מחלת המפרק הניוונית, אוסטאוארטריטיס, מתבטאת בשחיקה מתקדמת של הסחוס במפרקים וגורמת לכאבים עזים. זו מחלת המפרקים השכיחה בעולם, עם כחצי מיליארד חולים בעולם, והמספרים רק עולים. ברוב המקרים היא קשורה לגיל מתקדם או לעודף משקל. נכון להיום אוסטאוארטריטיס היא מחלה חשוכת מרפא.מוקד המחקר של פרופ' מונה דביר-גינזבורג, מהפקולטה לרפואת שיניים והמעבדה לחקר הסחוס, עוסק בשינויים שמתחוללים עם הזקנה בשלד ובמפרק וכיצד אלה עשויים להשפיע על איכות החיים בגיל השלישי. במעבדה של פרופ' דביר-גינזבורג מנסים להבין את מקורה הביולוגי של המחלה ולמצוא לה מרפא. שוחחנו על הסחוס, חלק מופלא בגוף האנושי שלמרות היותו מנותק מזרם הדם ממלא כל כך הרבה תפקידים חשובים: מתשתית לבניית עצם בתינוקות ובילדות, להענקת תמיכה שלדית, ועוד.

החיים מלאים החלטות ובחירות; חלקן קלות, כמו מה לקנות בחנות הספרים, בסופר או בחנות מקוונת, וחלקן פחות, כמו משכנתאות, אפיקי חיסכון ארוכי טווח ופרוצדורות רפואיות. ברוב המקרים אנחנו בוחרים מבין אפשרויות שהוצגו בפנינו - אבל איך ועל ידי מי נבחרו ונוסחו האפשרויות שהוצגו בפנינו? האם המידע שמוצג בפנינו נייטרלי ואמין? עד כמה אנחנו בוחרים בעצמנו ומה מידת המניפולציה המופעלת עלינו?פרופ' איל פאר, חוקר קבלת החלטות מבית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, הוא בדיוק האיש לענות על השאלות האלה. פאר עוסק בתחום הקרוי "הארכיטקטורה של הבחירה", כלומר המרחב (הפיזי והמקוון) בו מתבצעות שלל ההחלטות שלנו. שוחחנו על דחיפות קלות ותבניות אפלות.

מי שמע על העם הסוֹגְדִי שחי בסוֹגְדִיאנה ואהב את החיים? פרופסור מיכאל שנקר מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית סיפר לנו על העם הסוֹגְדִי ותרבותו. הסוגדים היו תרבות ייחודית שהתקיימה במרכז אסיה, וטג'יקיסטן של היום בין המאה הרביעית לפני הספירה ועד הכיבוש המוסלמי במאה השמינית לספירה. הם היו אנשי מסחר, תרבות ואמנות. זו היתה תרבות עירונית מתוחכמת, מעין עיר-מדינה בסגנון אתונה העתיקה. היא הכילה מסבאות ובתי תענוגות וגם בתים מפוארים וארמונות של ממש המלאים ביצירות אמנות.

אין אדם שלא חווה כעס. כולנו כועסות וכועסים ויש לנו מגוון רחב של סיבות מצויינות: חתכו אותך בכביש, רימו אותך במחיר, נתקלת עם האצבע הקטנה של הרגל בפינת השולחן, הקבוצה שלך הפסידה, הפרויקט שלך נדחה - תמיד יש על מה לכעוס.ועדיין, למרות המרכזיות של הכעס בחיינו - מבחינת המחקר והעניין הכעס תמיד נותר מאחור. מצבי דיכאון וחרדה, למשל, נחקרים הרבה יותר. האם זה בגלל שכעס נחשב תמיד למצב משני, מעין תופעת לוואי ולא בעיה עצמאית? ד"ר גדי גילעם, חוקר מוח מהמעבדה למדעי ההתנהגות והמוח האנושיים בפקולטה לרפואת שיניים, חוקר - בין שלל דברים מרתקים - את הכעס, בדגש על הקשר בין כעס וכאב.

האוויר שאנחנו נושמים, המים שאנחנו שותים, האוכל שאנחנו אוכלים, הרעש שאנחנו שומעים והלחץ בו אנו נתונים - כל אלה שייכים לתחום הנקרא "בריאות הציבור". מה מצב בריאות הציבור בישראל?האורח בפרק הזה של HUJICAST הוא פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג, רופא בכיר בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פועל כבר שנים לקידום בריאות הציבור בישראל ובעולם.

כמחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, ובישראל השיעור גבוה במיוחד: תשעה מכל עשרה מאיתנו חיים בעיר ומבלים חלק ניכר מזמננו במרחב הציבורי. אז למי שייך המרחב ה"ציבורי"? כי בחיי היומיום נדמה שהציבור אמנם משתמש במרחב הציבורי, אבל השליטה במרחב נתונה ברובה המוחלט דווקא לקניין הפרטי, לחברות מסחריות, מקומות בילוי, חניות, חלונות ראווה, שלטי חוצות, קניונים ועבודות תשתית לרוב. מהם זכויות התושבים במרחב הציבורי והאם ניתן לדבר על "הזכות לעיר"? ד"ר קטיה זכרוב אסף מהפקולטה למשפטים ופורום אירופה באוניברסיטה העברית, והאורחת בפרק הזה של HUJICAST, חוקרת וכותבת על תחומים רבים במשפט המשיקים ומרכיבים את החיים במרחב הציבורי: פרסומות, פטישיזם של מותגים, אידיאולוגיה קפיטליסטית וחופש הביטוי מול לשון הרע. 

רוב הצמחים בעולם מפיצים את הזרעים שלהם על ידי הרוח ועל ידי האבקת דבורים. אבל יש גם לא מעט זרעים שהם הולכי רגל. זרעים שנשארים על האדמה וצריכים להסתדר לגמרי בעצמם ולהתחיל לנדוד כדי למצוא מקום מתאים לנבוט בו, וכמובן להצליח לעשות את כל זה מבלי להיאכל - והם עושים את זה במגוון מרתק של דרכים. איך הם נודדים? האם לזרע יש רגליים? לאיזה מרחק נודד זרע? על כל הדברים האלה, ועוד, שוחחנו עם פרופ' רבקה אלבאום מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, האורחת בפרק הזה של HUJICAST. 

תלת ממד אאוט - בעברית מדפיסים בארבעה ממדים.פרופ' שלמה מגדסי, ראש המרכז להדפסת תלת ממד במכון לכימיה באוניברסיטה העברית מספר ב-HUJICAST על המהפכה התעשייתית הבאה, כפי שהוא מכנה אותה - היכולת להדפיס לא "רק" בתלת ממד אלא בארבעה ממדים. כלומר, הדפסת מוצר, שמשתנה בהתאם לתנאי ה"ממד" הרביעי, שיכול להיות זמן, אור, לחות, לחץ ועוד.היישומים הם בלתי מוגבלים.

שיחה קלילה על כלכלה. לתנודות במצב המשק יש השפעה גדולה על השכר: כשהכלכלה בגאות השכר עולה, וכשהכלכלה בשפל השכר יורד. זה ההיגיון הבסיסי. עדיין, כל תנודה כזו משפיעה בצורה שונה על עובדים שונים. ד"ר ערן הופמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית חוקר מאקרו-כלכלה וכלכלת עבודה, בשיחה על התפלגות סיכוני השכר לפי מגדר העובדים, השכלתם, גילם ומקום מגוריהם.