בתקשורת

tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

דעה: המרדף המתמשך אחרי קרקעות עלול להסתיים בבכי

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היימשך המרדף אחרי קרקעות ולאן הולכים מחירי הדירות? שאלה אקטואלית זאת חוזרת ועולה באחרונה הן על ידי היזמים והבונים והן על ידי מכלול רוכשי הדירות (זוגות צעירים, משפרי דיור ומשקיעים). כדי לענות על השאלה עלינו להבין תחילה את הקשר בין מחירי הקרקעות, שעולים בשנתיים האחרונות בחדות, למחירי הדירות.

המוצר הסופי הנמכר לציבור צרכני המגורים הוא, כמובן, דירות וקרקע היא חומר גלם מרכזי בעלות הקמת הדירות. בישראל למעלה מ- 90% מהקרקעות נמצאות בבעלות המדינה. שיעור הבעלות של המדינה אינו אחיד. באזורי הפריפריה שעור בעלות המדינה מתקרב ל- 100% ובאזורים המכונים אזורי הביקוש, קרי מחוזות תל אביב והמרכז, שעור הבעלות עומד על כ- 80% - 85%. ניהול קרקעות המדינה מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שתפקידה העיקרי הוא לספק קרקע מתוכננת לבנייה. פירוש הדבר הוא שעל רמ"י להפוך קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, שאותה ניתן למכור ליזמים שיבנו עליה דירות.

ניהול כלכלי נכון, דהיינו, כזה שתואם את האינטרסים הכלכליים של המדינה, היה צריך להוביל את רמ"י, לייצר מלאי, רצוי גדול, של קרקע מתוכננת, שיאפשר ליזמים להתאים בזמן את היקף הפעילות שלהם לביקושים השוטפים לדירות.

בשלב הזה של הפיכת קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, ברת שיווק, טמון עיקר הכשל של רמ"י שלא הצליחה עד כה ליצר מלאי כזה. העדר המלאי מתבטא בין היתר בתנודות חריפות של מחירי הקרקעות. התנודות הללו מתבטאות בהגשת הצעות מחיר במכרזי רמ"י, שמנותקות לעיתים משווי כלכלי, הנובע ממחירי הדירות הנוכחיים, ומשקפות ציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות בשנים הקרובות. אולם  בהתנהלות כזאת שמתבססת על הציפיות הללו טמון גם סיכון משמעותי, כפי שיוסבר ויודגם בהמשך.

הגישה הנכונה כלכלית להערכת שווי קרקע, שהיא הבסיס להגשת הצעה במכרז על קרקע, היא גישת החילוץ, שמתבססת על חילוץ שווי הקרקע כ"שארית" (Residual Value) של תחזית המכירות של תמהיל השימושים הסחיר האופטימלי של הקרקע, קרי, דירות, שטחים מבונים מניבים אחרים, בניכוי כלל עלויות ההקמה והרווח היזמי.

שימוש בגישת החילוץ מחייב ניתוח מפורט של הסביבה העסקית גיבוש תמהיל שימושים אופטימלי, הגדרת מסלול מכירות אופטימלי (של מוצרי הנדל"ן) על ציר הזמן, הפחתה מותאמת של עלויות הבנייה והרווח היזמי והיוון תזרים השארית המשקף את שווי הקרקע.

מכאן נובע, שמבחינת היזמים לכיוון ההשתנות החזוי של מחירי הדירות השפעה מכרעת על המחירים המוצעים על ידם, הן במכרזי הקרקעות  של רמ"י והן ברכישת קרקע פרטית.

כדי להדגים את הקשר הגורדי שבין מחירי הדירות למחירים המוצעים על ידי היזמים במכרזי קרקע והסיכון הטמון בהם, להלן דוגמא לחילוץ מחיר קרקע ממחיר מכירה של דירה.

נתוני יסוד:

א.   מחיר מכירה נוכחי של הדירה, כולל מע"מ 17% (אלפי ₪) - 2,340.

ב.   רווח יזמי מתוכנן - 15% ממחיר המכירה נטו.

ג.   שטח דירה - 120 מ"ר.

ד.   עלות בנייה ישירה - 5,000 ₪ למ"ר.

ה.   תוספת בגין שטחי שירות - 20%.

ו.   עלויות עקיפות (אגרות, תכנון, ניהול, שיווק בצ"מ) - 2,000 ₪ למ"ר.

מנתוני היסוד נובע:

א.   סה"כ עלויות הקמה למ"ר - 8,000 ₪.

ב.   סה"כ עלות הקמה לדירה - 960,000 ₪.

ג.   רווח יזמי - 300,000 ₪ לדירה.

חישוב שווי קרקע מחולץ:

 מחיר מכירה נטו  - 2,000,000

-  רווח יזמי - 300,000

-  עלויות הקמה  - 960,000   

שווי קרקע מחולץ -   740,000

שווי קרקע מחולץ זה מותאם כמובן למחיר המכירה הנוכחי ואותו יכול היזם להציע במכרז.

הסיכון טמון בפער הזמן בין רכישת הקרקע למכירה הדירות.

בהנחה שפרק הזמן הצפוי בין רכישת הקרקע להוצאת היתרי בנייה הוא כ- 3 שנים ושהמחירים יעלו במהלך 3 השנים הללו במצטבר ב- 20%.

תחשיב שווי הקרקע יהיה כדלקמן:

מחיר מכירה נטו - 2,400,000

-  רווח יזמי  - 360,000

-  עלויות הקמה -  960,000

שווי קרקע מחולץ - 1,080,000

אם המחירים, ישארו ברמתם הנוכחית (בניגוד לציפיות היזמים) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 2,000,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי  - 40,000-

כלומר, ליזם יהיה רווח יזמי שלילי, שפירושו שחיקת ההון העצמי שהושקע במיזם.

אם המחירים ירדו ב- 10% (וכבר היו דברים מעולם) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 1,800,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי - 240,000-

כלומר, היזם יפסיד בפרויקט זה כ- 240,000 ₪ לדירה.

בהנחה שהיזם מימן כ- 25% מהמיזם בהון עצמי, הון זה ישחק ויעלם.

ציפיות לעליית מחירי הדירות ב- 20% הובילו אפוא לתוספת של 46% לשווי הקרקע המחולץ, לעומת התחשיב המקורי.

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י, במרחב תל אביב-יפו, פתח תקווה, רמת השרון, מודיעין-מכבים-רעות, רמלה ובאר יעקב, שנסגרו בשנים 2015 – 2016, טרום התוכנית "מחיר למשתכן", מעלה שהפער הממוצע בין מחיר השומה (מחושב על יד השמאי הממשלתי) למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 18%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה אפס. בהנחה שמחיר השומה נקבע על פי מחירי הדירות בעת קביעת השומה, משמעות הנתונים הללו היא שבממוצע ציפיות היזמים היו ליציבות במחירי הדירות. לעומת זאת ההצעות הזוכות שיקפו ציפייה לעלייה מצטברת של 8% במחירי הדירות במשך 3 – 4 שנים (פרק הזמן הצפוי כאמור בין זכייה במכרז קרקע מתוכננת להוצאת היתרי בנייה).

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י במרחב תל אביב-יפו, מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, באר יעקב ואור יהודה, שנסגרו בשנים 2020 ו- 2021, לאחר סיום התכנית "מחיר למשתכן" (בתקופה זאת נמשך שיווק קרקעות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", אולם בהיקף נמוך יותר וכן הוגדל נתח השיווק של קרקע לשוק החופשי), מעלה ,שהפער הממוצע בין מחיר השומה למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 69%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה 54%.

משמעות הנתונים הללו היא שבשנים 2015 – 2016 שיקף ממוצע ההצעות של יזמים ציפיות ליציבות של מחירי הדירות. ההצעות הזוכות שיקפו ציפיות לעליות מחירים של כ- 1.5% - 2.5% לשנה, זאת בדומה לעליית הערך הממוצעת של דירות בישראל, בטווח הארוך, שעמדה בממוצע על כ- 2% - 3%. בשנת 2021 משקפות ההצעות הזוכות במכרזים ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 30% במהלך 3 – 4 השנים הקרובות, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ- 6% - 7%.

ממוצע ההצעות משקף ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 24%, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ – 5% - 5.5%, דהיינו, התייקרות שנתית גבוהה בהרבה מהממוצע ארוך הטווח.

על רקע נתוני היסוד שהוצגו והמשמעות הכלכלית שלהם, מתחדד באחרונה הוויכוח בין כלכלנים באשר לשאלה אם העלייה המתמשכת בשווי הנכסים, במכלול השווקים (שוק ההון, נדל"ן, נכסים אלטרנטיביים אחרים), משקפת בועת נכסים עצומת מימדים שסופה לפקוע ולהביא לקריסת מחירים משמעותית. הדוגמא המספרית שהוצגה לעיל וכן נתוני המכרזים באזורי הביקוש ממחישים את גודל הסיכון ליזמים, שכן אם אכן תתחולל קריסה כזאת במהלך השנה – שנתיים הקרובות והציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות לא תתממשנה, צפויה הזכייה של זוכי המכרזים להסתיים בבכי.

המאמר נכתב על ידי ד"ר יאיר דוכין, ראש תוכנית ה- MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית ספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
 

פרסום בתקשורת: גלובס,

קראו פחות
taxi. RYU Wongs, unsplash

מחקר במרכז החדש לחדשות עירונית: סנסורים יוצבו על מוניות בי-ם לניטור האקלים העירוני

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד
לעיר חכמה יש את היכולת לרתום טכנולוגיות מידע ותקשורת לשיפור בניית הקהילה, הניידות, השירותים הציבוריים, הבריאות והסביבה. יישומי חדשנות עירונית נעים בין ניטור איכות אוויר וכלה בבקרת תאורת רחוב או ניהול תנועה. התשתית הטכנולוגית אינה נראית לצרכני העיר, אך באופן טבעי יש לה השלכות הן על התפתחות העיר והן על התנהגויותינו כיחידים. בחזית היישום הטכנולוגי לערים חכמות נמצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, המנצלת את המומחיות הרב-תחומית שלה כדי להתמודד עם האתגר של חידוש הערים המודרניות. בשל כך, הוחלט להקים לאחרונה את המרכז לחדשנות עירונית בימים אלה באוניברסיטה, מרכז שיפעל בראשות פרופ' נעם שובל מהמחלקה לגאוגרפיה.

אחד המחקרים הבולטים המקודמים כיום במרכז עוסק בחישה סביבתית עירונית חכמה, המשתמשת ברכבי מוניות כפלטפורמה בעלת כיסוי "חי" בקנה מידה עירוני. את המחקר מוביל ד"ר רותם בר-אור מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה, בשיתוף פעולה עם החברות Kanarit ו-ניהול משאבי סביבה (EnviroManager) בע"מ. המחקר מבקש להתמודד עם אי-הוודאות בניטור האקלים העירוני. למרות היותו מאופיין בשונות חריפה הן בזמן והן במרחב, ובעל השלכות משמעותיות על איכות החיים, על הכלכלה ועל יוקר המחיה, האקלים העירוני כמעט אינו נמדד בעיר (בירושלים למשל, פועלות רק שתי תחנות מדידה מטאורולוגיות). כתוצאה, לא ניתן להעריך במדויק את עומסי החום בתוכה, לנטר את יצירת איי החום העירוניים, וקשה לשלב שיקולים תכנוניים במיתון האקלים העירוני ובהתמודדות עם שינויי האקלים הצפויים. כמו כן, תושבי העיר לא יכולים להעריך את מידת החשיפה שלהם לתנאים אקלימיים וסביבתיים שונים אשר יכולים להשפיע על בריאותם באזורים שונים של העיר.

מטרת המחקר הוא יצירת תמונת מיקרו-אקלים עירוני מלאה, באמצעות חיישנים לאיסוף מדדים סביבתיים (טמפרטורה, לחות יחסית, רעש, זיהום אוויר ועוד), שיותקנו על ציי כלי רכב בפרישה עירונית רחבה, בזמן אמת ולאורך כל שעות היום. המערכת תייצר נתוני עתק (big data) שיאפשרו יצירת תמונה רחבה ואמינה של המצב הסביבתי ברחבי העיר. באמצעות נתונים אלה, ניתן יהיה לייצר מפת אקלים עירוני ברזולוציה גבוהה הן בזמן והן במרחב; לאתר איי חום עירוניים; לבחון קשרים בין עומסי תנועה ופרמטרים סביבתיים; לבחון קשרים סוציו-אקונומיים ופרמטרים סביבתיים.

פרסומים בתקשורת: ynet, בימה, ניוטוב,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Medical photo created by freepik - www.freepik.com

ד"ר שהם חשן הלל מביה"ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות בקריאה: קבלו את ההחלטה הנכונה וקצרו את תורנויות הרופאים המתמחים

10 אוקטובר, 2021

מתוך המחקר של דר אסף חרש

מחקר שהתפרסם ב-Science: קניבליזם קוסמי כפול - פיצוץ ענק בחלל שפך אור על תעלומה אסטרונומית

7 אוקטובר, 2021

קרא עוד
מחקר בינלאומי חדש בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב והאוניברסיטה העברית אישש לראשונה את קיומה של  תופעת ה"קניבליזם הקוסמי הכפול" – תופעה נדירה שבה כוכב בולע עצם דחוס כגון חור שחור או כוכב נויטרונים, והעצם בתורו "זולל" את ליבת הכוכב. סופו של התהליך ההרסני בפיצוץ אדיר שבמרכזו נשאר ככל הנראה חור שחור.

המחקר נערך בהשתתפותם של האסטרופיזיקאים הישראלים פרופ' אהוד נקר מבית הספר לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב, וד"ר אסף חרש ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, כשלצדם מדענים מארצות הברית, יפן וקנדה. המחקר פורסם לאחרונה בעיתון המדעי היוקרתי "Science".

 

התמונה השמאלית העליונה היא תמונת רדיו מ-1997. השמאלית התחתונה היא תמונה של אותו המקום מ-2017, שבה רואים בבירור את מקור הרדיו החדש. התמונה מימין היא תמונה באור נראה שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל, שבה רואים את הגלקסיה שבה אירעה הסופרנובה

(צילום: מתוך המחקר)

 

ההוכחות התצפיתיות לקיומה של התופעה הגיעו משילוב של מידע ממספר טלסקופים. הראשון הוא "המערך הגדול מאוד" (Very Large Array), שהוא מצפה של טלסקופי רדיו הממוקם בניו מקסיקו. במהלך סריקות שבוצעו במצפה בקיץ 2017 הופיע אות רדיו חזק מאוד שנוצר בעקבות פיצוץ כוכב, או סופרנובה, המרוחק כ-500 מיליון שנות אור מכדור הארץ. "חשבנו שמדובר בפיצוץ מעניין אבל לא ידענו שזוהי רק ההתחלה של תעלומה רחבת היקף", אומר פרופ' נקר, ששימש התאורטיקן הראשי של המחקר. "המידע שהעמיתים שלנו ליקטו ממקורות תצפיתיים שונים, שכל אחד מהם מתבסס על תחום ספקטרלי אחר, עזר לנו לגבש את הבסיס התאורטי להבנת התופעה המרתקת הזאת".

צוות החוקרים ניתח את הנתונים וביצע תצפיות נוספות ב-VLA וכן בטלסקופ במצפה Keck שבהוואי, המבוסס על אור נראה. הטלסקופ במצפה Keck קלט שטף אור שהעיד על התנגשות בין חומר שהועף עקב פיצוץ הכוכב במהירות עצומה של כ-5 מיליון קילומטר בשעה (כחצי אחוז ממהירות האור), לחומר איטי הרבה יותר שנזרק מהמעטפת החיצונית של הכוכב כ-100-1000 שנה לפני הפיצוץ. ממהירות החומר שהועף בפיצוץ והמרחק ממרכז הפיצוץ למקום ההתנגשות הסיקו החוקרים שהפיצוץ אירע בערך ב-2014.  

בהתאם לכך, בחיפוש בתצפיות עבר על האזור בשמים בו אירע הפיצוץ, איתר הצוות במידע שנשמר בטלסקופ MAXI היפני המוצב בתחנת החלל הבינלאומית, התפרצות קרני רנטגן חזקה ביותר שהתרחשה ב 2014. מההתאמה במקום ובזמן לפיצוץ שהתגלה בקרינת הרדיו הסיקו החוקרים שבסבירות גבוהה מאוד קרינת הרנטגן נפלטה במהלך פיצוץ הכוכב. ניתוח של קרינה זו העלה שמקורה חייב להיות סילון יחסותי (הנע במהירות הקרובה מאוד למהירות האור) של אנרגיה וחומר.

מאיסוף חלקי הפאזל יחדיו, החלה להצטייר התמונה הבאה: לפני זמן רב, זוג כוכבים נולדו כאשר הם מקיפים זה את זה במסלוליהם (זו תופעה נפוצה מאוד ביקום). הכוכב הכבד יותר מת ראשון בסופרנובה שאירעה לפני זמן רב מאוד והסתיימה ביצירתו של עצם דחוס מאוד – כוכב נויטרונים או חור שחור. לאחר מכן הכוכב הנותר התנפח, כפי שקורה לכל הכוכבים בערוב ימיהם ו"בלע" את הכוכב המת אל בין השכבות החיצוניות שלו כך שנוצרה "מעטפת משותפת" (Common Envelope).

כך, העצם הדחוס הקיף את ליבת הכוכב החי בעודו נע דרך המעטפת החיצונית שלו. לאינטראקציה בין הכוכב הדחוס למעטפת היו שתי תוצאות, הראשונה היא שהמעטפת נזרקה לחלל המקיף את שני הכוכבים והשנייה שהכוכב המת שקע עמוק יותר ויותר לעבר הליבה של הכוכב החי עד שלבסוף שקע למרכזה. בשלב זה החל העצם הקומפקטי לבלוע לתוכו חומר מליבת הכוכב החי. 

פרופ' נקר, שחוקר בין השאר סילונים יחסותיים מוסיף: "נדיר מאוד שכוכבים שמתפוצצים יוצרים סילוני אנרגיה במהלך הפיצוץ. אולם, אם חור שחור (או כוכב ניוטרונים) מוצא את דרכו לליבת כוכב חי אז כוחות כבידה ואינטראקציות מגנטיות מורכבות שמקורן בתהליך ה'זלילה' צפויים לשחרר סילוני אנרגיה אדירים ובמקביל לגרום לפיצוץ של הכוכב החי כסופרנובה. ככל הנראה זה מה שאירע במקרה הזה כאשר הסילונים פלטו את קרני הרנטגן שנצפו ב-2014 והתרסקותו של החומר שהועף במהלך הפיצוץ במהירות שיא על המעטפת שנזרקה בשלב השקיעה של הכוכב המת לעבר ליבת הכוכב החי, הביא להיווצרותם של אות הרדיו שנצפה ב-2017 ב-VLA וכן של השטף הזוהר שנצפה במצפה Keck. התאמתם של הממצאים התצפיתיים לתאוריה זו, הביאה לפתרון התעלומה".

עוד ציין פרופ' נקר כי "ההשערה התאורטית שדברים כאלה קורים ככל הנראה במקום כלשהו ביקום הועלתה כבר לפני כעשור, וכאן זה המקום להזכיר את פרופ' נועם סוקר מהטכניון שלקח חלק בשנים האחרונות בחקר התהליך. בכל מקרה, זו הפעם הראשונה שיש לפנינו מראה עיניים – זו, כך נראה, תופעה אמיתית ומוחשית, על אף נדירותה. ההסבר התאורטי שנתנו עשוי להוות פתח להסבר של תופעות אחרות באסטרופיזיקה הקשורות בסופרנובות ובחורים שחורים".

ד"ר אסף חרש מהאוניברסיטה העברית, אשר לקח חלק בניתוח תצפיות הרדיו, סיכם: "בשנים האחרונות, אנחנו מגלים עוד ועוד תופעות חדשות באמצעות פרוייקטים חדשניים בתחום אסטרונומיית הרדיו. אני צופה שטלסקופי רדיו יחשפו בשנים הקרובות עוד תופעות מרתקות, כמו זו האחרונה, הקשורות במוות של כוכבים, כוכבי ניטרונים וחורים שחורים״.

למאמר המדעי: https://www.science.org/doi/full/10.1126/science.abg6037?casa_token=-DZW...

פרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
Doctors performing surgery. unspalsh

פיתוח ישראלי תקדימי יקל על ניתוחים של חולי פרקינסון

6 אוקטובר, 2021

קרא עוד
חוקרים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטה להרדמה שתאפשר לחולי פרקינסון לעבור ניתוח שמקל משמעותית על המחלה גם במצב טשטוש. פרופ' חגי ברגמן: "מדובר בפיתוח משמעותי לחולים שעד היום רובם נאלצו לעבור ניתוח מוח במצב ערני"

מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית שכיחה בגיל המבוגר שגורמת בראש ובראשונה להפרעות מוטוריות. מזה כחצי יובל, טיפול בחולים בשלב מתקדם נעשה באמצעות ניתוח להשתלת אלקטרודות בעומק המוח המחוברות לקוצב מוחי (Deep Brain Stimulation). הניתוח בוצע בכ-250 אלף חולים ברחבי העולם, וישראל אף כללה אותה בסל הבריאות. כיום, רוב הניתוחים נעשים ללא טשטוש כשהחולה במצב ערני, מפני שהרדמה או שינה מורידים את עוצמת הפעילות המוחית. עוצמה נמוכה עלולה למנוע מהמנתח למקם את האלקטרודות במוח באופן מדויק כי הוא נעזר בתגובות המטופל לגירוי החשמלי. במילים אחרות, מיקום מדויק של האלקטרודות במוח משפר משמעותית את תוצאות הניתוח.

מחקר ישראלי חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי NPJ Parkinson’s Disease מבית Nature, מוצא שיטה חדשה הכוללת טשטוש במטרה לערוך ניתוח מוחי עמוק ובלי לפגוע בדיוק הניווט למטרה ובכך להקל על הפרקינסון. המחקר נערך על-ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, בהובלת פרופ' חגי ברגמן. "זהו לא ניתוח כואב, אבל להיות ער במשך כמה שעות בניתוח מוח זוהי לא החוויה שרוב בני האדם רוצים לחוות. השיטה החדשה שאנו מציעים מאפשרת ניתוח בטשטוש ועדיין לקבל תוצאות מדויקות", מדגיש פרופ' ברגמן.

צוות החוקרים ערך ניסויים במודלי חיות מעבדה הידועות כבעלות מבנה פיזיולוגי דומה לבני אדם. הניסויים נערכו בהתאם לכללי הטיפול בחיות מעבדה, כאשר בוצעו רישומים של הפעילות המוחית תחת טשטוש (סדציה) ושינה באופן טבעי. הממצאים מוכיחים שבמחלת הפרקינסון ניתן להשיג תוצאות טובות למטרות ניתוח מוחי עמוק גם במצבי טשטוש. "זהו ממצא תקדימי מפני שברוב המדינות עד היום הניתוחים בוצעו במצבי ערנות וללא חומרים מטשטשים", מוסיפים החוקרים. זאת ועוד, אם עובדה זו תאושר על-ידי מחקרים עתידיים בחולים, רוב חולי הפרקינסון יוכלו לעבור את הניתוח תחת טשטוש לפי השיטה החדשה, דבר שיקל על החולים ויבטיח תוצאות מדויקות שישפרו משמעותית את אורח חייהם בהתמודדות עם המשך המחלה.

למאמר המדעי: לפרסום המדעי:https://rdcu.be/cq9Bk   

פרסומים בתקשורת: mako, ישראל היום, ערוץ 7, דוקטורס אונליבחדרי חרדיםJDN, בחזית, הידען, יתד נאמן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Image by David L from Pixabay

פרופ' שמשון בלקין ופרופ' אהרון אגרנט מצאו פתרון לבעיית שדות מוקשים שמסכנת מיליונים: חיידקים מהונדסים גנטית שמזהים מוקשים חיים

6 אוקטובר, 2021

קרא עוד
פיתוח פורץ דרך של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מאפשר לזהות מוקשים חיים מרחוק, ללא סיכון חיי אדם או בעלי חיים, ובכך לשחרר שטחים נרחבים בעולם מהאיום של שדות מוקשים פעילים שנותרו ממלחמות עבר

שדות מוקדים שנותרו ממלחמות עבר מהווים איום ממשי למיליוני אנשים ברחבי העולם. בשנת 2019, נפגעו יותר מ-5,500 בני אדם ממוקשים יבשתיים, 80% מהם אזרחים, על פי הארגון הבינלאומי זוכה פרס נובל לשלום לאיסור על השימוש במוקשים (ICBL). ישנם אומדנים שונים לגבי מספר המוקשים ברחבי העולם, אך בכולם מדובר על כ-100 מיליון מוקשים. גם בישראל, נותרו שדות מוקשים בשטחים של כ-200 אלף דונמים, שסילוקם דורש תכנון מדוקדק ועבודה מדויקת עם קרבה פיזית של אנשים או בעלי חיים, לעיתים תוך סיכון ממשי של חיי העוסקים במלאכת הסילוק. נכון להיום, אין כל שיטה בשימוש לגילוי מרחוק של מוקשים חיים. פיתוח של קבוצות המחקר של פרופ' שמשון בלקין מהמכון למדעי החיים ופרופ' אהרון אגרנט מהמחלקה לפיסיקה יישומית מהאוניברסיטה העברית, מאפשר לזהות מוקשים חיים על ידי חיידקים שמגיבים לאדי חומרי הנפץ, וזוהרים באור שגלוי גם לעין בלתי מזוינת. אור זה ניתן לצילום מרחוק, ובכך למנוע את הצורך בכניסה לשדה המוקשים. המחקר נתמך על ידי משרד ההגנה של ארה"ב.

"המחקר עוסק מזה מספר שנים במערכת לגילוי מרחוק של מוקשים מוטמנים", מסביר פרופ' בלקין. "הפתרון המוצע מבוסס על כך שמוקשים אינם לגמרי אטומים, ושרידים של חומרי נפץ 'בורחים' ממעטפת המוקש ומצטברים בקרקע שמעליו. זו הסיבה, למשל, שאפשר לאלף כלבים להריח מוקשים – הם אינם מריחים את המוקש, אלא את חומרי הנפץ שמעליו". במקום כלבים, החוקרים משתמשים בחיידקי E. coli. "במהלך המחקר נבחנו פתרונות בתצורות שונות, כולל פיתוח חיישן ייעודי הניתן לפריסה במספרים  גדולים בשטח החשוד בנוכחות חומר הנפץ" מוסיף פרופ' אגרנט. "המחקר כיום מתמקד בהעצמת הנראות של האור המופק על ידי החיידקים, וזאת על מנת לשפר את הדיוק של הגילוי." 

על ידי הנדסה גנטית של החיידקים, החוקרים גרמו להם לזהות חומר כימי בשם DNT, תוצר לוואי נדיף של חומר הנפץ TNT. עם הזמן, אדי DNT מחלחלים לאדמה שמכסה את המוקש, והחיידקים יכולים "לרחרח" אותם. בתגובה למגע עם DNT, החיידקים פולטים אור זוהר שניתן לזיהוי ומהיר. כדי לייצר אפקט הארה, החוקרים השתמשו בגנים מחיידקים ימיים הפולטים באופן טבעי אור באוקיאנוס. החוקרים מפזרים את החיידקים על הקרקע או כשהם מקובעים בכדוריות הידרוג'ל זעירות, או מכונסים בתוך יחידות אופטו-אלקטרוניות מתוחכמות. את האור הנפלט ניתן לצלם מרחוק, למשל בעזרת רחפן, ובכך להימנע מהצורך להיכנס לשדה המוקשים. זוהי השיטה הראשונה בעולם שמאפשרת גילוי מרחוק של מוקשים, ללא סיכון חיי אדם או בעלי חיים.

"היתרונות בשימוש בחיידקי E.coli הוא העובדה שהם זמינים, זולים, מתכלים וניתן דרכם לבדוק שטח אדמה גדול יחסית", הוסיף פרופ' אגרנט. "בנוסף, החיידקים מצליחים לזהות את המוקשים במהירות, תוך מספר שעות". ופרופ' אגרנט מוסיף:  "חשוב לציין שהשיטה המפותחת על ידנו ורסטילית מאוד, וניתן, ע"י התאמת החיידק להגיב לחומרים אחרים, לרתום אותה לשימושים רבים נוספים".

 

לכתבה ב-N12

קראו פחות
galaxy. by Bryan Goff, unsplash

מחקר חדש: מדוע בחלק מהגלקסיות נעדר החומר האפל - המרכיב הדומיננטי של החומר ביקום?

6 אוקטובר, 2021

קרא עוד

אחת מהתובנות המרכזיות של הקוסמולוגיה, שהתגבשה על בסיס תצפיות אסטרונומיות רבות ומגוונות, היא שרוב רובו של החומר ביקום הוא ״חומר אפל״. חומר זה אינו פולט אור כלשהו ולכן אינו ניתן לצפייה ישירה בטלסקופים, אך הוא נמדד באמצעות המהירויות הגבוהות של הגופים המאירים, אשר נגרמות על ידי כוח הכבידה שהחומר האפל מפעיל עליהם. טיבם המדויק של חלקיקי החומר האפל אינו ידוע עדיין, ונעשה מחקר אינטנסיבי במעבדות ובמאיצי חלקיקים בתקווה לזהותם.

למרבה ההפתעה, התגלה לאחרונה שהחומר האפל נעדר מהאזורים הפנימיים של חלק מהגלקסיות, במיוחד אלה הגדולות מגלקסיית שביל החלב שלנו, ובעיקר ביקום המוקדם של לפני כעשרה מיליארד שנה. ״בעיית המסה החסרה״ הפכה להיות ״תעלומת החומר האפל החסר״. באמצעות הטלסקופ האירופאי הגדול בצ׳ילה, ובעזרת טכניקות מתקדמות של אופטיקה אדפטיבית, מדדו אסטרונומים מהירויות סיבוב של גז מימן סביב גלקסיות מסיביות ביקום המוקדם, ונוכחו לדעת שבכשליש מהן חסר חומר אפל. האם התגלית הזו אמורה לערער את הביטחון בקיומו של חומר אפל? או שמא היא מעידה על תכונות לא צפויות שלו?

פרופ׳ אבישי דקל ועמיתיו ממכון רקח באוניברסיטה העברית, מספקים לראשונה הסבר לתעלומה, במאמר מדעי שהתפרסם בכתב העת של החברה המלכותית לאסטרונומיה, במסגרת המודל הקוסמולוגי הסטנדרטי של חומר אפל. ההסבר משלב שני תהליכים פיסיקליים מוכרים שמקשרים בין החומר האפל ובין החומר הרגיל המאיר באמצעות כוח הכבידה, תהליכים שגורמים לדחיקת החומר האפל אל מחוץ לגלקסיה המאירה.

התרחיש המוצע הוא דו-שלבי. בשלב הראשון, גלקסיות קטנות, שנעות מסביב ולעבר מרכז הגלקסיה הגדולה הנדונה, ״מחממות״ את החומר האפל שבה, כלומר מגבירות את מהירויות התנועה האקראיות של חלקיקי החומר האפל. הדבר מתרחש באמצעות תהליך מוכר של ״חיכוך דינאמי״, שמקורו בכוח הכבידה. מהירויות החלקיקים, שעתה מתקרבות ל"מהירות הבריחה״ מהגלקסיה, גורמות לחומר האפל להיות רגיש יותר לדחיקה מתוך האזורים הפנימיים אל מחוץ לגלקסיה. בשלב השני, רוחות שנפלטות בעוצמה מסביבתו של החור השחור הענק שבמרכז הגלקסיה מעיפות גז (שרובו מימן) מהאזור המרכזי. בכך נחלש כוח המשיכה הפועל על החומר האפל לכוון המרכז, והוא מגיב על ידי התפשטות החוצה מהמרכז אל השוליים שמחוץ לגלקסיה. כך נוצר אזור מרכזי שאין בו חומר אפל, כפי שמראות התצפיות. הכוכבים נשארים באזור זה מפני שמלכתחילה היו בצפיפות גבוהה במרכז, קשורים חזק יותר למרכז הגלקסיה באמצעות הכבידה.   

״התרחיש המוצע מסביר מדוע תופעת החומר האפל החסר מתרחשת בעיקר בגלקסיות מסיביות ובזמנים מוקדמים״, אומר פרופ׳ דקל, ״אנחנו יודעים ממחקרים קודמים שרק בגלקסיות מסיביות כאלה, ורק בעבר הרחוק כאשר היקום היה צפוף הרבה יותר, הגלקסיות הקטנות המתנגשות עם החומר האפל היו קומפקטיות מספיק למטרת חימום החומר האפל. כמו כן, רק בגלקסיות מסיביות כאלה, ובזמנים מוקדמים, החורים השחורים הענקיים שבמרכזיהן ספחו אליהם חומר בקצב מהיר מספיק, וייצרו מחלקו רוחות עוצמתיות לפני שהוא נבלע בחור השחור עצמו״.

פרופ׳ דקל מוסיף ומציין שיש עתה עדויות תצפיתיות מפתיעות חדשות לחוסר בחומר אפל גם בחלק קטן מהגלקסיות הננסיות. ״הדבר מאתגר אותנו להציע תרחיש דומה, עם השינויים הנדרשים, שיכול אולי להיות האחראי לדחיקת החומר האפל גם אל מחוץ לגלקסיות ננסיות״, הוא מסכם.

למאמר המדעי: https://academic.oup.com/mnras/article/508/1/999/6358069?login=true

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7, הידען

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
travel. GeoJango Maps, unsplash

"כדאי לשקול היטב האם לצאת לטיולים מאורגנים עם נסיעות ממושכות באוטובוס"

5 אוקטובר, 2021

קרא עוד
צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בדק את שיעור ההידבקות בקרב קבוצת מטיילים ישראלים מחוסנים, וממליץ: ''לשקול היטב האם לצאת לטיולים מאורגנים עם נסיעות ממושכות באוטובוס''

טיול מאורגן – מסוכן? בשל התפשטות הקורונה בין יבשות ומדינות, מדינות רבות בחרו לצמצם או לאסור טיסות בינלאומיות. מבצע ההתחסנות נגד הקורונה, שהחל בסוף שנת 2020, הפחית משמעותית את שיעור ההידבקות ברחבי העולם ובעקבותיו החלו הנסיעות הבינלאומיות לחזור תחת מגבלות קפדניות, כמו בדיקות PCR לפני טיסות ותקנות ריחוק חברתי. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהחלה תכנית חיסונים מוצלחת בפריסה ארצית, מה שהוביל לעלייה במספר התיירים הישראלים היוצאים. במהלך יוני 2021, החל גל רביעי של קורונה בישראל, שנגרם בעיקר על ידי גרסת הדלתא. למרות שדווח על התפרצויות של הווריאנט הנגיפי במהלך טיולים, עד היום לא היו קיימים נתונים בנוגע לסיכון להדבקה בקרב קבוצות תיירים שחוסנו, לא כל שכן בטיולים מאורגנים. כעת, בשל פתיחת השמיים וביטול המדינות האדומות, השאלה לאן וכיצד הכי בטוח לטוס, מעסיקה ישראלים רבים.

קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, בהובלת פרופ' שמואל בננסון, מפרסמים מחקר ישראלי ראשון, העוקב אחר קבוצה של 25 ישראלים שהגיעה לטיול מאורגן באיסלנד בחודש אוגוסט 2021. בעת היציאה לטיול, כל הקבוצה הייתה מחוסנת בשני חיסונים, כאשר 24 מהם התחסנו בחודש ינואר, כשמונה חודשים לפני היציאה לטיול. 72 שעות טרום הטיסה, כל חברי הקבוצה עשו בדיקת PCR   ויצאו שליליים, אך עשרה ימים מאוחר יותר, כשנבדקו בשנית, 21 מחברי הקבוצה נמצאו חיוביים לקורונה (84%). גם חבר הקבוצה היחיד שהתחסן בחיסון השני  חודש בלבד לפני הטיול, נמצא חיובי.

החוקרים מציעים מספר הסברים להתפרצות הרחבה של המחלה בקרב חברי הקבוצה. ראשית, ידוע כי היעילות של החיסון נגד הדבקה בגרסת הדלתא, שאפיינה את הגל הרביעי, מופחתת בהשוואה לגרסאות קודמות. ניתן לראות קשר גם לירידה באפקטיביות החיסונים לאורך זמן, מכיוון שרוב המטיילים התחסנו יותר משישה חודשים לפני הטיול. עם זאת, החוקרים טוענים כי הסיבה המרכזית להתפרצות היא החשיפה הקרובה והממושכת של חברי הקבוצה זה לזה (לא תמיד עם אמצעי הגנה דוגמת מסכות), שמגדילה את הסיכוי להידבקות. כך למשל, בפברואר 2020, הרבה לפני החיסונים, במהלך טיסה ארוכה מיפן לישראל, התגלה כי היו חולי קורונה, אך אף נוסע לא נדבק. ככל הנראה אורך החשיפה הקצר ושימוש זהיר יותר במסכות במהלך אותה טיסה, הורידו את הסיכון להדבקה.

יש לציין כי למרות שיעור ההדבקה הגבוה בטיול המדובר לאיסלנד, כל המטיילים שנדבקו חוו תסמינים קלים בלבד, ככל הנראה בשל יעילות החיסון בהפחתת התסמינים החמורים של מחלת הקורונה. לפיכך, קובע פרופ' בננסון, ''מומלץ להתחסן בחיסון השלישי, שנותן הגנה טובה יותר מפני המחלה'', ומוסיף כי ''כדאי לשקול היטב האם לצאת לטיולים מאורגנים עם נסיעות ממושכות באוטובוס, כמו הסיור באיסלנד, שהתאפיין בנסיעות ארוכות עם חלונות סגורים, בשל הטמפרטורות הנמוכות בחוץ. בטיולים לא מאורגנים, בהם משתתפים מספר מצומצם של אנשים, יש סיכון מופחת להידבק''.

לסיום, נותנים החוקרים לישראלים שמטיילים בחו''ל מספר עצות, כיצד ניתן להגן על עצמם מהידבקות: ''בדיקת קורונה מהירה במהלך טיול עשויה להיות אופציה טובה, אך הדבר תלוי ברצונו האישי של כל נוסע. חשוב לציין שהופעת תסמינים אופייניים למחלה, גם אם הם קלים, דורשת אחריות אישית, ובעיקר כניסה מיידית לבידוד וביצוע בדיקת קורונה. התנהגות כזו עשויה למנוע התפרצות נרחבת. בעת תכנון טיול במהלך מגיפת הקורונה על המטיילים לשקול את הסיכונים הללו ולהשתמש באמצעי ההגנה המומלצים על ידי משרד הבריאות (שימוש במסיכה, התחסנות בשלוש מנות, הימנעות מצפיפות, נסיעה עם קבוצה קטנה וכו'), על מנת להימנע מהדבקה מיותרת בנגיף''.

למאמר המדעי: https://academic.oup.com/jtm/advance-article/doi/10.1093/jtm/taab157/637...

פרסומים בתקשורת: ynet, מגוון החדשות,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
הצוות הזוכה בהאקתון ציריך 2021

hackzurich2021: סטודנטים מהאוניברסיטה זכו בתחרות ה-תכנות הגדולה באירופה – הגו מערכת שנועדה למנוע הצפות

5 אוקטובר, 2021

קרא עוד
מתן לוי בן ה-29 וניר צברי בן ה-24, סטודנטים לתואר שני בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, יחד עם עוד שלושה סטודנטים נוספים מהודו, אלבניה והונגריה, זכו השבוע במקום הראשון באחד מאתגרי תחרות ה-תכנות הגדולה ביותר באירופה, HackZurich2021, שנערכה גם השנה בציריך שבשוויץ. למרות משבר הקורונה, התחרות התקיימה באופן פרונטלי. בהאקתון, המורכב מ-18 אתגרים בנושאים שונים, מתחרות מאות קבוצות המורכבות מאלפי צעירים וצעירות מכל רחבי העולם, ונערך במשך 40 שעות (מתפרס על פני שלושה ימים).

המערכת הישראלית שזכתה בתחרות נועדה להציל חיי אדם בזמן אסונות טבע באופן כללי, ושיטפונות והצפות באופן ספציפי. יוצריה החליטו לעבוד עליה בעקבות העלייה בהרוגים בשנים האחרונות בהצפות ושיטפונות בישראל – מאסון המעלית בשכונת התקווה בתל אביב בשנה שעברה ועד לאסון נחל צפית בשנת 2018. "ברקע ההתחממות הגלובלית, אנחנו עדים לתופעות טבע קשות שמגיעות בצורות ותזמונים שלא כל כך הכרנו לפני. זה מגיע עד אלינו הביתה, לישראל, ואנחנו מרגישים את זה. לכן החלטנו לנסות ליצור מערכת שתוכל להתמודד בצורה יצירתית עם הבעיה הקשה הזאת. האמנו שיש למיזם שלנו משמעות אדירה", הסבירו הסטודנטים מיד לאחר התחרות. בקרוב תדון חברת Xylem, שפנתה במהלך התחרות לסטודנטים כדי להתמודד עם אתגר ההצפות והתלהבה מהתוצר הסופי שלהם, אם ניתן להפוך את עבודתם ליישומית.

במהלך אסון טבע, כגון הצפות, נדרשים מקבלי ההחלטות בחפ"ק המבצעי להכין תמונת מצב מהירה ומדויקת ככל האפשר, כדי להבין לאן לשלוח צוותי חילוץ וכוחות ההצלה השונים. כיוון שלרוב האסון מתרחש במספר מוקדים באותו זמן, על מקבלי ההחלטות להבין בזמן אמת מהם האזורים המסוכנים יותר והמסוכנים פחות – ובעיקר היכן נדרש סיוע מיידי של הכוחות. המערכת אותה יצרו הסטודנטים הישראלים מאפשרת להם להקל על זרימת המידע לחפ"ק המבצעי בזמן האירוע.

"בחרנו להתמודד על אתגר #16 של חברתXylem , שאותה לא הכרנו לפני. החברה הציגה נתונים שמראים כי אנשים מקבלים הודעות התראה על הצפות באזור שלהם, אך הם לא יודעים בדיוק מה לעשות - וביקשו ממשתתפי התחרות לחשוב על פתרון. הסתכלנו על הבעיה מנקודת מבט שונה לגמרי - של צוותי החילוץ והחפ״ק. גם כשיש צוותי חילוץ מוכנים ומאומנים היטב, מישהו בסוף צריך להכווין אותם לנקודות הכי קריטיות בשטח", מספר השבוע מתן לוי.

המערכת שפיתח הצוות מבוססת על מידע שמתקבל בזמן אמת מכמה מקורות מידע - תמונות לווין, תמונות רחפנים, תמונות מסוקי חילוץ, תמונות דיווח ממשתמשים לרשויות, מצלמות אבטחה ועוד -תוך ניתוח באמצעות טכנולוגיית AI. לאחר מכן היא מסוגלת לדרג כל פיסת מידע שמתקבלת במידת סכנה שהוגדרה מראש (למשל 1 עד 5), ובכך לבנות מפת חום של האזור כולו. בסוף אנשי ניהול החפ״ק מקבלים מערכת תומכת-החלטה, שמרכיבה עבורם את המפה שהם נדרשים להרכיב בצורה ידנית, על ידי הצלבת מידע המתקבל לחדר הניהול.

"כדי לבחון את המודל, צילמנו וידאו של עצמנו שמדגים את רמת הסיכון שנותנת המערכת לכל פריים. לשם כך, קפצתי לנהר ה-limmat בציריך, והראנו שבכל פריים שאני נמצא בתוך המים, המערכת מסווגת אותו בדרגת סיכון גבוהה. כשיצאתי מהמים, המצלמה הסתובבה והראתה אדם על חוף מבטחים, דרגת הסיכון ירדה בצורה משמעותית", מספר מתן ומוסיף כי "בעבודת הצוות הצלחנו להרכיב אב טיפוס שניתן להציגו בסוף התחרות".

הסטודנטים הישראלים גאים במערכת שיצרו על ידי הכלים אותם רכשו בלימודיהם האקדמיים. התזה של ניר צברי עוסקת בחיזוי פוטנציאל עוברי ועיבוד תמונות רפואיות, ושל מתן לוי עוסקת בנושאים הקשורים לשילוב של ראייה ממוחשבת עם עיבוד שפה טבעית. "עבדנו מסביב לשעון במשך שלושה ימים, עם שאר חברי הצוות (לא ישראלים), שיתוף הפעולה בינינו היה מעולה, והפתרון שהצענו עבד בסוף התחרות", סיכם ניר צברי, "כרגע החברה נמצאת איתנו במגעים על האפשרות להמשיך ולפתח את הרעיון, ולבצע השמה שלו. אם זה יצליח זה יהיה הפרס האמיתי עבורנו. אני מאוד מקווה שהמערכת הזאת תצליח לעזור בהצלת חיים".

פרסומים בתקשורת: mako, בחדרי חרדיםשלושה שיודעים - כאן תרבות, בחזית

קראו פחות
צילום ניידת משטרה מתוך ויקיפדיה, תמונה מותרת בשימוש

מחקר ראשון מסוגו על ההשלכות ארוכות הטווח של הקורונה על שוטרי משטרת ישראל

30 ספטמבר, 2021

קרא עוד
המחקר שבוצע בידי חוקרים מהאונ' העברית וממשטרת ישראל על 1,234 שוטרים מחלימים בשירות קבע, מצא כי מרבית המחלימים סובלים מעייפות קיצונית או תשישות (60.8%), ירידת כושר גופני (58.3%), קשיי נשימה במאמץ (40.11%), וקשיי ריכוז או הפרעות זיכרון (40.8%). החוקרים מאמינים כי ממצאיהם יוכלו לסייע בעתיד במציאת דרכי טיפול ושיקום למחלימים מקורונה

במהלך שנת 2020 נחשפה משטרת ישראל לחזית המאבק של מגיפה העולמית, ששינתה באופן חסר תקדים נורמות חברתיות והתנהגותיות. מערך הרפואה של משטרת ישראל אשר אמון על בריאות השוטר בארגון בשגרה ובחרום, נדרש להתמודד עם האתגר, לנוכח החשיפה המרובה של השוטרים המשרתים בארגון, העומדים בחזית המאבק הלאומי. מתחילת המגיפה התגלו באמצעות בדיקת PCR כ-4,700 שוטרים מאומתים לנגיף, שלרבים מהם היו תלונות פיזיולוגיות מתמשכות של "פוסט קוביד" מהם הם סבלו גם לאחר החלמתם מהנגיף.

האתגר הארגוני, לשמירה על בריאות השוטרים, עם העלייה המתמדת בשיעור התחלואה, הביאו את קרפ"ר משטרת ישראל, ד"ר בוריס זיו, לגבש במהירות דפוסי פעולה מותאמים לעידן הקורונה. תחילה, במטרה להוריד את שיעור התחלואה במשטרה, באמצעות הסברה והגברת המודעות למניעת הדבקה, הקמת מתחמי בדיקה ייעודיים לשוטרים והקמת מערך תחקירים אפידמיולוגיים פנים-ארגוני ומבצע חיסונים מהיר של כלל השוטרים. 97% מכלל השוטרים חוסנו בתוך חודש ימים בלבד. בשלב מאוחר יותר ומתוך הבנה שהקורונה מותירה נזק רפואי רב מערכתי, שפוגע בתפקוד היומיומי של המחלים - פוסט קורונה, הוחלט לגבש תמונת מצב פנים-ארגונית, דרך המחקר, להבנת מידת חומרת הנזק השיורי שהותיר הנגיף והיקפו. בנוסף, הוקם מרכז שליטה, תחת מערך הרפואה המשטרתי למעקב אחר החולים והמחלימים.

המכוונות לקידום הפתרון לקשיים עליהם הצביעו השוטרים והרצון לשמור על רציפות תפקודית בארגון הוביל לשיתוף פעולה מקצועי וייחודי בין האוניברסיטה העברית למשטרהיישום עבודת מחקר פנים-ארגונית אותה ביצעו הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, אשר מנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואית ספורט באוניברסיטה, וסנ"צ ד"ר ולרי שושן, רמ"ד רפואה תעסוקתית מונעת, ממשטרת ישראל. הממצאים הראשוניים ממדגם שכלל 1,234 שוטרים מחלימים בשירות קבע התקבלו כחלק ממחקר נרחב יותר שנערך בימים אלו, והוצג לאחרונה במסגרת סמינר לסגל בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית והדסה, תחת הכותרת "תסמיני פוסט קורונה בקרב שוטרי קבע מחלימים במשטרת ישראל".

מרכז השליטה הרפואי לטיפול בנגיף הקורונה העסיק תחקירנים שתפקידם היה לפנות למחלימים (בלבד) באמצעות שני שאלונים מובנים - שאלון רפואי שפותח על ידי החוקרים ושאלון תפקודי (SF36), מתוקף לשפה העברית, שבחן שמונה רכיבים המסייעים בהערכת איכות חיים. באמצעות השאלונים נאספו נתונים תוך הסכמה מדעת שניתנה על ידי השוטרים. התוצאות הראו כי חלק משמעותי מהמחלימים ממשיכים לסבול מספקטרום רחב של תסמיני פוסט-קורונה, שכוללים עייפות קיצונית או תשישות (60.8%), ירידת כושר גופני (58.3%), קשיי נשימה במאמץ (40.11%), קשיי ריכוז או הפרעות זיכרון (40.8%), כאבי שרירים (37.7%) וקשיי שינה (34.1%). תסמינים אחרים, שלא היו נפוצים אך דורשים תשומת לב, דיכאון (20.9%) היו נשירת שיער (18.1%), הזעת יתר (12.8%), בחילות או הקאות מתמשכות (10.3%), ובעיות בעור או פריחות (10%). 44% מהמשיבים דיווחו שהתסמינים מפריעים להם לתפקוד היומיומי בעבודתם כמגיבים ראשוניים. 

28.9% מהשוטרים ציינו כי הם חשים שהם זקוקים לקבלת המשך סיוע מקצועי וטיפול שיקומי. מתוכם רובם היו רוצים סיוע מקצועי בשל הפגיעה בכושר הפיזי שלהם ומיעוטם הביעו צורך בסיוע נפשי. נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין חומרת התסמינים לבין משתנים מרכזיים כגון: מספר התסמינים, חומרת התסמינים, חומרת המחלה הפעילה ובמחלות רקע כגון יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות בדרכי הנשימה.

החוקרים מצאו כי כ-54% מהשוטרים שחלו נדבקו במהלך עבודתם, והצליחו לבנות מודל המנבא את הקושי בחזרה לעבודה בהתאם לתסמיני הפוסט קורונה. החוקרים הופתעו לגלות שהפגיעה התפקודית בקרב השוטרים הצעירים הייתה מובהקת ומשמעותית לא פחות מזו של המבוגרים, לאחר ניקוי משתני המחלה הפעילה. כאמור, העבודה המחקרית נמצאת בחיתוליה, שכן החוקרים מעוניינים לבצע מעקב אחר השוטרים שהחלימו מהנגיף (השפעות ארוכות טווח של קורונה) לתקופה של שנתיים, במטרה להשיב כשירות רפואית ולסייע בדרכי טיפול ושיקום.

החוקרים ימשיכו לחקור את מדדי איכות החיים שמשטרת ישראל וייבחנו את הפגיעה התפקודית והתעסוקתית של המחלימים הסובלים מתסמיני Post-covid-19. כמו כן, הם ינסו לזהות מדדים נוספים המנבאים פגיעה בכשירות של המחלימים כדי לאמוד את היקף וחומרת הפגיעה התפקודית. "למגפת הקורונה השלכות ארוכות טווח, רב-ממדיות על כלל האוכלוסייה במדינת ישראל ובעולם הרחב", הסביר השבוע ד"ר חורש דור-חיים בעקבות ממצאי המחקר, והביע תקווה שמקרה המבחן של משטרת ישראל בהתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של הפוסט קורונה יסייעו לארגוני הבריאות להבין טוב יותר את התופעה, ולבחון יעילות תכנית ההתערבות ייחודית לשיקום קליני ותעסוקתי של שוטרים ושל כלל האוכלוסייה הסובלת מפוסט קורונה.

פרסומים בתקשורת: ישראל היום, בחדרי חרדים, Jdnערוץ 7

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
we care. photo by Markus Spiske, unsplash

מגפת הקורונה הופכת אותנו לפחות אכפתיים כלפי הסביבה שלנו

29 ספטמבר, 2021

קרא עוד
צוות של חוקרות גילה כי בשמונת החודשים הראשונים למגיפה, ערכים של דאגה לזולת ואכפתיות נמצאים במגמת ירידה. לעומת זאת, צורך בביטחון, יציבות ומסורת, נמצא במגמת עלייה. החוקרות קובעות בעקבות ממצאי המחקר כי "אם אלה הממצאים שהתקבלו באוסטרליה, יש לנו סיבה טובה לחשוב שיהיו שינויים משמעותיים גם בישראל"

למגפת הקורונה השפעה עצומה על חיי היום יום של כולנו. כעת נראה כי שינויים אלה משפיעים גם על הדברים החשובים ביותר בחיינו- הערכים המובילים אותנו. מחקר שפורסם לאחרונה ונערך על ידי ד''ר אלה דניאל מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' מיה בניש-וייסמן מהאוניברסיטה העברית, פרופ' ענת ברדי מאוניברסיטת רויאל הולווי, פרופ' רון פישר מאוניברסיטת ויקטוריה ופרופ' ג'וליה לי מאוניברסיטת מערב אוסטרליה, מצא שינויים מהותיים בסולם הערכים שלנו מאז פריצתה של המגיפה. החוקרות מצאו כי בעוד שבשלוש השנים טרם המגיפה סולם הערכים של רוב הנבדקים נשאר זהה, עם פרוץ המגיפה המצב השתנה והערכים השתנו. המחקר אמנם בוצע על נבדקים אוסטרליים, אך בעל משמעות רבה עבור האוכלוסייה בישראל.

החוקרות השוו נתונים של מעל לאלפיים אוסטרליים, שהצטברו לאורך כחמש שנים בנקודות זמן שונות - אחת לשנה בין השנים 2017-2019 וכן בתחילת התפרצות המגפה באפריל 2020 ובסוף הגל הראשון בנובמבר - דצמבר 2020. יש לציין כי המדיניות האוסטרלית כנגד הקורונה הובילה לכך שבאותה עת באזורים מסוימים התקיימה שגרה כמעט רגילה, בעוד באחרים החלו לחזור לשגרה לאחר סגרים ממושכים. המחקר הציג שינויים משמעותיים בין התקופה טרום התפרצות המגיפה לאחריה. לאחר התפרצות המגיפה לראשונה, נמצאה עלייה ברצון בביטחון, סדר וארגון, יחד עם משיכה למסורת וקונפורמיות. לצד זאת, נצפתה ירידה ברצון לחוות דברים חדשים, מרגשים ומהנים. סך הכל כי אנשים התאימו את עצמם לסיטואציה הערכית החדשה אותה הביאה הקורונה. גם לאחר הגל הראשון, כשהשגרה חזרה לעצמה, הנטייה להחשיב ביטחון ומסורת נותרה, לצד עלייה בחשיבה ביקורתית, יצירתיות ועצמאות.

ממצא נוסף ומפתיע יותר, הוא שדווקא לאחר כמעט שנה מהתפרצות המגיפה נמצאה ירידה בערכים הקשורים לאכפתיות ודאגה לזולת. אנשים הרגישו פחות קרובים לאנשים שנמצאו סביבם והיו יותר מרוכזים בעצמם. עוד נמצא קשר בין רמת הדאגה והפחד של אנשים מהקורונה לבין מידת האכפתיות שלהם מאנשים אחרים - ככל שאדם חשש יותר מהמגיפה, כך הוא נעשה פחות אכפתי כלפי הסביבה שלו.

ד''ר אלה דניאל אמרה כי ''אם באוסטרליה, בה ההשפעה של הקורונה הייתה פחות נרחבת מישראל, אלו היו הממצאים, ניתן לשער שבמקומות כמו ישראל, שבהם האפקט של המגיפה היה חזק יותר וכלל לצד הדאגה לבריאות גם פגיעה בביטחון הכלכלי של רבים, בנוסף לשיבושים ארוכים בשגרת החיים, ההשפעה תהיה משמעותית אף יותר. במילים אחרות, אם אלה הממצאים שהתקבלו באוסטרליה, יש לנו סיבה טובה לחשוב שיהיו שינויים משמעותיים גם  בישראל".

פרופ' בניש-וייסמן הוסיפה: ''היות ואנחנו יודעים שקיים קשר חזק בין ערכים והתנהגות וכי ערכים נמצאו מנבאים של התנהגות, השינוי הערכי הזה מעורר דאגה לגבי שינויים בהתנהגויות פרו-חברתיות בחברה. אנשים עלולים להתנדב פחות, להיות פחות עסוקים בתרומה לקהילה, פחות  לשתף פעולה אחד עם השני - כל אלה השפעות שעשויות להישאר גם בטווח הרחוק".

לפרסום בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, פורטל הכרמל והצפון,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
fight. by Hasan Almasi, unsplash

סקר: יהודים וערבים עדיין פוחדים אחד מהשני בעקבות 'אירועי מאי' האלימים - אך לא מוכנים לשמוע על החרמת עסקים

29 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית חושף נתונים קשים אודות רמות הפחד הקיימות כיום בין המגזר היהודי והערבי, בין אם מדובר בחשש מלעלות לאוטובוס שבו נמצאים אנשים מהקבוצה האחרת או נוכחות במקום ציבורי בו נשמעת שפה אחרת, אך מעלה תקווה בכל הנוגע לרצון להתקרב מחדש אחד לשני ומציג נתונים מעודדים לגבי השאיפה לצמצם החרמת חנויות - בעיקר בערים מעורבות

לפני שלושה חודשים אירעו התנגשויות אלימות בין יהודים וערבים במספר ערים מעורבות בארץ, ביניהן לוד, עכו, יפו וירושלים, במקביל למבצע "שומר החומות", שכונו "אירועי חודש מאי". באותם ימים היו התנגשויות אלימות בין יהודים וערבים ברחובות ערים רבות ברחבי ישראל, והיחסים בין יהודים וערבים הגיעו לשפל המדרגה. חלק מהאירועים הסתיימו במקרי אלימות קשים במיוחד, שגררו אחריהם התערבות משטרתית מקיפה. לאחר סיום המבצע והרגעות הרוחות ברחבי הארץ, ועד היום, נראה כביכול שהתחושות הקשות ש"התפוצצו" בן לילה נעלמו כלא היו. מחקר חדש שבוצע בהובלת קבוצת חוקרות וחוקרים מ'מרכז אקורדפסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי' - יארא נאסר, לי אלדר, טל אוריאן הראל, וד"ר יוסי חסון - ניסה להבין האם היחסים שבו לתקנם או שמדובר בשקט "מזויף" בין החברה היהודית והערבית. מרכז אקורד פועל באוניברסיטה העברית ומשתמש בידע ובכלים מתחום הפסיכולוגיה החברתית לשיפור היחסים בין הקבוצות השונות בישראל, ובפרט גם בין יהודים וערבים.

המחקר הוא הראשון בסדרת מחקרים שאקורד עורכת כדי לבדוק את המגמה של יחסי יהודים וערבים בעקבות ההסלמה, והוא נערך באמצע חודש יולי האחרון. הוא העלה מספר ממצאים קשים ברגשות ובייחוסים של כל צד כלפי השני בעקבות האירועים האלימים, אבל גם העלה מספר ממצאים מעודדים בעיקר על מה שקורה בערים המעורבות ועל הרצון להתקרב זה אל זה. למשל, ערבים בהשוואה ליהודים מביעים יותר מוטיבציה לקרבה, יותר אמפתיה, פחות כעס, פחות פחד, ופחות שנאה כלפי יהודים. ערבים שגרים בערים מעורבות מביעים יותר מוטיבציה לקרבה, יותר אמפתיה, פחות שנאה ופחות פחד בהשוואה לערבים שגרים בערים לא מעורבות. לעומת זאת, אין הבדל משמעותי בין יהודים שגרים בערים מעורבות לבין אלה שגרים בערים לא מעורבות.

ממצאים מרתקים של המחקר מראים כי בזמן שרוב היהודים (כ-73%) חושבים שמרבית האלימות הייתה מהצד הערבי, רוב הערבים (65%) חושבים שהייתה אלימות הדדית בין הצדדים. זאת ועוד, יותר ערבים שגרים ביישובים הערבים (32%) ייחסו את האירועים האלימים בעיקר ליהודים, בהשוואה לערבים שחיים בערים מעורבות (21%).

האם הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם) העצימו את היצרים ואת המתיחות בין הצדדים? אתם תחליטו: על פי המחקר, יהודים דיווחו יותר על חשיפה לשיח אלים ברשתות החברתיות (כ-%55) בהשוואה לערבים (%41 ביישובים הערבים ו-55% בערים מעורבות).

הנתונים על אודות רמות הפחד מהקבוצה השנייה הם קשים, בין אם מדובר בחשש מלעלות לאוטובוס שבו נמצאים אנשים מהקבוצה האחרת, קנייה בחנות בבעלות אדם מהקבוצה השנייה, או נוכחות במקום ציבורי בו נשמעת שפה אחרת. מעל 60% מהיהודים מפחדים כיום מערבים במידה בינונית או רבה, בין אם הם גרים בעיר מעורבת או לא (61% בעיר לא מעורבות ו-62% בעיר מעורבת), וכ-35% מהערבים מפחדים כיום מיהודים במידה רבה (42% בערים לא מעורבות ו-26% בעיר מעורבת). ממצא מעניין הוא שערבים שגרים בערים מעורבות מפחדים הכי פחות מהצד השני – מהיהודים.

ערבים דיווחו על פחות שנאה כלפי יהודים בהשוואה לרמת השנאה שיהודים דיווחו כלפי ערבים. כך שכ-21% מהיהודים דיווחו על שנאה בינונית או רבה כלפי ערבים, לעומת כ-10% מהערבים (11% מהערבים המתגוררים בערים ערביות וכ-8% מהערבים המתגוררים בערים מעורבות). זאת ועוד, מבחינת רמות הכעס בין הקבוצות, 60% מהיהודים כועסים על ערבים במידה רבה, וכ-45% מהערבים כועסים על יהודים.  

במהלך אירועי מאי נפוצו פרסומים רבים ברשתות החברתיות, בעיקר על ידי אושיות ימניות, לקיים חרם צרכנים על חנויות ועסקים ערבים. "עם ישראל היקר, עקב המצב ועקב ההתנהגות של הערבים שחושבים שהם ייקחו שליטה על המדינה שלנו, אנחנו צריכים להחליש אותם כלכלית. חרם צרכנים - לא לקנות ולא לפרנס ערבים", נכתב באחת מקבוצות הווטסאפ הפוליטיות שנפתחו באזור המרכז במהלך אירועי מאי. חרמות דומות אירעו גם במגזר הערבי, נגד עסקים בהם עובדים יהודים וערבים יחד. למרות הרגשות הקשים, המחקר מצא שרוב היהודים והערבים לא תומכים כיום בהחרמת עסקים בבעלות של אנשים מהקבוצה האחרת (77% יהודים ו-83% ערבים אינם תומכים בחרם).

עוד נראה כי החיים המשותפים בערים מעורבות מצליחים לקדם יחסים ורגשות חיוביים בקרב ערבים, יותר מאשר בקרב יהודים. 50% מהערבים המתגוררים בערים מעורבות הרגישו תחושות אמפתיה כלפי יהודים, ו-42% מהערבים המתגוררים ביישובים הערבים, בעוד ש-34% מהיהודים הרגישו בעת האחרונה אמפתיה רבה כלפי ערבים.

כ-90% מהערבים שגרים בעיר מעורבת מדווחים כי יש להם חברים יהודים, בהשוואה ל-69% מהערבים הגרים ביישובים הערבים. בציבור היהודי הנתונים נמוכים הרבה יותר – ל-40% מהיהודים הגרים בערים יהודיות ו-46% מהיהודים הגרים בערים מעורבות יש חברים ערבים. עוד נמצא כי ככל שיש יותר חברויות עם חברי הקבוצה השנייה, המוטיבציה להיות במגע ובקרבה עם הצד השני גדלה, והתמיכה במדיניות שמקדמת שוויון בין יהודים וערבים גדלה.

אלא שלא הכל ורוד בתחום התעסוקה. במחקר הנוכחי נמצא שערבים שעובדים עם יותר יהודים הרגישו פחות תקווה לשיפור היחסים ביניהם. ייתכן שזו תוצאה של היחשפות שלהם לשיח היהודי הקשה כלפי ערבים בתקופת האירועים האלימים. מאידך, בקרב יהודים לא נמצאו הבדלים משמעותיים במידת התקווה אצל אלה שעובדים עם ערבים ביחס לאלה שלא עובדים עם ערבים.

רוב הערבים הביעו מוטיבציה גבוהה לקרבה ליהודים - בין אם במוטיבציה לעבוד ביחד, לעבוד בעסק שנמצא בבעלות של יהודי/ה, לקנות מעסק שעובדים בו יהודים, או לקיים חברות עם יהודים. ערבים בערים מעורבות מביעים מוטיבציה רבה יותר לקרבה מאשר ערבים בערים לא מעורבות (74% ו-63% בהתאמה). לעומת זאת, רק כ-32% מהיהודים מביעים מוטיבציה גבוהה לקרבה לערבים.

המחקר נערך על מדגם יהודי וערבי של כ-1,000 משיבים (500 בכל צד), בין התאריכים 13-22.7.2021  – חודשיים לאחר "אירועי מאי". המדגמים שוקללו באופן שמשקף את האוכלוסיות מבחינת מגדר, גיל, נטייה פוליטית, ורמת דתיות. מרבית המשיבים הגיעו מערים לא מעורבות (יהודים – כ-77%, ערבים - כ-79%) ומקצת מערים מעורבות (יהודים – כ-23% וערבים – כ-21%).

במחקרי המשך, אותם יבצעו חוקרי מרכז אקורד בחודשים הקרובים, יימשך המעקב אחר שינויים ביחסים ובעמדות של יהודים וערבים בישראל אחד כלפי השני, וכן ימדדו השפעתם של אירועים חברתיים שונים ופוליטיים על טיב היחסים בין שתי הקבוצות. בהקשר זה, רון גרליץ, מנכ"ל מרכז אקורד ומומחה במערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים, מסר שהמחקר מעלה תמונה קשה של מערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים והוא מהווה קריאה לפעולה מיידית ורחבת הקף של מנהיגים יהודים וערבים, מערכת החינוך, השלטון המקומי וגופי שלטון נוספים. אנשים וגופים אלה חייבים להניע מהלכים על שמטרתם לבסס את מערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים על הכרות, כבוד וסובלנות, וזאת כדי להחליש את עוצמת הפחד והשנאה שנמצאו במחקר, להפחית את הסיכוי לגל אלימות נוסף, ולבנות תשתית לחברה שוויונית ומשותפת לאזרחים היהודים והערבים בישראל.

יארא נאסר, ממובילות המחקר מטעם במרכז אקורד, מסרה בתגובה כי "פרשנות אפשרית לממצאים שהתקבלו במחקר זה, היא שבקרב ערבים שגרים בערים מעורבות, ההיכרות והאינטראקציה היומיומית עם יהודים מסייעת לשקם את הקשרים ואת היחסים ביניהם אחרי ההסלמה. לעומת זאת, ליהודים יש פחות היכרות וחברויות עם הצד השני, דבר שיכול להסביר מדוע היחס כלפי ערבים הוא פחות חיובי".

לפרטי כל המחקר: https://achord.huji.ac.il/sites/default/files/achord.hebrew/files/mtsgt_...

פרסומים בתקשורת: ידיעות אחרונות, ערוץ 7

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
CERN

הישג מדהים לאקדמיה הישראלית: פרופ' אליעזר רבינוביץ ממכון רקח נבחר לנשיא ה-24 של הארגון האירופי למחקר גרעיני CERN

24 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מועצת CERN הודיעה היום (ו') על בחירתו של פרופסור אליעזר רבינוביץ' לנשיאה ה-24 החל מינואר 2022. הוא יחליף בתפקיד את ד"ר אורסולה באסלר, אשר מסיימת שלוש שנות כהונה. CERN, הממוקם בג'נבה, הינו המרכז הגדול בעולם לחקר מאיצי חלקיקים. המרכז הבינלאומי מעסיק מאות פיזיקאים מובילים מרחבי העולם, המבצעים ניסויים מדעיים במאיצי החלקיקים וחוקרים את הצדדים התאורטיים של פיזיקת החלקיקים. בארגון חברות 23 מדינות, מתוכן ישראל, המדינה החברה היחידה שאינה מאירופה. ישראל הצטרפה לארגון כחברה מלאה בדצמבר 2013, לאחר שנים רבות שבהן השתתפה רק כמשקיפה.

פרופסור רבינוביץ' הוא חוקר מוביל ומוערך במכון רקח לפיסיקה של האוניברסיטה העברית ויו"ר מכון des Hautes Études Scientifiques (IHES). הוא קיבל את הדוקטורט שלו בפיסיקה באנרגיות גבוהות צמכון ויצמן בשנת 1974. רבינוביץ' הינו חוקר בכיר באוניברסיטה העברית משנת 1977, והיה ראש מכון רקח לפיסיקה בין השנים 2005-2012.

"כבוד גדול להיבחר ולהיות הנשיא של מועצת CREN, ארגון שבו נפגשים הרצון ליצור ידע לטובת האנושות כולה ושיתוף פעולה בינלאומי של כל החוקרים המובילים בעולם. אני גאה ונרגש להוביל את המחקר הכי מתקדם בעולם עם החוקרים המובילים בעולם", אמר פרופ' רבינוביץ'.

"פרופ' רבינוביץ' הוא תיאורטיקן מבריק בתחומי המחקר המתקדמים ביותר. במהלך שנות נשיאותי, הזדמן לי לעתים קרובות להתדיין עם פרופסור רבינוביץ', שעצותיו ותרומותיו תמיד היו מועילות מאוד לניהול הדיונים המתמשכים. אני בטוחה כי המועצה ממנה נשיא מצוין, שדאגתו למדע היא בעלת חשיבות עליונה", אמרה ד"ר באסלר.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך גם הוא את פרופ' רבינוביץ': "אנו שמחים וגאים על בחירתו של פרופסור אליעזר רבינוביץ לנשיא CREN.  בחירתו של פרופסור רבינוביץ לנשיא מוסד בינלאומי כל כך חשוב היא תעודת כבוד למדינה, לאקדמיה הישראלית ולאוניברסיטה העברית".

קראו פחות
drought. Mike Erskine, unsplash

הגרוע מכל עוד לפנינו: מחקר בינלאומי בהובלה ישראלית מספק הוכחות לבצורות ממושכים בעתיד

14 ספטמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"

בחודש האחרון נחשפנו לתוצאות הנוראיות של יובש, גל חום ורוחות חזקות שגרמו לשריפות רבות ברחבי הארץ והעולם. כבר עכשיו מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), ביניהם פרופ' דניאל רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ, מזהירים שבצורות וגלי חום קיצוניים יגרמו לסבל רב עבור מיליוני בני אדם בעשרות השנים הקרובות ויובילו לשריפות נרחבות אף יותר מאלה שראינו בהרי ירושלים או מעבר לים, בארה"ב (קליפורניה) ובאירופה (יוון). בדומה לכך, בצורות קשות מתרחשות בעשור האחרון במרכז צ'ילה ובדרום מערב אמריקה הצפונית ומובילות לאבדות חקלאיות נרחבות.

מחקר חדש בהובלת ד"ר נתן ס טייגר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, חושף סיכונים עתידיים לאזורים חקלאיים מרכזיים בצפון ודרום אמריקה. המחקר, שהתפרסם לפני מספר ימים בכתב העת הבינלאומי Nature Geoscience מבית Nature, מתחקה אחר שינויי הטמפרטורות בעקבות תופעת "לה נינה" (La Niña), שדפוס האקלים שלה באלף השנים האחרונות הוביל שוב ושוב למגה-בצורות ממושכות בצפון ובדרום אמריקה במקביל. הממצאים מגלים ששינויי האקלים באזורים אלה, הכוללים את אזור קליפורניה שבארה"ב ואזורים מרכזיים בצ'ילה ובארגנטינה, בעלי השלכות אקולוגיות, חקלאיות וחברתיות הרסניות.

ד"ר סטייגר ועמיתיו מאוניברסיטת קולומביה שבארה"ב התבססו על ניתוח מאגרי נתונים נרחבים מארכיונים, המתעדים גשמים וטמפרטורות בעבר שהראו כי בצורות ממושכות התרחשו באופן קבוע ביבשת אמריקה. "שילבנו רשומות גיאולוגיות והדמיות מחשב של האקלים הגלובלי במטרה לאתר את דפוסי ההתרחשות של הבצורות בצפון ודרום אמריקה לאורך ההיסטוריה. גילינו שהסוגים הקשים ביותר של הבצורות, המכונות בלועזית "מגה-בצורות", התרחשו שוב ושוב באזורים הדרום מערביים של צפון ודרום אמריקה במקביל. הממצאים שלנו מראים שבצורות רצופות כאלה הן יותר מסתם צירוף מקרים", מסביר ד"ר סטייגר.

"מצאנו שבמהלך האלף האחרון התרחשו כ-12 מגה-בצורות קיצוניות גם בדרום מערב אמריקה הצפונית וגם בדרום מערב אמריקה הדרומית. מדובר בבצורות קיצוניות מאוד שבממוצע ארכו כשלושה עשורים בצפון אמריקה וכשני עשורים בדרום אמריקה ברציפות", מוסיפים החוקרים. בהקשר זה, חשוב לציין כי 7 מהאירועים הללו התרחשו בו-זמנית בשני האזורים כתוצאה מהטמפרטורות הקרות החריגות במרכז האוקיינוס השקט שגורמת תופעת "לה נינה". "תנאי 'לה נינה' יוצרים גלים אטמוספריים עצומים הדוחפים סערות יותר לכיוון הקטבים, ומרחיקים אותן ממקומות כמו מרכז צ'ילה ודרום מערב אמריקה הצפונית", מפרט ד"ר סטייגר.

התוצאות מצביעות על כך שבעתיד צחיחות קיצונית שתימשך עשרות שנים עלולה לפגוע בכל אזורי המערב של אמריקה. תחת ההתחממות הגלובלית, האזורים המערביים בצפון ודרום אמריקה צפויים להתייבש עוד יותר. לטענת החוקרים, זה יוביל לבצורות חמורות וקיצוניות אף יותר באזורים אלה, אשר אנו יודעים כיום שניתן לסנכרן אותם על-ידי שינויי טמפרטורות באוקיינוס השקט הטרופי.

 

לפרסום המדעי: https://www.nature.com/articles/s41561-021-00819-9

פרסומים בתקשורת: ynet,

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר