check
בתקשורת | האוניברסיטה העברית בירושלים

בתקשורת

Taylor Brandon, unsplash

לא האידיאולוגיה, אלא 30 שנות מדיניות כלכלית גרמו להתרחבות ההתנחלויות בגדה המערבית

12 יוני, 2022

אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני היא ללא ספק ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית. ההתפשטות המהירה שלהן בארץ מובנת בדרך כלל כתוצאה של אידיאולוגיה משיחית, במיוחד, של תנועת המתיישבים הדתית-לאומית. מאמר חדש מציע דרך שונה להסתכל על המצב: לא המניעים האידיאולוגיים, אלא המדיניות הכלכלית המיטיבה של הממשלה באזור מאז שנות ה-80 היא הסיבה להתרחבות מפעל ההתנחלויות. המאמר נכתב על-ידי ד"ר ארז מגור מתוכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה וד"ר מרקו אלגרה מאוניברסיטת ליסבון, והתפרסם לאחרונה בכתב העת Political Geography.

קרא עוד

החוקרים אימצו נקודת מבט מדינתית כדי לבחון את שינויי העומק במדיניות הפיתוח של הדיור בישראל מאז שנות ה-80 ואת ההשפעה על ההתנחלויות. "התמקדנו בעיקר בהתנחלויות עירוניות גדולות, עם יותר מ-5,000 תושבים כ-20-30 ק"מ ממרכז ת"א או ירושלים, שעד כה זכו לתשומת לב מעטה במחקר, ובמיוחד בתפקיד משרד השיכון והדיור בהקמתן", מסביר ד"ר מגור.

ממצאי המחקר מראים שהחל משנות ה-80, משרד השיכון ריכז את מרבית ההשקעה הציבורית במטרה לפתח התנחלויות באזורי ביקוש בגבול הקו הירוק או בסמוך לו. "ההוצאה הציבורית באזור יהודה ושומרון גדלה ב-300% וכך גם גידל היקף הבנייה בחסות משרד השיכון. בשנת 1984 יהודה ושומרון הפכה לאזור הגאוגרפי עם היקף בניית הדיור הגדול ביותר במדינה, כאשר כ-75% מהבנייה נעשתה בהתנחלויות עירוניות", מדגים ד"ר אלגרה. לטענת החוקרים, כ-85% מכלל ציבור המתנחלים מתגורר בהתנחלויות עירוניות אלה הסמוכות לקו הירוק, וההשקעות באזור זה נועדו, בראש ובראשונה, להתמודד באופן חלקי עם לחצים גוברים לדיור בר השגה בקרב הציבור הישראלי הכללי ואף לטפל בבעיות הרווחיות של תעשיית הבנייה הפרטית שנמצאה במשבר. במטרה להפוך את ההתנחלויות ליעד מגורים אטרקטיבי שיספק מענה הולם למצוקת הדיור, נאלץ משרד השיכון לחרוג ממדיניות הליברליזציה שקידם בשאר הארץ, לפיה המדינה מצמצמת משמעותית את היקף הבנייה הממשלתית והציבורית. מגור מדגיש כי "הוצאות הדיור מטעם משרד השיכון הובילו להורדת מחירי הדיור בהתנחלויות במידה משמעותית ממחירי דירות דומות בערים כמו ירושלים, כפר סבא או פתח תקווה. בפרסומות של דירות באריאל, לדוגמא, צוין שהודות לסיוע הממשלתי יכול זוג צעיר לרכוש דירת 3 חדשים בשווי 1,750,00 ₪ במחיר 75,000 ₪ בלבד".

בנוסף לבנייה ישירה, המשרד הפעיל בתקופה זו גם סדרה של תכניות סיוע עבור תושבי ההתנחלויות, כמו הלוואות ומענקים. חוקרים מסבירים כי היקף המשכנתאות והמענקים שנהנו מהם תושבי ההתנחלויות עלה עד חצי בהשוואה למה שקיבלו רוכשי דירות באזורי פיתוח שבתחומי הקו הירוק. מעורבות משרד השיכון לא הסתכמה רק בתחום הדיור אלא כללה גם השקעה אדירה בהקמת תשתיות, סלילת כבישים ופריסת רשתות ביוב, מים, חשמל ותקשורת. בשנות ה-80, יותר ממחצי ההוצאות על תשתיות במסגרת הקמת שכונות חדשות בשטחים הושקעו בשבע ההתנחלויות הגדולות דאז. החוקרים מוסיפים כי המשרד מימן גם הקמה של מוסדות ציבור בשטחים, כדוגמת בתי ספר, מרפאות ומרכזים קהילתיים. לטענת ד"ר אלגרה, מוסדות אלו אמנם סיפקו לתושבי ההתנחלויות מגוון של משרות ציבוריות, אבל קרבתן של ההתנחלויות העירוניות לתל אביב וירושלים אפשרו לתושביהן להישען בעיקר על מרכזי התעסוקה והשירותים הקיימים שבתוך ישראל הריבונית. הסיוע למתנחלים אפשר למדינה להמשיך ולצמצם את מדיניות הרווחה האוניברסלית בתוך הקו הירוק, אך להציע תחליפים מסוימים בתחום של דיור, תשתיות ורווחה בשטחים. לטענת ד"ר מגר, ניתן לראות זאת כסוג של מנגנון פיצוי שניתן רק במסגרת ההתנחלויות.

השקעת המשאבים וסבסוד עלויות הדיור בהתנחלויות הסמוכות לאזורי הביקוש יצרו הזדמנות גם לשיתוף פעולה עם מגזר הבנייה הפרטי. "השקעה ציבורית גוברת בדיור, כבישים ותשתיות בהתנחלויות עירוניות כמו אריאל, מעלה אדומים, קרני שומרון, ביתר עלית וגבעת זאב, הממוקמות באזור של תל אביב וירושלים היו גורם מרכזי בהאצת תהליכי ההגירה להתנחלויות ומהווים, עד היום, את סוד הצלחתן", מסכמים מגור ואלגרה. השקעות אלו משכו מספר הולך וגדל של קבוצות בחברה הישראלית שלאו דווקא היו שותפות לאג'נדה האידיאולוגית-דתית של תנועת ההתיישבות, אבל נזקקו לפתרונות דיור וחיפשו הזדמנויות חדשות לשפר את מעמדן. עם הזמן, קבוצות אלו הפכו לא רק ללקוחות העיקריים של מפעל ההתנחלות אלא גם לבסיס התמיכה הפוליטי של מפלגות הימין, שכן הנתונים מראים שמרבית הציבור בהתנחלויות תומך במפלגות אלה. במילים אחרות, הטבות הדיור השונות שסיפקה המדינה אחראיות להתרחבות ההתנחלויות על-ידי חלק גדול מהציבור הישראלי.
קראו פחות
בתקשורת
מחקר
Lensabl, unsplash

בקרוב: טכנולוגיות מהדור הבא עם עדשות דקות בעובי 1/1000 שערה

12 יוני, 2022

 

חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו שיטה חדשנית לאפיון עדשות שטוחות ודקות מאוד, במטרה להקל משמעותית על ייצור הטכנולוגיות הנפוצות בשוק, כמו סמארטפונים, רחפנים ומשקפיים. השיטה החדשה תהפוך את הטכנולוגיות לנוחות יותר, דקות וקלות ככל האפשר

טכנולוגיות רבות כיום מסתמכות על עדשות איכותיות, אך מגושמות, יקרות וכבדות מאוד. על מנת להקל על חיי היומיום שלנו, חוקרי האוניברסיטה העברית בשנים האחרונות פיתחו עדשות שטוחות, זולות וקלות משמעותית – בערך אלפית (1/1000) מעובי שערה אנושית. כעת, האתגר המרכזי הוא לדעת איזו גרסה של עדשות שטוחות מתאימה ביותר ליישום הספציפי שעבורו תוכננה.

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Photonics, פרופ' אוריאל לוי, מנהל המרכז לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית, והפוסט-דוקטורנט ד"ר יעקב אנגלברג, הגדירו שיטת סטנדרטיזציה המאפשרת השוואה אמיתית בין טכנולוגיות ותכנונים שונים של עדשות שטוחות. השיטה החדשה שואפת להפוך אותן נוחות, דקות וקלות ככל האפשר כדי להתמודד עם השלכות המצב הנוכחי בו מגבלות העדשות – הן מבחינת גודלן והן מבחינת משקלן – מקשות על המשך המזעור של מוצרי אלקטרוניקה רבים, כמו טלפונים ניידים, משקפי VR ואפילו רחפנים.

קרא עוד

"השתמשנו במערכת הדמיה של עדשות שהתבססה על תאורה חיצונית, והגדרנו קריטריונים כדי לקבל תמונה טובה יותר בהתאם לכל עדשה", משתף ד"ר אנגלברג. לפי החוקר, עדשות שטוחות חדשות מציעות כמה יתרונות ברורים על פני עדשות קונבנציונליות. בעדשות קונבנציונליות, ככל שהעדשה "חזקה" יותר, או ככל שהמרשם גבוה יותר, כך העקמומיות גדולה יותר. יותר מזה, ככל שקוטר העדשה גדול יותר, כך העדשה עבה יותר. העדשות השטוחות החדשות דקות להפליא וכפי ששמם מרמז – הן שטוחות ולא קמורות או קעורות.

החוקרים מסבירים כי כמות העיצובים והטכנולוגיות השונות של העדשות השטוחות כיום היא גבוהה, אך קיים בלבול וחוסר בסטנדרטיזציה ובקווים מנחים לגבי איזו עדשה תהיה המתאימה ביותר לצורך מסוים. לטענת פרופ' לוי, "קשה להעריך התאמה מוצלחת מאחר שאין שיטה מקובלת אוניברסלית להשוואה של עדשות אלו. בשילוב שיטת ייצור פשוטה, המבוססת על תהליך יצירת שבבי סיליקון, העדשות החדשות יהיו זולות וזמינות במיוחד". ד"ר אנגלברג ופרופ' לוי שאפו לפתור את הבעיה והגדירו מרשם המאפשר שיטת אפיון אוניברסלית. לדבריהם, אימוץ שיטות האפיון הסטנדרטיות שהם מציעים יעזור להתקדמות התחום ולשיפור איכות החיים של כולנו.

קראו פחות
בתקשורת
מחקר
תמונה מימון ומלגות קיום ללימודי תואר ראשון במדעים

מימון ומלגות קיום בהיקפים חסרי תקדים ללימודי תואר ראשון במדעים

22 יוני, 2022

לאור המחסור החמור בכוח אדם בתעשיית ההיי-טק האוניברסיטה העברית תשקיע כ-15 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות למימון מענקים לכ-200 סטודנטים בלימודי תואר ראשון במדעים. המלגות מיועדות ללימודים בפקולטה למדעי הטבע, בי"ס להנדסה ומדעי המחשב, הפקולטה לרפואה בתחומי ביו רפואה ובפקולטה לחקלאות ברחובות בתחומי קיימות, אגרוטק ופודטק

בתקשורת
סטודנטים
ברונו שרביט

ישיבת הממשלה החגיגית ליום ירושלים התקיימה באוניברסיטה העברית!

30 מאי, 2022

התרגשנו לארח באוניברסיטה את ישיבת הממשלה החגיגית לכבוד יום ירושלים!

הישיבה התקיימה בקמפוס ע"ש אדמונד י. ספרא, במרכז לחקר המוח (ELSC) והשתתפו בה כלל שרי הממשלה, רבים מהם בוגרי האוניברסיטה העברית בעצמם.

בתקשורת
סגל
Lionel Hesry, unsplash

ציפוי חדשני ימנע היווצרות חלודה גם בתנאים סביבתיים קיצוניים

18 מאי, 2022

חוקרי המכון לכימיה באוניברסיטה פיתחו שכבה אורגנית דקה שאינה נראית לעין ומסוגלת לשמור על יעילותם של התקנים אלקטרוניים לאורך זמן. השכבה מספקת הגנה מפני חלודה והיא יעילה וזולה מאוד בהשוואה לציפויים אחרים הקיימים כיום בשוק

חלודה נשמעת כמו בעיה לא מדאיגה במיוחד, אך העלות הציבורית שמושקעת במניעתה משמעותית מאוד – ארה"ב לבדה מוציאה על כך כ-276 ביליון דולר בשנה. החלודה משנה את תכונות המתכת, מורידה את המוליכות החשמלית וגורמת לסדקים הפוגעים במוליכים חשמליים, עליהם מבוססים מכשירי אלקטרוניקה רבים. מחקר חדש פיתח דרך חדשנית להגן על משטחי נחושת בפני התחמצנות והיווצרות חלודה. יישום הפיתוח יאפשר לא רק לחסוך מיליוני דולרים בהשקעות בתחזוקת נחושת ברחבי העולם, אלא גם יגדיל את העמידות של מכשירים אלקטרוניים מבוססי נחושת, ביניהם מחשבים וסמארטפונים. המחקר, שהתקבל לפרסום בכתב העת הבינלאומי Angewandte Chemie, נערך על-ידי הסטודנטיות עינב עמית ואיריס ברג, בהובלת פרופ' אלעד גרוס מהמכון לכימיה באוניברסיטה.

קרא עוד

לשיטות הנהוגות כיום למניעת היווצרות חלודה, כמו עירוב מתכות או ציפוי משטח בציפויים שונים, יש חסרונות שונים, כגון רעילות עקב שימוש במתכות כבדות, פגיעה בגמישות ובמוליכות החומר לאורך זמן או מחיר יקר. מגבלות אלו הובילו את צוות המחקר להשתמש בסוג חדשני של מולקולות שפותחו בעשור האחרון, המסוגלות ליצור שכבה פולימרית דקיקה נוגדת-חלודה על פני משטחי מתכת. הציפוי זול וקל להכנה, יציב מאוד בתנאים קיצוניים כמו חשיפה לטמפרטורות גבוהות ולכימיקלים, וגם לא משנה את תכונות המתכת עצמה. "המולקולות בהן השתמשנו במחקר נקשרות חזק מאוד למתכת ובמקביל גם למולקולות סמוכות, כך שלמעשה הן יוצרות רשת הדוקה בעובי 2 ננו-מטרים, שהם מיליארדית המטר. השכבה האורגנית מספקת הגנה מפני חלודה ועמידה מאוד בתנאים שבהם ציפויים אחרים מאבדים יעילות", מסביר פרופ' גרוס.

באחד הניסויים שערך צוות המחקר, חצי משטח נחושת צופה בשכבה הננו-מטרית האורגנית והחצי השני נותר ללא ציפוי. לאחר חשיפה לבסיס חזק למשך שעתיים, תכונות החלק המצופה לא השתנו, בעוד שהחלק הלא מצופה התחמצן ושינה את צבעו את תכונותיו החשמליות. פרופ' גרוס מסכם כי "היכולות לצפות משטחי נחושת בצורה אפקטיבית שתמנע היווצרות חלודה היא בעלת פוטנציאל משמעותי בתחומי המיקרו-אלקטרוניקה, בהם ישנו צורך בציפוי דק ונקודתי שלא יפריע לפעילות ההתקן החשמלי". הפיתוח הייחודי יאפשר פעילות תקינה וסדירה של התקנים חשמליים תחת תנאים סביבתיים שונים ויוביל לעמידות גבוהה יותר של מערכות אלקטרוניות.

הכתבה המלאה ב-ynet

קראו פחות
בתקשורת
מחקר
kevin-schmid-j-nlxwk3ybk-unsplash

ד''ר יעל בן משה: רוסיה מושכת את אירופה בכל כוחה לזיכרונות של מלחמת העולם השנייה

11 מאי, 2022

 ההתנצלות של הנשיא פוטין על דבריו של שר החוץ שלו, שלפיהם “גם בהיטלר זרם דם יהודי”, נועדה ככל הנראה בעיקר לשכך את תחושות הכעס שעלו בעקבותיהם בישראל ובחלק ממדינות אירופה, במיוחד אחרי יום השואה.

בינתיים דבר לא מפריע לרוסיה להמשיך להצדיק את המלחמה ב”נאצים”. הנרטיב הרוסי של מלחמה בנאצים הוא בעל אפקט פסיכולוגי חשוב ומכריע במלחמה הנוכחית. הנרטיב הזה כבר נבנה לפני כמה שנים, עוד במלחמה בחצי האי קרים, והוא הצליח לגייס את תמיכתם של חלק מהאוקראינים שצורכים חדשות מרוסיה.

בתקשורת
מאמרי דעה
מתוך המחקר

כיצד פעלו החוצבים הקדמונים בארץ ישראל?

11 מאי, 2022

 חוקרות מהאוניברסיטה העברית גילו פסולת מלפני 11 אלף שנה שנותרה במחצבה במודיעין, וחשפו מידע חדש על היכולות הטכניות של האדם הקדמון והידע שלו על חציבת סוגי אבנים והערכת טיבם

בתקשורת
מחקר
צילום: עמוס בן גרשום, דוברות

ארבעה חוקרים וחוקרות בוגרי האוניברסיטה זכו בפרס ישראל לשנת 2022

10 מאי, 2022

פרס ישראל הוא אחד הפרסים היוקרתיים ביותר הניתנים במדינת ישראל. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהוויית העשייה והיצירה. השנה, ארבעה חוקרים בוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית זכו בפרס: פרופ' ימימה בן מנחם, פרופ' רות ברמן, פרופ' שמעון שמיר ופרופ' יורם פלטי.

בתקשורת
סגל
1

כבוד למחקר הישראלי: מענקי ERC Advanced לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה

28 אפריל, 2022

פרופ' אורנה קופרמן מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב, פרופ' צבי פירן ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק  ERC Advancedהיוקרתי, שמוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 7-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים בעלי עתיד מזהיר. לפרופ' פירן ופרופ' בלבן, מדובר בזכייה השלישית במענק המכובד – אירוע נדיר שמעיד על החשיבות העולמית של המחקרים אותם הם מובילים.

בתקשורת
מחקר
סגל