלא ודמי קיום לאורך כל שנות הלימודים.

טיהור שפכים הוא תהליך של הרחקת חומרים מזהמים, כימיקלים וחיידקים המסוכנים לבני אדם ממי הביוב, במטרה להפוך אותם למי קולחין, בהם ניתן לבצע שימוש חוזר בחקלאות או הזרמה לנחלים. טיהור מי שפכים הוא תהליך חשוב והכרחי, כיוון שגם אם אין כוונה לבצע במים שימוש חוזר, רצוי להימנע מחדירה של החומרים המזיקים לסביבה או למי התהום. הואיל ודוגמאות סביבתיות, דוגמת מי שפכים (אבל גם מי ים, קרקע ואוויר), מכילות בדרך כלל מספר עצום של מרכיבים, האנליזה הכימית שלהן היא מסובכת, יקרה וממושכת – ולעיתים קרובות לא יעילה. עקרונית, אפשר לייעל בהרבה את האנליזה אם נתמקד רק במרכיבים הרעילים של הדוגמה.

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה היום (ג') על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 2 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שני חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שיקבלו השנה את המענק, יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

-              פרופ' דינה שניידמן מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב זכתה במענק בסך 2 מיליון אירו על הצעת מחקר בתחום למידה עמוקה לגילוי מבוסס מבנה של קולטני מערכת החיסון אדפטיבית:

בסדרת מפגשים וירטואליים ייחודית שנפתחה השבוע (שני) לקהילת בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אירחה ד"ר מרים שוורץ-זיו מסגל ביה"ס את פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, להרצאה קצרה ושו"ת עם סטודנטים ובוגרי ביה"ס בנוגע למשבר הקורונה והשפעתו הכלכלית על המשק הישראלי. נושא ההרצאה של פרופ' שמחון היה "במה שונה משבר הקורונה ממשברים קודמים ומהן ההשלכות על המדיניות הכלכלית?". פרופ' אבי שמחון משמש כיום גם כחבר סגל במחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית.