פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח מטעם אוניברסיטת ייל וקרן גרובר הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית. הפרס ניתן לסומפולינסקי על תרומתו החלוצית למדעי המוח העיוניים והחישוביים. זוהי הפעם הראשונה שהפרס מוענק למדען ישראלי

פרס גרובר לחקר המוח (The Gruber Prize in Neuroscience) מטעם קרן גרובר של אוניברסיטת ייל בארה"ב, הוענק היום (17.5) לפרופ' חיים סומפולינסקי, ממייסדיי מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח וחוקר במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית. פרס גרובר, שערכו עומד על 500,000 דולרים, הוא אחד הפרסים הבינלאומיים היוקרתיים ביותר המוענקים מדי שנה למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. בין זוכי הפרס בעבר, ניתן למצוא את פרופ' ג'פרי סי. הול ופרופ' ג'ון אוקיף, אשר שניהם זכו מאוחר יותר בפרס נובל על עבודתם המחקרית. פרס זה מצטרף לפרסים קודמים  של סומפולינסקי בגין תרומתו לחקר המוח, וביניהם  פרס א.מ.ת. בשנת 2016.

צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"

אינטל הכריזה  על ד"ר אמיר קפואה מהפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית כזוכה בתוכנית SYLLABOOST ובמענק בשווי 100,000 ש"ח. התוכנית מקדמת, זו השנה השניה, את החיבור שבין התעשייה וההשכלה הגבוהה ומטרתה לשלב חדשנות בהוראה, תוך אימוץ טכנולוגיות למידה חדשות, לשיפור חווית הלימודים של הסטודנטים והסטודנטיות ללמידה משמעותית והכנה אופטימאלית לשוק העבודה, בדגש על תחום ההיי טק. 

חברת ZzappMalaria מפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית למיגור עולמי של מחלת המלריה, גברה על יותר מעשרת אלפים מתמודדים והיתה הנציגה הישראלית היחידה שהתמודדה בגמר. הזוכה הישראלית האחרונה בתחרות היתה SpaceIL, לפני ששיגרה את הגשושית "בראשית"

בניגוד לבעלי חיים, הדרך היחידה של הצמחים להתמודד עם פציעות היא לגדל את האיברים הפגועים מחדש. היכולת שלהם להשתקם לאחר פציעה חמורה היא אחת התכונות המרשימות והמסקרנות ביותר. אנחנו נתקלים ביכולת הזאת ביומיום, למשל, כאשר אנחנו טובלים ענף במים ורואים אותו מגדל מחדש את מערכת השורשים הקטועה שלו.

דגימת ביופסיה של תאים מאיברים חולים משמשת כיום כלי מרכזי לאבחון מחלות. לשיטה זו חסרונות רבים; פולשניות ההליך שבמקרים רבים כרוך בכאב רב למטופל, חוסר גישה אל התאים החולים במקרים מסוימים ולעתים גם חוסר הידיעה בצורך של בדיקה כזאת עד התפתחות מסוכנת של המחלה - למשל בשלבים המוקדמים של תהליך סרטני כאשר עדיין לא הופיעו תסמינים. מסיבות אלו מתעורר הצורך המשמעותי בפיתוח חלופות לא פולשניות לאבחון מוקדם של מחלות ומעקב רפואי.

במסגרת הביאנלה הבינלאומי לעיצוב, קבוצת מחקר משותפת לאוניברסיטה העברית ולטכניון, המשלבת בין תחומי המדעים המדויקים ומדעי הרוח והאמנות, מציגה את החומרים החדשניים שפיתחה, המתבססים על רתימת תהליכים טבעיים למען ייצור תעשייתי ירוק וטבעי יותר ולטובת האנושות