פרופ' עמרי ונדל אודות רכב החלל Perseverance, שנחת ב-18.2 ויחפש חיים על פני במאדים

NASA’s Perseverance rover touched down on Mars on February 18, 2021

שמונה חודשים טסה משימת Mars 2020 עם רכב המחקר Perseverance (התמדה) של נאס"א בדרך למאדים, עד לנחיתה המורכבת אך המוצלחת שאירעה ביום חמישי. הנחיתה אירעה שמונה שנים אחרי משימה דומה, Curiosity (סקרנות) שעדיין חוקרת את פני מאדים – וגם הפעם נעתקה נשמתם של מיליוני חובבי חלל ומדענים מנאס"א שצפו בדריכות בחלק האחרון והמסוכן ביותר במסלול בן 500 מיליון הקילומטרים מכדור הארץ, ההאטה באטמוספירה של מאדים, אשר דוברי נאס"א כינו בשם "7 דקות של אימה".

התמונה הראשונה שהעבירה הגשושית של נאסא על מאדים (צילום - NASA/JPL-Caltech)

התמונה הראשונה של פני השטח במאדים שנשלחה מהרובר שניות אחרי הנחיתה. צילום באדיבות סוכנות החלל נאס"א.

למרות הדמיון החיצוני בין רכבי השטח שנחתו על פני מאדים בשתי המשימות, יש הבדלים מהותיים במטרות ובמכשירים המייעדים לבצען. בין שאר החידושים, מיועדת המשימה הנוכחית לאסוף דגימות להחזרה לכדור הארץ, לבדוק ייצור חמצן מהפחמן הדו-חמצני באטמוספרה של מאדים ולהפריח רחפן באטמוספירה הדלילה. המשימה מיועדת גם לשמש כצעד בדרך להגעת בני אדם לכוכב הלכת האדום, אך ההיבט המסקרן ביותר את האסטרוביולוגים הוא הניסיון לחפש שרידי חיים בקטריאליים שאולי התקיימו במאדים לפני מיליארדי שנים - ה"גביע הקדוש" בדרך לחיפוש חיים בחלל ולהבנת התפתחות החיים הקדומים בכדוה"א.

המשימה של הפרסבירנס, רכב השטח החמישי הנוחת על מאדים, רק מתחילה בימים אלה. הוא אמור לחקור את פני מאדים בשנתיים הקרובות לפחות. הוא דומה לג'יפ גדול, נושא זרוע רובוטית באורך שני מטרים עם מקדחה רבת עוצמה וכן 48 מכלי מתכת לאיסוף דגימות, אשר יושארו לאיסוף על ידי משימת חלל עתידית. 

NASA’s Perseverance rover touched down on Mars on February 18, 2021

הרובר Perseverance תלוי בכבלים מן החללית, שניות לפני הנחיתה.

בהתבסס על ממצאי המשימות הקודמות מאמינים המדענים כי בעבר הרחוק היה מאדים בעל אקלים מסביר פנים לחיים, הרבה יותר מן השממה הקפואה והצחיחה שהוא כיום: אטמוספירה סמיכה בהרבה, מים נוזליים בנחלים, אגמים ואולי אף אוקיאנוסים. האם סביבה מימית זו אפשרה התפתחות וקיום של חיים, לפחות של חיידקים או אצות, כפי שהתקיימו באוקיאנוסים של כדור הארץ לפני שלושה ואולי אף ארבעה מיליארד שנה? בשנת 2018 דווחה קיוריוסיטי על ריכוזים זעירים של מולקולות אורגניות פשוטות, אך לא עדות לחיים. במשימה הנוכחית מקווים החוקרים למצוא "חתימה ביוכימית" של יצורים חיים, כלומר חיפוש מולקולות שהיו יכולות להיווצר רק בתהליכים ביולוגיים.


אתר הנחיתה, מכתש בקוטר 45 ק"מ בשם ג'זרו (Jezero), סמוך לקו המשווה של מאדים, נבחר בקפידה כדי למקסם את הסיכויים למצוא סימני חיים. לפני 3-4 מיליארד שנים היה המכתש כנראה מלא במים, וצילומי לוויין שלו מראים דלתא של נהר שנשפך לאגם. החוקרים מקווים כי אם התפתחו יצורים זעירים במאדים, ניתן יהיה למצוא סימנים לכך באזור שכזה – שנסחפו לאגם, שם שקעו, כוסו בסחף והתאבנו. למטרה זו, וכן לניתוח גיאולוגי, מצוייד פרסבירנס בעשרות מצלמות ומכשירי מדידה לבדיקת הרכב הקרקע, ספקטרוסקופים למדידת החזר הקרינה באורכי גל שונים, בנוסף לאור נראה גם בקרינה על-סגולה ובקרני רנטגן, וקרן לייזר המסוגלת לאדות סלע ממרחק.


amri_wandel._by_michael_yakirevichכתב: פרופ' עמרי ונדל, אסטרופיסיקאי, אסטרוביולוג, חוקר ומרצה במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

פרסומים בתקשורת: https://www.maariv.co.il/business/tech/Article-822972