check
בתקשורת | האוניברסיטה העברית בירושלים

בתקשורת

פרופ' אלון פלד

מאמר דעה: כמחצית מהנדבקים בגל השני אותרו בסיוע איכוני השב"כ – האם הביקורת הקשה כלפיו הוגנת?

4 אוקטובר, 2020

המונח ״איכוני השב״כ״ הפך למטבע לשון נפוץ. כותרות עיתונים משדרות מסר קליט - האיכונים לא מדויקים, יש תחליפים טכנולוגיים טובים לאיכונים אלו, והפגיעה בפרטיות האזרח בלתי נסבלת. אבל אם נבחן את משימת המאבק בקורונה של שירות הביטחון הכללי במונחים של מבצע ביג דאטה נראה כי בפועל עבודת השירות משתפרת בהתמדה, האיכונים רבי ערך, והפגיעה בפרטיות האזרח כמעט ולא קיימת.

בתקשורת
מאמרי דעה
קורונה - covid-19
img

תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה: מסלול ישיר לדוקטורט בחקר מחלות אדם לבוגרים מצטיינים בתואר ראשון

1 אוקטובר, 2020

מי הראשון שימצא את החיסון לקורונה, ומי הראשונה שתפתח תרופה נגד אלצהיימר? תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים תיפתח בשנה"ל הקרובה במסלול לימודים לתואר תואר דוקטורט במדעים ביו-רפואיים. התוכנית מאתרת בימים אלה בוגרי תואר ראשון מצטיינים בתחומי מדעי החיים, הרפואה, או בתחומים משיקים כגון כימיה, מדעי המחשב, הנדסה או פיזיקה, ממוסדות אקדמיים מוכרים, שיוכלו לעמוד בחזית המדע העתידי ולהביא לפריצות דרך משמעותיות בחקר מחלות. מדובר בתוכנית ייחודית אליה יוכלו להירשם שמונה סטודנטיות וסטודנטים בלבד.

בתקשורת
סגל
סטודנטים
קורונה - covid-19
משמאל: קנקן מטיפוס 'קייאפה', קנקן מטיפוס 'היפו' וקנקן ממלכתי עם טביעת חותם מטיפוס 'למלך'. קוטר הפתח הפנימי מסומן בקו אדום.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ורשות העתיקות מצאו את עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

30 ספטמבר, 2020

השאלה האם ניתן לזהות את עקבות המידה המקראית "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים, מוצאת פתרון אפשרי ממקום בלתי צפוי. שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח * הבדיקה אף תומכת בהשערה שייצור הכלים בתקופה הנידונה הופקד בידי קדרים גברים בלבד

בתקשורת
מחקר
קורונה

מחקר: סגר הקורונה הראשון הפחית את כמות המתים הכללית בישראל (לא בטוח שזה מה שיקרה בסגר השני)

24 ספטמבר, 2020

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב הסיק כי לירידה בעומסים בבתי החולים בישראל בשבועות הסגר הראשון השפעה מכרעת על הירידה בכמות התמותה הכללית באותה תקופה, וחושף את חשיבותם של אשפוזי בית כחלופה לאשפוז בבתי חולים, ואת הצורך בחיזוק שירותי הרפואה הקהילתית

בתקשורת
מחקר
קורונה - covid-19
גלויה מאוסף פרלמן

קיבוץ גלויות: אספן גלויות בריטי תרם את אוסף הגלויות ההיסטוריות הגדול בעולם, מעל 130 אלף גלויות, למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית

24 ספטמבר, 2020

דיוויד פרלמן, אספן וחוקר גלויות יוצא דופן, תרם כ-130 אלף גלויות מאוספו הפרטי למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית. האוסף כולל גלויות שהודפסו על ידי מעל 1,500 מו"לים - 80 אלף מהן ממוינות (החל בגלויה הראשונה שנוצרה על ידי הדואר האוסטרי בירושלים בשנת 1883 ועד גלויות שנוצרו ערב הקמת המדינה) ו 50 אלף גלויות בתפזורת שנוצרו אחרי 1948 עם הקמת מדינת ישראל ועד השנים האחרונות (מחציתן של חברת "פלפוט"). אוסף זה של גלויות ארץ הקודש הוא הגדול בעולם, מבסס את המרכז לחקר הפולקלור כמוסד מוביל בחקר הגלויה מבין המוסדות האקדמיים בעולם.

בתקשורת
מחקר
סגל
קורונה

צוות חוקרים מהאונ' העברית: צפויה עליה מהירה במספר החולים קשה בימים הקרובים. רק מימוש של סגר יעיל יאפשר הגבלה של התמותה מתחת ל-1000 מתים נוספים

17 ספטמבר, 2020

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו היום (חמישי) דו"ח חדש, שצופה עליה משמעותית בנדבקים, בחולים במצב קשה עד בינוני ובתמותה בימים הקרובים בייחוד לאור סכנה של הדבקה בין דורית מואצת בחגים.

בתקשורת
מחקר
קורונה - covid-19
stormy_weather-unsplash, by casey horner

מחקר: נמצא קשר הדוק בין מערכות מזג אוויר חורפיות להתפרצות מחלת השפעת באזורנו

13 ספטמבר, 2020

המחקר מוכיח כי להבנת משטרי אקלים, כלומר שינויים נרחבים ועמוקים במזג האוויר, השפעה מכרעת על בריאות הציבור, וכי הבנת הקשר בין השניים כפי שבוצע במחקר הנוכחי עשויה לשפר משמעותית את יכולת מערכות הבריאות המקומית והעולמית להתמודד עם משברים בריאותיים עתידיים בעונות החורף הקרובות

בתקשורת
מחקר
Pres. Trump highlights coronavirus during West Point graduation

לא רק בישראל: כך סללו מנהיגי ארה"ב ובריטניה לקבלה שוות נפש של גזירות ממשלתיות קשות במשבר הקורונה

10 ספטמבר, 2020

מחקר שביצע ד"ר יובל בנזימן מהאוני' העברית קבע כי המנהיגים עברו לטעון בהצהרותיהם לתקשורת כי את הקורונה ניתן לנצח במערכה מלחמתית, ויצרו אשליה שיש להם תוכנית מוכנה כיצד להשיג זאת. מהלך זה סייע להם לרתום את אזרחיהם למהלכים ממשלתיים מורכבים, אך גם יצרו מצג-שווא שהמנהיגים לא עמדו בו

 

בתקשורת
מחקר
קורונה - covid-19