מחקר שנערך על ידי חוקרי האוניברסיטה גילה אנזים שאחראי על תהליך היווצרות חומרים פעילים במוח שגורמים להתפתחות מחלת האפילפסיה. בזכות שיטה חדשה נוכל בעתיד למנוע את התפתחות המחלה

בשנים האחרונות, חוקרי אפילפסיה גילו כי בהתפתחות המחלה, ובמיוחד זו שעמידה לטיפול התרופתי, קיים חוסר איזון בין חומרים פעילים שעלולים להזיק לגוף (למשל, צורני חמצן פעיל) לבין החומרים שמנטרלים אותן. מצב זה פוגע בתאי המוח ואף יוצר מחלות נלוות, החל מחרדה ודיכאון ועד לאובדן זיכרון. עם זאת, עד היום החוקרים לא הצליחו לזהות איזה סוג תא, אנזים או תהליך בגוף אחראי לכך. מחקר חדש בהובלת ד"ר תאופיק שיח'-אחמד מביה"ס לרוקחות שבאוניברסיטה היה בין הראשונים בעולם לזהות אנזים ספציפי בתוך תאי העצב שאחראי על התהליך, והצליח לעצור אותו על ידי הדבקה מכוונת בנגיפים. המחקר זכה למימון של הקרן הלאומית למדע (ISF) וממצאיו יוצגו בסוף החודש במסגרת הכנס הבינלאומי ה-9 בנושא טיפול תרופתי באפילפסיה.

בישראל חיים כיום כ־90 אלף חולי אפילפסיה, אחת המחלות הנוירולוגיות השכיחות בעולם. כשליש מהחולים לא מגיבים לתרופות הקיימות בשוק וממשיכים לסבול מהתפרצות התקפים ופרכוסים. יחד עם ד"ר שיח' אחמד, צוות המחקר, שכלל את תומכת המחקר ד"ר אתי גרד והדוקטורנטית אסיל סעדי, פיתח תרפיה גנית נוגדת חמצון המכוונת לסוג ספציפי של תאים במוח שאחראים על הייצור הבלתי נשלט של צורני החמצן הפעיל המזיקים. "אנו עוסקים בריפוי ותיקון של גנים בעזרת נגיפים. הנגיף שפיתחנו מסוגל לחדור לתא החולה ולשתול בו גן רצוי שירפא אותו, מבלי לשכפל את עצמו או להדביק במחלות", מסביר ד"ר שיח'-אחמד. לטענת צוות המחקר, בזכות השיטה החדשה ניתן יהיה למנוע את התפתחות המחלה בשלביה הראשוניים או להקל על אפילפסיה שעמידה לטיפול התרופתי הקיים.

הדוקטורנטית סעדי משתפת כי "על-ידי הזרקת וירוסים מהונדסים באופן ממוקד ומבלי לפגוע בתפקוד שאר התאים במוח, הצלחנו למנוע את חוסר האיזון החמצוני בתאים". צוות החוקרים מצא כי במהלך התקף אפילפטי ממושך, שיטת הטיפול החדשה שמגבירה את רמות האנזימים נוגדי החמצון בתוך התא הספציפי, יכולה למנוע מוות תאי ונזק לרקמת המוח. אפילפסיה היא אחת ממחלות המוח היחידות שבהן ניתן לזהות אנשים בסיכון, אך אין טיפול למניעת התפתחות המחלה. הטיפולים הזמינים כיום מכוונים רק לתסמינים של המחלה, וגם אם התרופות יעילות יחסית לחלק מהחולים, הן עדיין לא מצליחות למנוע התפרצות של התקפים. "בעקבות הצלחת המודל שלנו, אנחנו בודקים האם החדרת הווירוסים האלה יכולה למנוע גם התפתחות של אפילפסיה, או לפחות להקל על המחלה באופן משמעותי", מסכמים החוקרים.