חדשות/קישורים דף הבית
קול קורא של מלגות משרד החוץ לקורסי שפה בקיץ 2022-23 לסטודנטים בינלאומיים
קול קורא של מלגות משרד החוץ ל 2022-23 למלגות לסטודנטים בינלאומיים - לקורסי שפה בקיץ (אולפן) ומלגות לסטודנטים MA, PhD, Post Doc – לשנה אחת (8 חודשים).
מחקר חדש: איך ניתן באמצעות יהלומים לפענח תעלומות גיאולוגיות של מעל מיליארדי שנים?
צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"
חוקרי האונ' העברית בניתוח עדכני של נתוני הקורונה: "יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא"
חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו אמש (רביעי, 2.12.20) ניתוח עדכני של נתוני הקורונה שנשלח לגורמים הרלוונטיים, לפיו ישנה יציבות בתחלואה שמאפשרת התאמת מגבלות. "במצב התחלואה הנוכחי יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא, ולכן ניתן למנוע הגעה אליו באמצעות פעילות להורדת התחלואה, כי המשך הפעילות הנוכחית מוביל לעליית תחלואה והתפשטות המגיפה. נדרש לתגבר אכיפה ולהגביר שליטה במוקדי ההתפרצות, עיקר ההתפרצות הנוכחית היא מקומית", נכתב במסקנות המסמך.
מחקר: האם נמצאה אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר לכתיבה אלפביתית מוקדמת בישראל?
מכת חום: מחקר חדש קובע - שינויי האקלים במזה"ת עשויים להגביר את מספר הסכסוכים האלימים באזור
ד"ר דוד הלמן מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, מראשי המחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת המדעי Global Environmental Change: "העובדה שאזורים חמים נמצאים בסיכון גבוה יותר של סכסוכים מזויינים, בפרט כאשר הטמפרטורה משתנה באופן קיצוני, צריכה להוות נורה אדומה עבורנו"
פרופ' דורון גזית, מצוות חוקרי הקורונה באונ' העברית, בראיון נרחב: "יש פה וירוס שמדבק יותר ועובר 'טוב יותר' דרך הילדים"
מה משמעות המוטציה מבחינת השפעתה על מהלך המגפה ועל ההתמודדות אתה? האם מתחילה פה סוג של מגפה חדשה, ועד כמה היא צריכה להדאיג אותנו?
מחקר חדש של ד"ר יונתן פרידמן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה חושף איך אינטראקציות בין חיידקים יכולות לחזות שינויים אבולוציוניים במיקרוביום
כל אורגניזם בכדור בארץ, חיה, צמח או סביבה, הוא בית לחברות חיידקים מורכבות, הידועות בכינוי המיקרוביום. לחברות חיידקים אלו יש השפעה מכרעת על בריאותם של המאחסנים שלהם, ועל תפקודן של מערכות אקולוגיות גלובליות מכיוון שהן מעורבות במגוון רחב של תהליכים חשובים, דוגמת דישון קרקעות ופירוק מזון במערכת העיכול של בני אדם ובעלי חיים. לכן, בשנים האחרונות, מושקעים מאמצים רבים בהנדסת חברות חיידקים סינטטיות, שלא נוצרות באופן אורגני, בעלות הרכב חיידקים שנבחר על מנת לבצע פעולות מועילות כמו נטרול מזהמים סביבתיים, פירוק פסולת, ועיכוב של מחוללי מחלות.
פרס דן דוד היוקרתי הוענק לד"ר כרמה בן יוחנן
פרס דן דוד היוקרתי לחקר ההיסטוריה הוענק השנה לתשעה חוקרים מכל רחבי העולם. בין הזוכים נמנית ד"ר כרמה בן יוחנן מהחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, אשר מחקריה פורצי הדרך בתחום היחסים בין דתות מקדמים את המחקר ההיסטורי ושופכים אור על העבר.