חוקרי האוניברסיטה העברית מציעים פתרון פשוט לאניגמה שהעסיקה חוקרי תרבות: איך הצליחו חברות אנושיות קטנות ליצור ולשמר תרבויות מורכבות? הסוד הוא באינטראקציות תרבותיות נדירות אך חשובות

טיהור שפכים הוא תהליך של הרחקת חומרים מזהמים, כימיקלים וחיידקים המסוכנים לבני אדם ממי הביוב, במטרה להפוך אותם למי קולחין, בהם ניתן לבצע שימוש חוזר בחקלאות או הזרמה לנחלים. טיהור מי שפכים הוא תהליך חשוב והכרחי, כיוון שגם אם אין כוונה לבצע במים שימוש חוזר, רצוי להימנע מחדירה של החומרים המזיקים לסביבה או למי התהום. הואיל ודוגמאות סביבתיות, דוגמת מי שפכים (אבל גם מי ים, קרקע ואוויר), מכילות בדרך כלל מספר עצום של מרכיבים, האנליזה הכימית שלהן היא מסובכת, יקרה וממושכת – ולעיתים קרובות לא יעילה. עקרונית, אפשר לייעל בהרבה את האנליזה אם נתמקד רק במרכיבים הרעילים של הדוגמה.

שלושת החוקרות המובילות במחקר, מהאונ' העברית ואונ' בר אילן, קובעות: "המחקר מראה כי הריון עשוי לתרום לחוסן הנפשי בעתות משבר ולחץ"

סיפורו של מוטאז (פואד) אוסמן, מבקש מקלט בן 33 מדרפור, שלומד אצלנו תואר ראשון כלכלה ומנהל עסקים, הוא השראה לכולנו. לרגל יום הפליטים הבינלאומי שחל היום (20.6), אנחנו מביאים את סיפורו.

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום אחד שנמצא ננומטר אחד בלבד מהמוליכים בסביבה שלו. הגענו לגבול חדש ביכולות המזעור"

מגפת הקורונה טלטלה גם את שגרת יומן של החוקרות הבכירות של האוניברסיטה העברית וגייסה אותן לחזית העשייה והמחקר בתחום. ברב שיח מיוחד הן מספרות על הבחירות בחייהן, על האתגרים המקצועיים והאישיים של נשים באקדמיה, ועל ההתמודדות המפתיעה בתקופת הקורונה.

כבכל שנה, אנו מפרסמים את רשימת המורות והמורים המצטיינים לסגל אקדמי בכיר,  על פי סקר שביעות רצון מההוראה לשנת תשפ"ג.

ברכות לזוכים!

היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה לאחרונה אירוע סיום למלגאיות ולמלגאים, וטקס הענקת פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה. האירוע נערך בהשתתפות 200 סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה שלקחו חלק במהלך השנה החולפת באחת מתכניות היחידה. במרכז האירוע התקיים דיון בשולחנות עגולים על האימפקט החברתי של האוניברסיטה, וכן נדונו הנושאים - כיצד האוניברסיטה יכולה למנף את היותה מקום מפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים ולאפשר שיח משותף, כיצד האוניברסיטה יכולה לתת יותר מקום וביטוי לנשים במרחב האקדמי והציבורי, לעודד חינוך לערכים דמוקרטיים ולקדם אותם בחברה ועוד.

אחד הדברים המהותיים ביותר הוא שבעת מגפה נדרשת היענות של הציבור - לאורך תקופה ארוכה יחסית – באימוץ התנהגות שבמקרים רבים פוגעת ברווחה האישית ובחוסן הכלכלי של הפרטים. זו למעשה האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי. צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים רבים, ביניהם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, ד"ר נטע ברק קורן ופרופ' רות פת הורנצ'יק מהאוניברסיטה העברית, אפיין את האתגרים והמליץ המלצות ראשוניות כיצד להתמודד איתם. המסמך עומד על סוגי הבעיות המונעים מהציבור להירתם להתמודדות עם המגפה, ומצביע על תחומי הידע והמומחיות הרלוונטיים הנדרשים כדי להתמודד עם בעיות אלה.