בתקשורת
מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף: "ישפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו"
פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין החיידק סטרפטוקוקוס מסוג A למאכסן, ומשפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו, כגון פפטידים מהונדסים שהחיידק לא יכול לבקע"
הדוקטורנט ולד שומייקו ופרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות פיתחו אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב
יום האישה 2021 - מהאקדמיה לחזית הקורונה
מגפת הקורונה טלטלה גם את שגרת יומן של החוקרות הבכירות של האוניברסיטה העברית וגייסה אותן לחזית העשייה והמחקר בתחום. ברב שיח מיוחד הן מספרות על הבחירות בחייהן, על האתגרים המקצועיים והאישיים של נשים באקדמיה, ועל ההתמודדות המפתיעה בתקופת הקורונה.
האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!
חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א הוא פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה
ישן כמו תינוק? מחקר חדש קובע - שנת לילה לקויה של תינוקות עלולה להשפיע על היכולת של ההורים להיות טובים יותר
טכנולוגיה חדשנית שפיתח פרופ׳ יעקב נחמיאס מהמכון למדעי החיים מאפשרת פיתוח מהיר של תרופות בעזרת שבבים ביוניים, ללא צורך בניסויים בבעלי חיים
מחקר חדש בהובלת פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית ומייסד חברת טישו דינאמיקס שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Translational Medicine, פיתחו החוקרים מערכת כליה על שבב שמכילה סנסורים זעירים המדווחים על ההשפעה הישירה של תרופות על הרקמה האנושית. הטכנולוגיה אפשרה לצוות לפתח תרופה חדשה למניעת זנק כיליתי בטיפולי כימותרפיה על רקמות אנושיות. הטכנולוגיה מאפשרת לראשונה לבטל את השימוש בחיות מעבדה לצרכי ניסוי.
ד"ש לוהט ממרחקים: חלקיק נייטרינו הגיע לכדור הארץ מסביבת חור שחור סופר מאסיבי
הרדיו ״מתעורר״: דר' אסף חרש מהאונ' העברית חשף תופעה חדשה ומפתיעה הנוגעת להרס כוכבים על ידי חורים שחורים
"התחלה עם בשורות טובות": חוקרות וחוקרים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של 3 מחלבוני SARS-COV-2
אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי". פרופ' מיכל ליניאל: "בהמשך יהיה צורך לפצח את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטאקציות ביניהם"
מחקר: כך משפיעה הקורונה לרעה על ההחלטות הפיננסיות שלנו, והעצות הכלכליות שאנחנו נותנים לאחרים
פרופ' עמרי ונדל אודות רכב החלל Perseverance, שנחת ב-18.2 ויחפש חיים על פני במאדים
שמונה חודשים טסה משימת Mars 2020 עם רכב המחקר Perseverance (התמדה) של נאס"א בדרך למאדים, עד לנחיתה המורכבת אך המוצלחת שאירעה ביום חמישי. הנחיתה אירעה שמונה שנים אחרי משימה דומה, Curiosity (סקרנות) שעדיין חוקרת את פני מאדים – וגם הפעם נעתקה נשמתם של מיליוני חובבי חלל ומדענים מנאס"א שצפו בדריכות בחלק האחרון והמסוכן ביותר במסלול בן 500 מיליון הקילומטרים מכדור הארץ, ההאטה באטמוספירה של מאדים, אשר דוברי נאס"א כינו בשם "7 דקות של אימה".