הפיתוח מיועד לילדים שמתקשים בתקשורת בסיסית ובהבעת רגשות, בעקבות מוגבלות פיזית, שכלית או רגשית ונעשה בשיתוף בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן. באמצעות התוכנה יכולים הילדים לצלם את עצמם ולבטא את רגשותיהם על ידי העיניים בלבד. צוות ביה"ח אלי"ן: "התוכנה משנה חיים ומאפשרת לילדים להשתלב עם שאר בני גילם – מה שלא יכלו לעשות לפני"

כ-100,000 ילדים בישראל סובלים ממגבלות פיזיות, נפשיות ורגשיות קשות המקשות על תפקודם היומיומי, ביניהם יש ילדים ומשפחות רבות החווים תסכול מתמשך בשל חוסר היכולת לתקשר ביניהם ולהבין את הרגשות שהילד מנסה להביע. פיתוחים טכנולוגים מסייעים לילדים עם צרכים מיוחדים להתגבר על מגבלותיהם ולקחת חלק פעיל ומשמעותי בחברה, אך ילדים רבים נותרים ללא מענה כיוון שהפתרון והטכנולוגיה אינם נמצאים בהישג ידם. על מנת לסייע לילדים שעוד לא נמצא להם פתרון טכנולוגי, סטודנטים מהאונ' העברית פיתחו תוכנה שעוזרת לילדים בעלי מוגבלויות לבטא רגשות באמצעות העיניים בלבד. הפיתוח נבחר כפרויקט גמר מצטיין מבין הפרויקטים שנעשו במסגרת התואר בהנדסת חשמל ומחשבים.

לפני כשנה וחצי, איתן מועלם וענבר ציטר, סטודנטים מהחוג להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטה העברית, פנו למחלקת פל"א (פתרונות לילדים, אלי"ן) בביה"ח אלי"ן, מרכז לשיקום ילדים ונוער, מתוך ניסיון להבין כיצד הם יכולים לתרום מהידע שלהם עבור הילדים.

בפגישה הראשונה סיפר להם צוות פל"א על יסמין חן, ילדה שחשה מתוסכלת מכך שלא יכלה לראות את סביבתה או לבטא רגשות עקב מוגבלות פיזית. "ילדים בעלי מוגבלויות פיזיות מתאמצים באופן יומיומי להביע את רגשותיהם, ומחפשים כל העת דרכים להיעזר בטכנולוגיה מתקדמת כדי ליצור קשר עם סביבתם, כולל שימוש במחשב ומצלמה כדי להידמות לילדים אחרים", אומרת ד"ר מורית בארי, מנכ"לית ביה"ח אלי"ן.

הסטודנטים החליטו להרים את הכפפה ופיתחו תוכנה המאפשרת לילדים לצלם את עצמם ולהשתמש בתוספים שמבטאים רגשות – והכל דרך העיניים בלבד. הם נעזרו בטכנולוגיית Eye Gaze, המאפשרת למשתמש לשלוט במחשב באמצעות עיניו בלבד על ידי מצלמה מיוחדת המחוברת למחשב ועוקבת אחר מבטו של המשתמש.

כבר מעל חצי שנה שילדים באלי"ן משתמשים בתוכנה שהסטודנטים פיתחו. ענבר ציטר, מסבירה איך פועל היישום: "לכל ילד יש מחשב עם מצלמה ייעודית שמשתלטת על העכבר, והתוכנה שבנינו מתממשקת איתם. בעזרת תזוזת העיניים אפשר לצלם תמונת סלפי, ואף יש אפשרות לבחור בין שלושה כפתורים המבטאים מצב רוח: שמח, עצוב וכועס, ולערוך את התמונה בעזרת פילטרים, סטיקרים ופיצ'רים”.

מנהלת פל"א, הילה בורל, מספרת: "התוכנה שהסטודנטים מהאוניברסיטה העברית פיתחו משנה חיים ומאפשרת לילדים לעשות דברים שלא יכלו לעשות בצורה עצמאית לפני כן". קלינאית התקשורת שמתקשרת עם הילדים בעזרת התוכנה, לי חברוני, משתפת: "אחת ההתנסויות בתוכנה הייתה של ילדה בת 13 המתגוררת בביה״ח אלי״ן. עד התוכנה לא התאפשר לה לצלם סלפי בצורה עצמאית, לערוך תמונות, להביע יצירתיות ורגשות באמצעים דומים לאלו, ולכן התוכנה סיפקה לה הזדמנות להשתלב ולעשות פעולות כמו שאר הילדים בני גילה. בנוסף ההתנסות הזו אפשרה לה להביע באמצעות האימוג׳ים השונים את הרגשות והחוויה האישית שלה ברגעים מסוימים בהם בחרה לצלם תמונה".

איתן מועלם מסכם: "החלום הגדול ביותר שלנו הוא שהתוכנה שבנינו תהפוך למוצר שנוכל להפיץ, ללא מטרות רווח, במטרה לעזור למיליוני ילדים בעולם ובישראל, אשר התוכנה תשנה את חיים עבורם".

פרסום בתקשורת: מעריב,