דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה

coffe._by_mike_kenneally_unsplash

"בין שתיים לשלוש כוסות קפה ביום זה בריא – בלי סוכר כמובן"

20 אוקטובר, 2021

 

 

קרא עוד

אז האם המדינה תחליט שהחסרונות עולים על היתרונות ותטיל מס על קפה כדי שאנשים יצרכו אותו פחות? במשרד הבריאות התייחסו לכך, ועל פי פרסום ב"מקור ראשון" (ראה למטה), טענו כי "הוחלט למסות משקאות שאין להם כל תרומה תזונתית ובריאותית, ולפיכך הוחלט למסות שתייה מתוקה, שתייה ממותקת בתחליפי סוכר, ומיצי פירות שבהם הסוכר מוגדר כסוכר מוסף מבחינת השפעתו הבריאותית. לא נידון מיסוי על משקאות קפה למיניהם, המכילים גם חלב ותחליפיו שיכולים להיות בעלי ערך תזונתי חיובי".

 

ועדיין, יש כאלה שחוששים כי המדינה תחליט להטיל "מס נזק לבריאות" על משקאות ממותקים. ייתכן שקפה ממכר, אבל האם הוא באמת לא בריא? "לקפה יש תכונות בריאותיות שאין במשקאות ממותקים", גונן על המשקה פרופ' אליוט בארי מהפקולטה לרפואה ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים, בראיון ל"מקור ראשון". "הקפה מעורר אנשים, ומסייע במאבק במחלות קשות כמו אלצהיימר. הקפה יכול לגרום לשיפור בפעילות הגופנית וגם להועיל בזירוז חומרים. טקסי שתיית הקפה הם גם עניין חברתי, שמשפר מצב רוח. באיטליה תגלה שזה המשקה החברתי, ויש כללים מתי שותים אותו ומתי לא. אם תבקש קפוצ'ינו בארוחת צהריים, יבינו שאתה זר שמגיע מישראל".

כל סוגי הקפה בריאים?
"אני מתייחס לקפאין: אומרים שהכמות הטובה לשתייה היא בין 200 ל-400 מיליגרם קפה ביום. נשים בהיריון צריכות להפחית ל-200 מ"ג. אז בדרך כלל, בין שתיים לשלוש כוסות ביום זה בריא – בלי סוכר כמובן. הקפה בוודאי הרבה פחות מזיק מאלכוהול וממשקאות ממותקים. אין סיבה להטיל עליו מס".

ובכל זאת, פרופ' אליוט מזהיר כי "יש אנשים שיכולים לפרק קפאין מהר ויש כאלה שמפרקים אותו לאט, ולכן יש מי שאומרים שלא טוב לשתות קפה". 

לפרסום במקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/410079/

מחקר שנערך לאחרונה על סגולותיו של הקפה, באוניברסיטה העברית:

 https://new.huji.ac.il/news/%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%9B%D7%9C-%D7%A7...

קראו פחות
בתקשורת
סגל
ע

הצטרפו למאגר נבדקים לניסויים במחלקה לפסיכולוגיה

23 נובמבר, 2020

המחלקה לפסיכולוגיה עוסקת במחקרים בנושאים מגוונים.
ההשתתפות במחקרים אלו הינה בתמורה לתשלום. חלק מהמחקרים דורשים הגעה למחלקה וחלקם ניתן להשלים מהבית.
על מנת לגייס נבדקים\ות בעלי תכונות ספציפיות אנו מזמינים אתכם למלא את השאלון המצורף בלינק ולהיכנס למאגר הנבדקים. מילוי השאלון אורך כ 5-10 דקות.
* השאלון כולל שאלות אישיות רבות (כגון שאלות על מצב רוח, עמדות פוליטיות).

Optical Hall Measurements of the Silicon Wafer | Credit: Paz Roth

פרויקט HUBS-Aid: פרויקט ייחודי של ביה"ס למנהל עסקים לסיוע לעסקים שנפגעו במלחמה

17 מרץ, 2024

 

פרוייקט ייחודי ויוצא דופן של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית הגיע לסיומו ביום שישי האחרון.

120 סטודנטים, 40 מנטורים ומנטוריות, סייעו ביחד ל-80 עסקים קטנם ובינוניים מכל רחבי הארץ, שנפגעו בעקבות המלחמה. לכל עסק הוקצה צוות של שלושה סטודנטים תלמידי MBA או שנה ג' בתואר ראשון במנהל עסקים, ומנטור.ית בכיר.ה מבוגרי בית הספר. בעלי העסקים זכו לצוותים שסייעו להם בכל הקשור לניהול ותכנון פיננסי, מיצוי זכויות, שיווק, לוגיסטיקה ומציאת פתרונות יצירתיים- על מנת שהעסק יחזור לעבוד.

בתקשורת
יזמות
מלחמה
סגל
סטודנטים
סטודנטים מתנדבים
עכבישי מערות

יצירת מרחב בטוח עבור החטופים השבים הביתה

20 יוני, 2024
פרופ' חגי לוין מביה"ס לבריאות הציבור במאמר דעה לישראל היום, על חשיבות כיבוד הפרטיות והחזרת השליטה לחייהם של החטופים המחולצים, כצעד ראשון לקראת שיקומם. לדבריו, הם זקוקים למרחב בטוח הרחק מעיני התקשורת כדי לעבד את חוויותיהם, תוך השגחה על בריאותם הגופנית וקבלת תמיכה פסיכולוגית מתאימה להמשך קריאה - החטופים המחולצים: כיבוד הפרטיות והחזרת השליטה - הצעד הראשון לקראת השיקום | ישראל היום (israelhayom.co.il)
מחקר
זינוק בכמות המטופלים שהגיעו לטיפול פסיכיאטרי אחרי 7.10

זינוק בכמות המטופלים שהגיעו לטיפול פסיכיאטרי אחרי 7.10

11 ספטמבר, 2024

ממצאי מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר ליגת שליו ופרופ' אדם רוז מביה"ס לבריאות הציבור, בשיתוף חוקרים בביה"ח איכילוב, מראים כי חודש לאחר אירועי השבעה באוקטובר, ישנה עלייה ב-46% בכמות המטופלים שהגיעו למיון בבית החולים לשם קבלת הערכה או קבלת טיפול פסיכיאטרי, בהשוואה לאותה התקופה בשנת 2022. מרבית המטופלים שהגיעו לחדר המיון לאחר ה-7.10 לא היו עם אבחנה פסיכיאטרית קודמת

להמשך קריאה - https://news.walla.co.il/item/3689900

מחקר
Bacteria Streptococcus pyogenes

מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף: "ישפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו"

10 מרץ, 2021

פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין החיידק סטרפטוקוקוס מסוג A למאכסן, ומשפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו, כגון פפטידים מהונדסים שהחיידק לא יכול לבקע"

בתקשורת
מחקר
מרט מעיין, מנכ"ל ומייסד Airovation Technologies, צילום יוסי זמיר

הקשר המפתיע בין דיווחים על עב"מים למצב הכלכלי בארה"ב

2 ינואר, 2025

בשנים האחרונות דווח לא פעם על תצפיות עב"מים ברחבי העולם. ד"ר אוהד רוה, ראש המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, יחד עם ד"ר נתן גולדשטיין מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, בחנו את התופעה באמצעות כלים כלכליים-חברתיים, מה שמאפשר לראשונה לעשות שימוש בגישה חדשה למדידת תשומת לב שאנשים מפנים ברמת המאקרו.

להמשך קריאה

מחקר
פרופ' נסים בנבניסטי

פרס אפרים קציר יוענק השנה לפרופ' נסים בנבניסטי

20 ינואר, 2020

ברכות לפרופ' נסים בנבניסטי מנהל מרכז עזריאלי לתאי גזע ומחקר גנטי

קרא עוד
פרס אפרים קציר יוענק השנה לפרופ' נסים בנבניסטי, בכינוס אילנית (ארגון האגודות הישראליות לביולוגיה ניסויית).

הפרס מוענק פעם בשלוש שנים לחוקר ישראלי עבור הישגים יוצאי דופן במדעי החיים.

פרופ' בנבניסטי מסר בתגובה כי "רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להודות על תמיכת המכון, הפקולטה והאוניברסיטה בפעילות המדעית שלי ושל תלמידיי".

קראו פחות
בתקשורת
Ottolenghi and Tamimi 2012

איך ספרי בישול מבטאים את מציאות הסכסוך הישראלי פלסטיני?

15 אפריל, 2021

מחקר חדש שערכה ד"ר גליה פרס בר-נתן מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באונ' העברית, ביחד עם פרופ' אילן ברון מאוניברסיטת דורהאם, בחן את הנרטיב של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כפי שמשתקף בספרי בישול שמיועדים לקהל שאינו ישראלי. הספרים חושפים את הקוראים למגוון האוכלוסיות שחולקות את הארץ, אך בו זמנית הם למעשה גם מנרמלים את הקונפליקט

 

מחקר
House Spider: Tegenaria pagana embryo, stage 12 | credit: Evgenia Proistova

המנגנון הגנטי מאחורי העיניים של עכבישי המערות

20 מרץ, 2025

לעכבישים תפקיד חשוב במערכות אקולוגיות של מערות כטורפים, אך מעט ידוע על ההתפתחות העוברית של מיני עכבישי מערות רבים. בעלי חיים השוכנים במערות מפגינים לעתים קרובות הסתגלות ייחודית לחיים בחושך מוחלט, בין היתר של עיניהם, בשינויים בפיגמנטציה וביכולת החישה.

מחקר