האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

האוניברסיטה העברית מקנה לסטודנטים לתואר ראשון את האפשרות הייחודית לסיים את התואר הראשון יחד עם תעודת הוראה וכן, קבלת מלגה על סך 50% משכר הלימוד.

התוכנית ללימודי הוראה מיועדת לסטודנטים משנת השניה ללימודי התואר הראשון באחד או יותר מהחוגים הבאים: כלל החוגים בפקולטה למדעי הרוח, כלל החוגים בפקולטה למדעי החברה, כלל החוגים בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע ואלה הלומדים בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב. כמו כן, התוכנית פתוחה לסטודנטים בפקולטה למשפטים וסטודנטים בבית הספר לחינוך.

המחקר חושף את מוגברות הסיכון של אזרחים עם מוגבלות נפשית לסבול מאלימות משטרתית. המחקר בדק פרסומים בתקשורת בשנים 2019-2020, ומצא שבארבעת מתוך חמשת המקרים שהסתיימו במקרי מוות של אזרחים עקב עימות עם שוטרים – הנפגעים היו בעלי מוגבלות נפשית. מספר דומה השתייכו גם לקבוצת מיעוט. ד"ר דניאל ווייסהוט, ממובילי המחקר: "במצב של פילוג בעם, האלימות המשטרתית נוטה להיות מופנית כלפי אוכלוסיות שבשוליים"

שמונה חודשים טסה משימת Mars 2020 עם רכב המחקר Perseverance (התמדה) של נאס"א בדרך למאדים, עד לנחיתה המורכבת אך המוצלחת שאירעה ביום חמישי. הנחיתה אירעה שמונה שנים אחרי משימה דומה, Curiosity (סקרנות) שעדיין חוקרת את פני מאדים – וגם הפעם נעתקה נשמתם של מיליוני חובבי חלל ומדענים מנאס"א שצפו בדריכות בחלק האחרון והמסוכן ביותר במסלול בן 500 מיליון הקילומטרים מכדור הארץ, ההאטה באטמוספירה של מאדים, אשר דוברי נאס"א כינו בשם "7 דקות של אימה".

מחקר חדשני מצא כי בתאים בוגרים שמקורם בתאי גזע, המשמשים לתחום של רפואה רגנרטיבית המתמקד בחידוש רקמות חיות וביצירת איברים להשתלה, עלולות להופיע מוטציות סרטניות

במחקר חדש שנערך על ידי פרופ' אדם לפמרט מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, פותח אלגוריתם ממוחשב שנועד לשפר את היעילות והאפקטיביות של הטיפול במינים פולשים. הכלי החדש מציע גישה יעילה מבחינת הקצאת משאבים והגנה על מערכות אקולוגיות, חקלאות ובריאות הציבור

להמשך קריאה -https://www.jpost.com/science/article-802552

מתחילת חודש מרץ, נרתמו חוקרי האוניברסיטה והסטודנטים לתגבור מערך הבדיקות הקליניות של בית החולים הדסה בראשות פרופ׳ דנה וולף. כתוצאה משיתוף פעולה פורה זה, בוצעו עד היום  כ-20 אלף בדיקות קורונה בשטחי בית החולים והאוניברסיטה.

האוניברסיטה העברית, שהייתה המוסד האקדמי הראשון בישראל שהחל בביצוע בדיקות קורונה בשיתוף עם מרכז קליני, ממשיכה בתהליך המחקר וכעת פורצת דרך בכל הקשור לדרך ביצוע הבדיקה. זול יותר, מהיר יותר וללא תלות בגורמים מסחריים בעולם.