ד"ר משה רב-אחא, ד"ר אמיר אורלב וד"ר יואב מיכוביץ מהאונ' העברית והמרכז הרפואי שערי צדק מצאו קשר מובהק בין קורונה לבין הפרעות קצב לב, וחשפו לראשונה את הדרך המהירה ביותר עבור רופאים לאפיין מי חולה בסיכון גבוה ומי נחשב בסיכון נמוך, כדי להקל על מערכות הבריאות בגלי תחלואה קשים

נגיף Sars-Cov-19 מעסיק מאוד את קהילת הקרדיולוגים בכל העולם מתחילת השנה, והנתונים המפתיעים בנוגע להשפעת הווירוס על הלב הולכים ונערמים בקצב מהיר, ולעיתים משאירים את החוקרים בפה פעור. מחקר חדש של ד"ר משה רב אחא, ד"ר אמיר אורלב וד"ר יואב מיכוביץ מטעם האוניברסיטה העברית ומרכז הלב המשולב במרכז הרפואי שערי צדק, בהנהלתו של פרופ' מיכאל גליקסון, אשר פורסם בכתב העת "the international journal of clinical practice", חושף נתונים מדאיגים לגבי שכיחות הפרעות קצב הלב בקרב חולי קורונה מאושפזים. המחקר מוצא שלחומרת המחלה, לגיל ולהיסטוריה רפואית של אי ספיקת לב ישנה השפעה משמעותית על שכיחות הפרעות הקצב בעת התפרצות המחלה בגוף האדם.

כדי לבדוק את הפרעות הקצב, החוקרים נעזרו בקבוצה מרכזית אחת של 390 חולי קורונה מאושפזים במהלך ההתפרצות הראשונה של המגפה בישראל. לאורך האשפוז תועדו הפרעות הקצב אצל כל חולה, נערכו בדיקות גופניות על בסיס יומיומי, א.ק.ג ובדיקת הולטר (מעקב ורישום רצוף של שרירי הלב) בסיוע הרופאים המטפלים במחלות הקורונה. בעזרת הבדיקות השונות החוקרים גם בדקו את שכיחות הפרעות הקצב אצל חולי קורונה, ואף הצליחו לאפיין ולמיין את החולים לפי סיכוי גבוה או נמוך להפרעות קצב על סמך מאפיינים קליניים ודמוגרפיים של כל אחד מהנבדקים. כמו כן, בעזרת המחקר הצליחו החוקרים לענות על השאלה איזה מאפיינים מעלים את הסיכוי להפרעות קצב.

ממצאי המחקר היו מפתיעים: מתוך 390 מאושפזים שנכללו במחקר, אצל 28 מהם באו לידי ביטוי הפרעות קצב במהלך האשפוז (כ-7% מכלל המאושפזים), זאת על אף שרק שבע מהם סבלו מהפרעות קצב בעבר. לכן, המחקר מוכיח את הקשר שבין קורונה לשכיחות הפרעות בקצב הלב, כאשר לחומרת המחלה, לגיל החולה, להיסטוריה רפואית של אי ספיקת לב ועלייה באנזים הטרופונין בבדיקת הדם יש תפקיד משמעותי בכך. זאת ועוד, הפרעות הקצב היו שכיחות יותר אצל חולים מעל גיל 70, בקרב חולים עם מחלה קשה יותר, או כאשר ישנה היסטוריה רפואית של אי ספיקת לב.

בעזרת אפיון החולים עם הפרעות קצב, בנו החוקרים מודל חדשני שמונגש בצורה קלינית לרופאים במטרה לסייע להם בהחלטה איזה מטופל יש להשאיר באשפוז ואיזה מטופל אפשר לשחרר הביתה, ללא חשש מהתפתחות עתידית של הפרעות קצב. לטענת החוקרים המחקר חשוב במיוחד למערכות הבריאות כעת, רגע לפני התפרצות אפשרית של הגל השלישי: "המחקר שערכנו בבית החולים שערי צדק נותן תמונה עדכנית של שכיחות הפרעות הקצב בחולי קורונה, ומאפשר להחליט ברמת ביטחון גבוהה אילו חולים בסיכון גבוה להפרעות קצב ואותם יש לאשפז ולנטר. בגלי תחלואה עם כמות חולים רבה, חוסר במיטות אשפוז ובמוניטורים, המחקר שלנו נותן מידע חשוב ועונה על השאלה אילו חולים לא צריכים מוניטור לב ואילו מאושפזים ניתן לשחרר הביתה כדי לפנות מיטות לחולים במצב קשה יותר".

למאמר המדעי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/ijcp.13788

פרסומים בתקשורת: 

מעריב - https://www.maariv.co.il/news/health/Article-812707

https://adhd.doctorsonly.co.il/2020/12/216870/

https://www.20il.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90...