מה משמעות המוטציה מבחינת השפעתה על מהלך המגפה ועל ההתמודדות אתה? האם מתחילה פה סוג של מגפה חדשה, ועד כמה היא צריכה להדאיג אותנו?
פרופ' דורון גזית, מצוות החוקרים של האוניברסיטה העברית: "יש חשש אמיתי שהמוטציה משפיעה ותשפיע על מהלך המגפה משתי סיבות: הראשונה היא שנראה שלפי הבריטים יש הבדל ביולוגי משמעותי בין הווריאנט לבין הווירוס הרגיל - במקרה החדש הווירוס מצליח להתחבר בקלות רבה יותר לקולטנים במערכת הנשימה, והם מעריכים שכתוצאה מכך הווירוס נקלט יותר בקלות בגוף ולכן גם בכמות גדולה יותר לגוף".
כלומר - הוא יותר מדבק?
"הוא נקלט יותר ביעילות ברצפטורים. כלומר, יש פה תחרות בין הווירוסים לבין מערכת החיסון - והמוטציה עוזרת לווירוס "לנצח". ההשערה היא גם שעניין זה מגביר הדבקה בקרב ילדים - כי אצל ילדים רמת הרצפטורים האלה נמוכה יותר, וזו היתה אחת ההשערות לעובדה שהם פחות נדבקו בקורונה ופיתחו מחלה קלה יותר. המוטציה גורמת לספיגה יותר טובה ולכן יכול להיות שהם נדבקים יותר. כך הסבירו אפידמיולוגים בבריטניה את העובדה שבזן הזה נמצא בבריטניה שילדים נדבקים ב-10%-30% יותר מאשר בזן הקודם. עם זאת, לא ברור עדיין עד כמה ההבדל הזה מובהק".
מה ההשלכות של הממצאים האלה?
"השילוב בין ההסבר הביולוגי לעלייה בהידבקות ילדים מעלה חשש שיש פה וירוס שמדבק יותר ועובר 'טוב יותר' דרך הילדים. וזה חשש משמעותי, כי בכל העולם המדיניות היתה לנצל את העובדה שהווירוס פחות מדבק דרך ילדים ולפתוח את הגנים ובתי הספר. וזה ה'גיים צ'יינג'ר' העיקרי. זה לא רק בתי הספר אלא העניין הפסיכולוגי - לאנשים יהיה קשה יותר לקבל הדבקה של ילדים, על אף שרובם חולים בצורה קלה, בגלל החשש מקורונה כרונית והשפעות עתידיות, וגם מהמקרים הקיצוניים של מחלה קשה".
בדרום אפריקה למשל, שבה המוטציה דומיננטית במקומות שבהם היתה התפרצות, יש חוקרים שמעריכים שהסיבה האמיתית לגל השני היא דווקא ההתנהגות האנושית – מיליונים שנסעו לבקר את משפחותיהם בשבועות האחרונים, ועשרות אלפים שהצטופפו בברים ומסעדות.
"קורונה זו מגפה שמתפשטת מהר אם לא עוצרים אותה, והשאלה הגדולה היא אם ההתפשטות היא תוצאה של הווריאנט או של משהו אחר - זו לא שאלה טריוויאלית והיא תמיד ברקע. אבל האפידמיולוג הבריטי המוביל ניל פרגוסון, והוועדה המדעית הבלתי תלויה של הבריטים לקחו את זה בחשבון, ובכל זאת הם מזהירים בצורה חמורה מפני המוטציה. זה הוביל לשתי החלטות קריטיות: החמרת המגבלות בבריטניה לכדי סגר אמיתי ועיכוב חזרת הילדים ללימודים בשבועיים לפחות אחרי חג המולד, כך שצריך לקחת את הווריאנט הזה מאוד ברצינות".
איך כל זה צפוי להשפיע אם בכלל על ישראל?
"השאלה העיקרית בישראל זו שאלת התפוצה בקהילה, כי יש לנו תחרות בין המוטציה לבין החיסונים. אנחנו בתהליך של יציאה מהמחלה באמצעות חיסונים וייקח לישראל שלושה חודשים עד חצי שנה, תלוי גם בכמות החיסונים שתגיע, לצאת ככה מהמגפה. אם המוטציה כרגע לא נפוצה, כלומר התפוצה שלה קטנה פי אלף ואף יותר מהשכיחות של הווירוס הרגיל - אז צפוי שייקח זמן רב, בערך חודש וחצי ויותר, עד שהיא תשתלט על המצב בישראל. והזמן הזה כבר מספיק ארוך כדי שהחיסונים יהיו יעילים".
"בסוף מה שהכי קריטי זה לחסן את כולם כמה שיותר מהר. אם תרחיש האימים יתקיים ואכן המוטציה מדבקת יותר בילדים - כנראה שנצטרך לחסן גם את הילדים. כרגע לא מחסנים אותם על בסיס ההבנה שהמחלה הרבה פחות חמורה אצלם, ולכן הם גם לא נבדקו בניסויים. בנוסף, המוטציה יכולה להשפיע, אם תהיה התפשטות בישראל, על היכולת שלנו להשאיר גנים ובתי ספר פתוחים. התגובה של העולם למוטציה הזאת עשויה גם להיות שלטווח הרחוק היא תוביל את ארגון הבריאות העולמי להציב יעד של מיגור המגפה".
כלומר מדיניות אפס הדבקה?
"כן, אבל באמצעות חיסונים ולא רק באמצעות סגרים. כמו שעשו במגפות אחרות כמו האבעבועות השחורות. אלא שבכל המגפות האחרות זה לקח עשרות שנים, וכאן יכול להיות שסקאלת הזמן תהיה יותר קצרה".
"הדבר החשוב ביותר זה שבישראל ינטרו כמה שיותר טוב, יבדקו מה התפוצה בקהילה ויבדקו את האנשים שמגיעים מחו"ל. אפשר לבדוק באמצעות ביוב, דגימות וריצופים. משרד החינוך צריך לבדוק היטב במקומות שרואה בהם הדבקה מאסיבית בילדים, אם זו המוטציה. בנוסף, התגובה חייבת להיות מהירה וגמישה לשינויים לפי הערכות מצב תכופות, אך בשלב הנוכחי שבו התפוצה של המוטציה בקהילה עדיין מאוד נמוכה ככל הידוע, לא צריך עדיין לסגור את המסגרות לגיל הרך".
הראיון פורסם ב'דה מרקר', 31.12.20: https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.9414662