בזכות חוקרת האונ' העברית: פוענחה כתובת בת 1,500 שנה, "כריסטוס, שנולד ממריה", שנחשפה ע"י רשות העתיקות
אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי לעזור לנו להעניק לך את החוויה הטובה ביותר כשאתה מבקר באתר שלנו. על ידי המשך השימוש באתר זה, אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות אלו.
משבר הקורונה החזיר את כולם לבתים, ומשפחות שלמות נאלצו להתכנס בתוך עצמן ואף להתבודד ימים ארוכים בבית, כשהנפגעים המרכזיים מכך הם הסטודנטים והסטודנטיות, שמחפשים קצת שקט לקראת תקופת המבחנים המתקרבת. באוניברסיטה העברית זיהו את המצוקה ולקראת תקופת הבחינות החליטו להציע לסטודנטים לתארים ראשון ומוסמך, הזקוקים לתנאי למידה נוחים יותר, אפשרויות מגוונות יותר של לינה ומגורים לתקופות של יום אחד, שבוע, חודש, סמסטר שלם במעונות ובשטחי האוניברסיטה.
האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?
מה משמעות המוטציה מבחינת השפעתה על מהלך המגפה ועל ההתמודדות אתה? האם מתחילה פה סוג של מגפה חדשה, ועד כמה היא צריכה להדאיג אותנו?