פרופ' אבי שמחון בהרצאה לסטודנטים מביה"ס למנהל עסקים באוני' העברית: "לא חושב שהמשבר יגרום לעלייה במחירי הדיור"

יולי 8, 2020
lockdown. pic: engin akyurt

בסדרת מפגשים וירטואליים ייחודית שנפתחה השבוע (שני) לקהילת בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אירחה ד"ר מרים שוורץ-זיו מסגל ביה"ס את פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, להרצאה קצרה ושו"ת עם סטודנטים ובוגרי ביה"ס בנוגע למשבר הקורונה והשפעתו הכלכלית על המשק הישראלי. נושא ההרצאה של פרופ' שמחון היה "במה שונה משבר הקורונה ממשברים קודמים ומהן ההשלכות על המדיניות הכלכלית?". פרופ' אבי שמחון משמש כיום גם כחבר סגל במחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית.

avisimhonבמסגרת המפגש התייחס שמחון לשאלה "האם אנחנו קרובים לסגר חדש?", וענה: "אני לא חושב שאנחנו קרובים לסגר נוסף, אבל זה לא אומר שלא יהיה אחד כזה. אין לי ספק שבשלב הראשון של הכניסה למשבר אנחנו הגבנו מהר יותר מכולם. חוץ מדרום מזרח אסיה, שהתמודדו בעבר עם הסארס בהצלחה והיה להם ניסיון ובנו מערכות משוכללות להתמודד עם המשבר הנוכחי, אנחנו המדינה בעולם המערבי שהתמודדה הכי טוב עם המשבר, כי ראש הממשלה קיבל את ההחלטות בזמן. כשכולם אמרו לו מה פתאום, מה אתה סוגר את השמיים לסין? הוא עשה זאת וזה היה דבר ענק. היינו הראשונים שסגרו את השמיים לסין, לספרד, לאיטליה ולצרפת. היינו הראשונים לסגור שמיים לארה"ב. עשיית הדברים בישראל בזמן גרמה לכך שניזוקנו פחות מכל מדינה אחרת בעולם המערבי. היום אנחנו לא בעולם של אז, כי היום אנשים מתנהגים אחרת, אנחנו יותר ערוכים ומוכנים, אנחנו מתנהלים הרבה יותר טוב ברמה האישית. לכל מומחה יש רעיונות שלו והמומחים לא מסכימים ביניהם. לכן, קשה לקבוע אם יהיה סגר או לא יהיה. לתחושתי, נוכל לחמוק מסגר ואם הוא יהיה אז יהיה לו דמיון לזה שהיה לנו בפסח, וגם אם יהיה סגר – הוא יתרחש רק באזור חודש נובמבר, בחורף. אני מקווה שגם את החורף נצליח לעבור בלי סגר".

לשאלה "האם הזכאות לדמי אבטלה תוארך גם אחרי חודש אוגוסט?", ענה שמחון כי "אני לא שר אוצר ולא ראש ממשלה, אלא רק יועץ, אבל התחושה שלי שכשנגיע לאמצע אוגוסט יאריכו את הזכאות. אין פה הבטחה, זה רק הניחוש שלי". הוא גם ענה על השאלה "מדוע בעיית השולמנים התפוצצה במהלך משבר הקורונה", ואמר כי "הרבה מאוד אנשים שבנו את העסק שלהם ופלסו את דרכם בתוך העולם הכלכלי ופתאום באה ממשלה ומסיבות מוצדקות, והם יודעים זאת, סגרה להם את צינור החמצן. ברור שיש מצוקה ויש מצוקה גדולה, ודי הגיוני שאנשים יצפו לסולדריות מהחברה. בעלי מסעדות טוענים שכמו שהמדינה ידעה לקחת מהם מיסים כשמצבם היה טוב כך המדינה צריכה לעזור להם גם במשבר כזה. יש באמת סיבה אמיתית וטובה שאנשים מצפים שהמדינה תעזור להם. האם הם יותר מדי מצפים או פחות מדי מצפים - זו כבר שאלה אחרת. בכל מקרה, המחאה הזאת היא לא 'לא הגיונית', יש בה הרבה הגיון".

יועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פרופ' שמחון, אף התייחס להשפעת הקורונה על מחירי הדיור, והסביר כי "אני לא חושב שהמשבר יגרום לעלייה במחירי הדיור אלא לירידה, כי אנשים ספגו פגיעה כלכלית משמעותית. ירידה בהכנסה זה ירידה בביקושים ובכל שוק סביר כמו שוק דיור יש ירידה בביקושים ששווה ערך לירידה במחירי הדיור. אני לא יכול להבטיח לאף אחד את זה, אבל יש תחושה שנראה ירידת מחירים בחודשים הקרובים. הנתונים שהתפרסמו עד כה בתקשורת, של מחירי הדיור, קשורים לתקופה של לפני הקורונה".

"האם יש סיכוי שהבנקים יקרסו?", נשאל שמחון שענה: "הבנקאות הישראלית יציבה והרבה פחות מדי תחרותית. העובדה שבמובנים רבים בנק ישראל במשך עשורים נתן גישה ישירה לכיסי צרכנים אומר שהבנקים יושבים כעת על הרבה מאוד כסף ויעבירו תקופה כזאת בלי שום בעיה. במשבר של 2008 וגם של 2002-3 הבנקים שנכנסו למצוקה לא נכנסו אליה כי לקוחות לא שילמו להם, אלא כי הם השתמשו בהון שלהם והשקיעו אותו בנכסים מטומטמים והפסידו את הנוסטרו. הלקוחות המשיכו לשלם אבל ההון שלהם שישב בהשקעות נפל, וזה מה שסיכן את הבנקים. הבנקים למדו מזה לקח ולא מאפשרים זאת יותר".

מי יתאושש קודם, הכלכלה הישראלית או האמריקאית? "אנחנו קשורים לכלכלה האמריקאית ואנחנו מייצאים ומייבאים משם הרבה דברים, אבל סוג המוצרים שאנחנו מייצאים לארה"ב, חלק גדול ממנו תלוי בביקושים", אמר פרופ' שמחון. "הבעיה הכי גדולה שלנו היא בזרם המאוד חזק של השקעות שהגיעו מארה"ב להיי טק הישראלי, שקיבל בשנה שעברה 8-9 מיליארד דולר השקעות אמריקאיות רק מארה"ב. חלק מזה בוודאי לא יקרה. זה לא כיף לאבד השקעות של מיליארדי דולרים בשנה, ויש לזה משמעות רבה. מצד שני, כלכלת ישראל היא בהיקף של 70 מיליארד דולר אז זה לא מכה אנושה מדי, אבל זו בהחלט בעיה".

פרופ' שמחון שיבח במהלך שיחתו את התנהלותה של חברת "פוקס", שבינו לבין הבעלים שלה הראל ויזל התעורר עימות טלוויזיוני קולני ומתוקשר במהלך הגל הראשון. פרופ' שמחון התמקד בסערה שנוצרה סביב ההודעה של החברה על חלוקת דיבידנד של 49 מיליון שקל - שבועות לאחר שדרשה וקיבלה מענקים מהמדינה: "פוקס היא חברה שנוהלה, היטב הרוויחה מצוין, יש לה כסף והיא רוצה לחלקו כדיבידנט. זה לא בא על חשבונו של אף אחד. אני יודע שהדעה הזאת לא פופולרית כי קל לתקוף את ויזל. למי שראה בטלוויזיה יש לי אולי סיבה לתקוף אותו, אבל בואו נחשוב רגע כאנשים רציניים ולא פופוליסטיים, במה הוא פוגע במי שהוא מחלק דיבידנטים? בניגוד לבנקים שרצינו שיחלקו את הכספים ולא ישלמו דיבידנטים, בחברת קמעונאות אנחנו לא רוצים שהכסף ישקע בחברה עצמה, אלא שיתפשט לכלכלה ולכן אני לא מבין את הביקורת כלפי חברת פוקס ולא מקבל אותה".