סינט ״הקרן הגרמנית למדע״ (DFG) אישר בישיבתו האחרונה מימון בית ספר לדוקטורנטים בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת לייפציג ומכון דובנוב בלייפציג. בית הספר, הראשון מסוגו במדעי הרוח, עתיד להיפתח בקיץ הקרוב בירושלים, ובמסגרתו צפויים הדוקטורנטים והדוקטורנטיות לשהות בלייפציג ובירושלים.
האוניברסיטה העברית, כמוסד להשכלה גבוהה המעודד שיח וביקורתיות, נוטה שלא להגביל את חופש הביטוי של חברות וחברי הקהילה.
עמדה זו מטילה על כולנו אחריות רבה בבחירת העמדות להן ניתן ביטוי פומבי ובבחירת אופן ניסוחן.
על כל אחד ואחת לקחת בחשבון את ההשלכות העלולות להיות להתבטאויות שלנו ואת ההשפעה שלהן על חברינו לקהילת האוניברסיטה ועל מרקם היחסים ביננו.
לפניכם מסמך המשרטט את הקווים המנחים להתבטאויות חברי וחברות קהילת האוניברסיטה.
יחד נפעל לחיזוק קהילת האוניברסיטה, לכידותה ושגשוגה.
מכון טרומן בשיתוף ארגון השוחרים האמריקאים יקיים פאנל מיוחד בנושא ההפיכה המשפטית ביום ה', ה-3 באוגוסט.
הפאנעל ייערך בהשתתפות:
- פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית
- פרופ' נטע קורן ברק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
במסגרת הביאנלה הבינלאומי לעיצוב, קבוצת מחקר משותפת לאוניברסיטה העברית ולטכניון, המשלבת בין תחומי המדעים המדויקים ומדעי הרוח והאמנות, מציגה את החומרים החדשניים שפיתחה, המתבססים על רתימת תהליכים טבעיים למען ייצור תעשייתי ירוק וטבעי יותר ולטובת האנושות
דברי פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית בוועידת המדע של האוניברסיטה העברית וקבוצת הארץ
פרס הרקטור לשנת 2023 לחוקרים מצטיינים במחקר, הוראה והשתתפות פעילה בחיי האקדמיה
פרופ' יובל דור, המחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר סרטן, הפקולטה לרפואה
פרס הסטרין של האגודה הישראלית לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית לשנת 2023 הוענק לד"ר עידו גולדשטיין, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בזכות מחקרו בתחום הביולוגיה של הצום. במהלך צום, הכבד אחראי על ייצור סוכר לאברי הגוף והגוף מאותת לכבד להתחיל לייצר סוכר בעזרת הורמונים. במחקרו החדשני של ד"ר גולדשטיין נמצא כי שני ההורמונים המרכזיים האחראיים על התמודדות עם צום משתפים פעולה בדרך ייחודית ויחדיו הם מאיצים ביטוי גנים. ביטוי מואץ זה מאפשר אספקה מוגברת של חומצות אמינו המשמשים לייצור סוכר בכבד וכך מגבירים ייצור סוכר, מה שמאפשר התמודדות מיטבית עם צום.
פרס דן דוד היוקרתי לחקר ההיסטוריה הוענק השנה לתשעה חוקרים מכל רחבי העולם. בין הזוכים נמנית ד"ר כרמה בן יוחנן מהחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, אשר מחקריה פורצי הדרך בתחום היחסים בין דתות מקדמים את המחקר ההיסטורי ושופכים אור על העבר.
חוקרים בפקולטה לחקלאות הצליחו לפתח מערכת חיישנים ביולוגיים שמסוגלת לזהות מחלות בצמחים כבר בשלבים המוקדמים. הממצאים עשויים להועיל משמעותית לשיפור הביטחון התזונתי ברחבי העולם ולמזעור נזקים בחקלאות
בזכות עבודתם המחקרית החשובה בתחום חקר הסרטן ותרומתם לקידום המדע, פרופ' נסים בנבניסטי ופרופ' אלי פיקרסקי הם הזוכים בפרס בקטגוריית חוקר בכיר
בשבוע שעבר ציינו את יום האישה במדע.
השנה המשמעות של היום הזה שונה לגמרי. בשנים שעברו, מקומן השיוויוני של נשים במדע היה נראה לי מובן מאליו. השנה, לנוכח האיומים והשינויים מסביב, מה שהיה מובן מאליו, אינו מובן מאליו עוד. השנה, חייבים לומר בפה מלא ובקול רם – לא נוותר על נשים. נשים ימשיכו ללמוד, להתפתח, לקדם את המדע ולמלא תפקידים בכירים בחברה הישראלית. אל מול כותרות חשוכות המבשרות – אפס מנכליות, מיעוט קטן של שרות, הדרת נשים מתפקידים בכירים –מתחדדת החשיבות של תמיכה בשוויון.
RNA הוא המתווך בהפיכת הוראות המוצפנות ב-DNA לחלבונים בתאים שלנו. במסגרת התהליך, חלקים ממנו מתנתקים וחוברים לאחרים כדי להרכיב שורה חדשה של מולקולות RNA – מה שמשנה מהותית את הרכבן. לעיתים, החלקים הללו נוצרים במעגלים ויוצרים RNA מעגלי. כעת, לראשונה בעולם, צוות החוקרים יתמקד בהיבטים ביולוגיים חדשים של מולקולות ה-RNA המעגליות, במטרה לחשוף מדוע לבני אדם יש מוח חזק ומורכב יותר מאשר לאורגניזמים אחרים בעלי מספר גנים דומה. באמצעות מעבדתה של פרופ' שפרלינג, מומחית בעלת שם עולמי לעיבוד RNA, החוקרים מנסים להבין את האופן שבו נוצר RNA מעגלי על ידי מכונות השחבור בתאים – ואף לנתח מתי זה מתרחש וכיצד הוא מווסת במוח.
יצירת RNA מעגליים, שקיימים בעיקר במוח, מקודמת על ידי אלמנטים גנומיים ספציפיים לבני אדם ופרימטים אחרים, הנקראים Alu. הגנום האנושי מורכב מכ-11% של אלמנטים Alu והרחבתם בפרימטים עומדת בקורלציה עם מורכבות המוח. במילים אחרות, ההשערה היא שהחלבונים החדשים, המתורגמים מאותם RNA מעגליים ספציפיים, מגבירים מהותית את המורכבות המולקולרית, מה שמשפר את תפקודי המוח. "האם RNA מעגליים מקודדים לחלבונים? האם חלבונים אלו מתפקדים? האם ניתן למצוא אותם במוח? זה מה שאנחנו מנתחים. מעולם לא הסתכלו על זה", משתף פרופ' שטאם.
לטענת פרופ' שפרלינג, "אם אכן נמצא כי יש לנו חלבונים חדשים, זה פותח שדה מחקרי חדש לחלוטין עם פונקציות חיוניות למוח האנושי". לתגלית כזו עשויות להיות השלכות רחבות, לדוגמה, על איתור של חומרים גנטיים המתואמים עם סכיזופרניה, אפילפסיה, אוטיזם או מחלה נוירולוגית. במסגרת הפרויקט התלת-שנתי, החל מהקיץ הקרוב יתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים קורס קיץ בינלאומי שנתי מרוכז, במשך שבועיים, בביולוגיה של RNA בהנחיית פרופ' שטאם ופרופ' שפרלינג, הכוללים מעבדה והרצאות.
האוניברסיטה העברית יוצאת בתחרות צילומים "היה מקור השראה לקיימות דרך עדשת המצלמה שלך"!
היוזמה שנדונה בימים אלה בכנסת לביטול עצמאות הרשות השופטת ומערך הייעוץ המשפטי פוגעת באופן חמור בדמוקרטיה ועלולה להביא לפגיעה חמורה בזכויות אדם. אנו קוראים לכנסת ולממשלה להימנע מאימוץ הצעדים הללו.
מדינת ישראל נוסדה כמדינה דמוקרטית, שמושתתת על העקרונות של ריבונות העם, התייחסות לכל בני האדם כאל שווים, כיבוד זכויות האדם, סובלנות, הפרדת רשויות וכיבוד שלטון החוק. בהיעדר חוקה נוקשה, הענקת בלעדיות לממשלה לבחור את השופטים, צמצום דרסטי של הסמכות לביקורת שיפוטית ופוליטיזציה של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, יעמידו בסכנה חמורה את קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
Scroll down for the English version
בגאווה גדולה אנחנו מציינים את היום הבינלאומי לנשים במדע באוניברסיטה העברית. זוהי הזדמנות להוקיר את ההישגים של החוקרות המופלאות שלנו, שמובילות את האוניברסיטה לשיאים חדשים, כל אחת בתחומה.