השירות הפסיכולוגי במתכונת חרום ומענה מיידי
השירות הפסיכולוגי של האוניברסיטה העברית כאן בשבילכם.
מתכונת חירום למענה מיידי.
אנא צרו קשר במייל: psyserv@mail.huji.ac.il
'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה.
המונח ״איכוני השב״כ״ הפך למטבע לשון נפוץ. כותרות עיתונים משדרות מסר קליט - האיכונים לא מדויקים, יש תחליפים טכנולוגיים טובים לאיכונים אלו, והפגיעה בפרטיות האזרח בלתי נסבלת. אבל אם נבחן את משימת המאבק בקורונה של שירות הביטחון הכללי במונחים של מבצע ביג דאטה נראה כי בפועל עבודת השירות משתפרת בהתמדה, האיכונים רבי ערך, והפגיעה בפרטיות האזרח כמעט ולא קיימת.
מחקר הנערך באוניברסיטה העברית, הבוחן את השפעות המלחמה על מורים ומורות בישראל, מצא כי כ-60% מהמורים מדווחים על דיכאון, מעל ל-40% שרויים במתח וכמחצית מהמורים הנבדקים חווים חרדה. דיווחי המורים מראים כי ישנו פער בין התמיכה שקיבלו מצוות בית הספר לבין התמיכה שנזקקו לה
קצת פחות משמונה מאות מיליון טונות חיטה נקצרים בעולם בשנה, אבל בקרוב זה לא יספיק כדי להאכיל את כולנו. השילוב בין התפוצצות האוכלוסין לבין משבר האקלים מעמיד בפני המדע אתגר מהותי: איך להאכיל את כולם? אחד האפיקים החשובים הוא להתאים את הגידולים לאקלים המשתנה בעזרת התערבות גנטית בצמחים על מנת לשפר את הגידולים, גם בכמות וגם באיכות. איך משפרים את החיטה? על כך דיברנו עם פרופ' צבי פלג, העומד בראש מעבדת פלג במכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, האורח בפרק הזה של HUJICAST. במעבדה שלו הוא משתמש בשיטות גנטיות מתקדמות כדי לאתר ולאפיין גנים ומסלולים מטבוליים הקשורים ביכולת של הצמח להתאים את עצמו לעקה סביבתית. פלג מתמקד באם החיטה, חיטת הבר הקדומה שגדלה באזור צפון ישראל וממנה, לפני כעשרת אלפים שנה, תורבתה החיטה שהעולם אוכל עד היום.
לביות החיטה מקום של כבוד בגידול המהיר ובהתפתחות האוכלוסייה האנושית, אבל בתהליך אבדו לה כמה תכונות חשובות. אם החיטה נתגלתה, כידוע, ב-1906 ליד ראש פינה על ידי האגרונום אהרון אהרונסון, אבי המדע בישראל וראש מחתרת ניל"י. כבר אז האמין אהרונסון שבאם החיטה קיימות תכונות המעניקות לה עמידות בפני בצורות ומחלות.מאה שנים אחרי אהרונסון, ב-2008, מיפה פרופ' צבי פלג את הגנטיקה של אם החיטה ומנסה להגשים את החזון ולהמשיך את דרכו של אהרונסון. והנה, אהרונסון צדק. פרופ' פלג אכן מצא באם בחיטה גנים שעשויים לעזור במשימה, כמו עמידות ליובש. לדוגמה, גן שבתגובה לעקה מאריך את שורשי החיטה לעומק של 2 מטר ומאפשר לה להגיע למים. שילוב מחדש של הגן הזה בחיטה המודרנית שנשתלה בחלקה של פלג בפקולטה לחקלאות, מראה עלייה משמעותית ביבולים. הדרך עוד ארוכה, אבל הכיוון נכון.
פרופ' רונן סגמן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה, יחד עם חוקרים נוספים ממחלקות בריאות הגוף והנפש בחיל הרפואה של צה״ל, ביה"ח הדסה והאוניברסיטה העברית, בחנו במחקר חדש שפורסם בכתב העת Molecular Psychiatry האם בני 18 שמתנדבים לשרות קרבי ביחידת הצנחנים בצה"ל לאחר שחוו מצוקה בילדות, מגיבים אחרת ללחץ? האם חשיפה למצוקה בילדות מותירה משקעים פסיכולוגיים קוגניטיביים או ביולוגיים המתמשכים לבגרות גם בצעירים בריאים נפשית וגופנית? האם ניתן לנבא על פי תגובתם ללחץ במהלך הטירונות כי יהיו עמידים או מועדים יותר לפתח תגובות נפשיות בחשיפה בהמשך השירות?
במחקר נבדקה חשיפה למצוקה בילדות בקבוצה של 366 טירוני צנחנים באמצעות שאלונים מובנים. למחקר הנוכחי, נבחרו שתי קבוצות קיצון מבין החיילים שענו על השאלונים: חיילים שדיווחו על טראומה בילדות, בחלקם מדובר במצוקה קשה כולל חסך רגשי הזנחה ופגיעה (כ-17% מהנשאלים) וחיילים שלא דיווחו כלל על חשיפה למצוקה. כל המתנדבים למעקב היו בריאים גופנית ועברו ראיון מובנה על ידי פסיכיאטרים שליוו את הפרויקט, על מנת לוודא שאינם סובלים מתחלואה נפשית. מדדים רלוונטיים של החיילים נבדקו בשתי הזדמנויות. בתחילה, נבדקו אצל החיילים בזמן מנוחה סימפטומים של חרדה, דיכאון, תפקודים קוגניטיביים ניהוליים, רמת הורמון הדחק קורטיזול, רמות הביטוי של הגן המקודד לקולטן לקורטיזול, גן נוסף 2- SKA שלו השפעה על שפעול הקולטן לקורטיזול בתאי מערכת החיסון והדמיה מוחית. נקודת הזמן השנייה בה נדגמו מדדים מהחיילים הייתה בשיא תרגיל ההסמכה המסכם בטירונות המדמה תנאי קרב לוחצים.
בין ממצאי המחקר, חיילים שנחשפו למצוקה בילדות דיווחו בזמן מנוחה על רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה לעומת חיילים שלא נחשפו למצוקה. בנוסף, נמצאה פגיעה יחסית בתפקודים קוגניטיביים ניהוליים, כמו ויסות רגשי והתנהגותי ויכולת לפתרון בעיות באמצעות תכנון וארגון. לעומת זאת, בשיא התרגיל שמדמה מלחמה, לא דווחה החמרה במרבית המדדים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים בקבוצה זו ביחס למדידה במנוחה, וזאת בניגוד לקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בה נצפתה החמרה מובהקת במרבית המדדים בשיא התרגיל לעומת המדידה במנוחה. כלומר, חיילים שנחשפו לטראומה בילדות הגיבו פחות למצבי עקה אליהם נחשפו במסגרת התרגיל, בהשוואה לחיילים שלא נחשפו לטראומה בילדות. בנוסף, בעוד במנוחה לא נמצא הבדל משמעותי ברמות הורמון הקורטיזול בין הקבוצות, רמת הקורטיזול בשיא התרגיל הייתה גבוהה יותר בקרב הקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בהשוואה לקבוצה שנחשפה למצוקה בילדות, אצלה רמת הקורטיזול אף ירדה בשיא התרגיל, ורמת הקולטנים בתאי מע' החיסון היתה מופחתת במנוחה וניבאה את הירידה בקורטיזול בשיא התרגיל.
פרופ' רונן סגמן מסביר את התוצאות: "מהתוצאות שקיבלנו רואים בבירור כי גם בקרב מתבגרים בריאים שבחרו להתנדב לחיל קרבי, חשיפה למצוקה בגיל הילדות מותירה הבדלים המתמשכים לבגרות במדדים שונים במנוחה ובתגובה למצב לוחץ בחיים. השאלה החשובה העולה מן הממצאים היא האם צעירים אלה יגלו עמידות רבה יותר, או להיפך יהיו מועדים יותר לפתח תגובות נפשיות בלתי מסתגלות כגון חרדה דיכאון והפרעה פוסט טראומטית בחשיפה למצבי לחץ קשים יותר בהמשך החיים?".
"תוצאות המחקר המעידות על העדר החמרה במדדים פסיכולוגיים וקוגניטיביים וכן הנמכה בתגובת קורטיזול בתנאי לחץ, בין אם בשל חווית התרגיל כפחות מעורר לחץ או בשל תכנות מחדש של תגובתיות מופחתת של הורמון הדחק בתנאי לחץ", תומכות בתיאוריות שמציעות שחשיפה מוקדמת לטראומה תורמת להתחסנות ללחץ בקרב מי שמצליחים להתמודד ולפתח חוסן בתגובה. יכולתם של הצעירים שחוו טראומה חסך וסבל בילדותם, להתעמת עם הכאב, לסרב להצטמצם ולסגת, ולמצוא משמעות בבחירה יזומה להתמודד עם מסלול תובעני ומאתגר תוך תרומה לכלל, נראית כבחירה בגדילה והתפתחות. עם זאת, גם לעובדה שצעירים אלה חווים רמות דיכאון וחרדה מוגברות ותפקוד קוגניטיבי ניהולי פגוע במנוחה, וגם לתגובה המופחתת של הורמון הדחק והשינויים במע' החיסון עשויות להיות השלכות מזיקות בהמשך החיים, כיוון שהצטברות לחצים במהלך החיים עשויה להביא לנזק בריאותי ונפשי מצטבר".
השלב הבא במחקר, לפי פרופ' סגמן, הוא להבין עד כמה ניתן יהיה לעשות שימוש עתידי בסמנים ביולוגיים לניבוי עמידות או מועדות בהמשך החיים לפוסט טראומה, בשילוב מאפיינים פסיכולוגיים וביולוגיים כדוגמת אלה שנמצאו במחקר הנוכחי. "המידע שיתקבל יעזור לאנשי המקצוע לאתר דרכי התערבות שימנעו פגיעות ושחיקה ביולוגית ונפשית, וטיפול יעיל יותר למתמודדים עם פגיעות כאלה".
המחקר התפרסם בעיתון היוקרתי Molecular Psychiatry והוא פרי שיתוף פעולה בין חוקרי המחלקה לפסיכיאטריה והמרכז לפסיכיאטריה של הילד ע"ש הרמן דנה במרכז הרפואי הדסה והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, יחד עם המחלקה לבריאות הגוף הנפש בחיל הרפואה של צה"ל. המחקר נערך בתמיכה של קרן הרמן דנה, הקרן ע"ש משפחת מילגרום למחקר צבאי ומענק של תכנית המדע למען שלום וביטחון של ברית נאט"ו. צוות החוקרים שהשתתפו במחקר: אל״ם במיל׳ ד"ר אייל פרוכטר, ובהמשך עם ממשיכו בתפקיד אל״ם ד"ר אריאל בן יהודה ראשי מחלקת בריאות הגוף והנפש בחיל הרפואה של צה"ל, רס״ן ד"ר כרמל קלה כיום הפסיכיאטר החילי של חיל-האויר היה אחראי על כל שלבי הגיוס והמעקב הקליני למחקר והניתוח הפסיכולוגי בהנחיה של דר לאורה קנטי מהחוג לפסיכולוגיה, החלק הביולוגי בוצע ע"י דר' טניה גולצר-דובנר מנהלת המעבדה לפסיכיאטריה מולקולרית ודליה פבזנר תלמידה לתואר שני בחוג לנוירוביולוגיה, פרופ' עמר בונה, פרופ' נטע לוין ואהרון מירמן דוקטורנט בחוג לנוירוביולוגיה ביצעו את ההדמיה המוחית.
ד"ר אלון איזנברג מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית זכה לאחרונה בפרס לכלכלן צעיר לשנת 2020 מטעם קרן ישראל צרפת, המוענק השנה בפעם השנייה. ד"ר איזנברג מתמחה בתחומי הארגון התעשייתי והאקונומטריקה, ומחקריו עוסקים באופן בו שווקים מודרניים מתפקדים. בפרט, הוא מתמחה במחקר אמפירי של העדפות הצרכנים, ושל האופן בו העדפות אלו משפיעות על מגוון המוצרים, מחירם ואיכותם. ד"ר איזנברג הוא בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת ייל בארה"ב, והינו חבר הסגל הבכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית מאז 2010.
מחקר חדש בהובלת פרופ' יעל בר-זאב, בשיתוף עם פרופ' חגי לוין והדוקטורנטית אמל חייט מביה"ס לבריאות הציבור, בדק את מידת ההיענות של נקודות מכירה, בעקבות חקיקה חדשה, בנוגע לאיסור הצגת מוצרי טבק. לדברי פרופ' בר-זאב: "ממצאי המחקר מצביעים שוב על אוזלת היד של מדינת ישראל באכיפה והגנה על ילדים ובני נוער מפני חברות הטבק"