בתקשורת

במהלך החיים, הגוף הבוגר מייצר מספר רב של תאים חדשים, דוגמת תאי שערה ותאי דם. עם זאת, תאי עצב (נוירונים), התאים האחראים לכלל התקשורת במוח שלנו, במרבית המקרים אינם מתחדשים במהלך החיים. המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב איתם אנחנו נולדים ובמקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

"הילדים נשכחו פה. הילדים הם הקורבנות של ניהול מגפת הקורונה, ופחות של המגפה, וצריך להגן עליהם", כך קובעת אורה פלטיאל, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה בראון, המשמשת כאחת מחברות קבוצת המומחים לבריאות הציבור שניהלה את המאבק להחזרת כיתות א'-ד' ללימודים. מתוך ראיון שנערך עם פרופ' אורה פלטיאל בכלכליסט.

ד"ר אלון איזנברג מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית זכה לאחרונה בפרס לכלכלן צעיר לשנת 2020 מטעם קרן ישראל צרפת, המוענק השנה בפעם השנייה. ד"ר איזנברג מתמחה בתחומי הארגון התעשייתי והאקונומטריקה, ומחקריו עוסקים באופן בו שווקים מודרניים מתפקדים. בפרט, הוא מתמחה במחקר אמפירי של העדפות הצרכנים, ושל האופן בו העדפות אלו משפיעות על מגוון המוצרים, מחירם ואיכותם. ד"ר איזנברג הוא בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת ייל בארה"ב, והינו חבר הסגל הבכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית מאז 2010.

הנהלת האוניברסיטה העברית והפקולטה לרפואה יחד עם המרכז הרפואי הדסה עין-כרם הקימו תחנות ייעודיות לביצוע בדיקות קורונה, מתוך דאגה לסטודנטים הלומדים בה. המיזם יצא לדרך בסוף החודש (21.10) בקמפוס הר הצופים. בבדיקות הראשונות השתתפו נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה ישי פרנקל, סגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה שי פודולר וסטודנטים ישראלים ובינלאומיים מסוימים שנרשמו מראש לבדיקה.

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה

מנפצות את תקרת הזכוכית – 45% ממקבלי תואר דוקטור השבוע באוניברסיטה העברית הן נשים. התחומים בהם יש אחוז בוגרות גדול יותר מגוונים מאוד וחולשים על כל הפקולטות והחוגים, החל מרפואה וכלה בעבודה סוציאלית. בתחומי המדעים המדויקים והניסויים, ישנן 91 בוגרות – המספר הגבוה ביותר ב-10 השנים האחרונות.

המחקר, שבוצע בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מספק את ההוכחה הראשונה שמוחו של התמנון מקבל מידע מהזרועות לגבי המיקום או התנועה שלהם. הוא גם מראה לראשונה כי קיימת שליטה בין המוח לזרוע בזמן אמת, כלומר תחלופת מידע חושי מהזרוע למוח במהירות גבוהה יחסית כדי לקבל החלטה לגבי המשך תנועתו