סגל

קרדיט תמונה: Igor Farberov

נאומו של הסופר חיים באר בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד

14 יוני, 2022

כבוד נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה, חבר הנאמנים, עמיתי מקבלי ומקבלות תארי דוקטור לשם כבוד, זוכי הפרסים, בוגרות ובוגרים, אורחות ואורחים יקרים.

מה נורא ומה נפלא המקום הזה! המקום שבו עומדות עכשיו רגלינו יקר לי עד מאוד, ונפשי קשורה בו בחבלי אהבה וגעגוע.

שלושה מחבלי האהבה והגעגוע האלה ברצוני לחלוק אתכם עכשיו:

בתקשורת
סגל
Claudio Schwarz, unsplash

חוקרים הצליחו להדפיס חומרים שמסוגלים לשנות את עצמם

12 יוני, 2022

באמצעות מדפסות תלת-ממד ודיו המבוסס על חומרים טבעיים, חוקרי האוניברסיטה מסוגלים להדפיס עץ ולתכנן את צורתו בזמן הייבוש. "הפיתוח יחולל מהפכה בתכנון ובנייה של מבנים המשנים את עצמם", משתף אחד החוקרים

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Polymers, הצליח צוות חוקרים מהאוניברסיטה לחקות את תהליך ההרכבה הטבעי של העץ באמצעות מדפסות תלת-ממד. תוצאות המחקר מפתחות גישה חדשה לתכנון ומידול אובייקטים שמסוגלים לעצב את עצמם. המחקר נערך בהובלת פרופ' ערן שרון מהמכון לפיסיקה שבאוניברסיטה, פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות ופרופ' שלמה מגדסי מהמכון לכימיה, בשיתוף עם הדוקטורנטים דורון קם ועידו לוין.

קרא עוד

המחקר בשנים האחרונות הוביל לפיתוח חומרים חכמים המאפשרים לחקות את האופן בו הטבע מייצר צורות, ולפתח מכך שיטות חדשות לתכנון ובנייה של מבנים המשנים את צורתם. אחד החומרים הנפוצים ביותר בשימוש האדם הוא העץ, חומר חכם אשר מתכווץ כאשר הוא מתייבש, וכך לרוב, מבני עץ כמו גדרות ושולחנות שהושארו בחוץ יתעוותו עם הזמן. בניסיון לחקות את תהליך ההרכבה הטבעי של העץ, הצליח צוות החוקרים לפתח שיטה להדפסת משטחים אשר מתכווצים ומשתנים למגוון צורות על-פי תכנות מראש. ההדפסה התלת-ממדית בשיטה החדשה מאפשרת לייצר מבנים מורכבים במינימום פסולת. יתרה מזאת, נעשה שימוש בדיו המבוסס על חומרים צמחיים טבעיים. "חומר הדיו ייחודי לנו ומורכב מאובייקטים מבוססי עץ שניתן לייבש ולקבל מהם מגוון עיוותים וצורות שלא היה ניתן לקבל באופן טבעי בעבר", משתף הדוקטורנט קם.

פרופ' שרון מסביר כי למעשה, "דורון פיתח יכולת מתקדמת להדפיס עץ במדפסת תלת-ממד, וכעת אנו מסוגלים לתכנן את שיעור וכיוון ההתכווצות של הגוף המודפס בזמן הייבוש, דבר הקובע את צורתו התלת-ממדית". במהלך המחקר, נוצרו בשיטה החדשה רצועות עץ שיכולות לחקות התפתלות של תרמילי זרעים במהלך ייבוש. בהתייחס לתוצרים הסופיים, פרופ' שוסיוב מוסיף כי "אנחנו מצליחים לקבל עקמומיות משטח שלא ניתן היה לקבל באמצעים אחרים. לדוגמא, בקיפול נייר רגיל אנחנו לא יכולים לקבל צורה של אוכף, ואילו בשיטה החדשה זה אפשרי".

קראו פחות
מחקר
סגל
ד"ר יניב אלקובי, קרדיט צילום - כדיה לוי

בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם

12 יוני, 2022

 

חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת פתרונות רפואיים"

מזה שנים שהרפואה מחפשת בעולם החי מודלים מקבילים לאדם במטרה לחשוף את סודות הגוף האנושי ולסייע בריפוי מחלות. בנוסף לשורה ארוכה של קווי דמיון, אולי חלקכם יופתעו לגלות שאנחנו חולקים כ-70% מהגנים שלנו עם דג הזברה – עובדה שהופכת אותו למודל חיה אידיאלי לחקר מחלות ותהליכים ביולוגיים אנושיים. מחקר חדש, שהסתמך על התפתחות תאי ביצית אצל דגי זברה, חשף את אחד המנגנונים שפגמים בו מובילים לבעיות פוריות גם אצל בני האדם. המחקר נערך במעבדתו של ד"ר יניב אלקובי מהפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית והתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Science.

קרא עוד

יחד עם הדוקטורנטים אבישג מייטליס וויניט קומר, חקר ד"ר אלקובי שחלות של דגי זברה, בהן שלבי התפתחות תאי המין המוקדמים דומים מאוד לאלו שבאדם. באחד הניסויים, זיהה צוות החוקרים אברון בצורת סיב מפוצל, שלא התגלה במשך יותר ממאה שנות מחקר בתחום. הסיב נצפה יוצא מהתא, נמתח אל מחוצה לו ומתפתל בין הביציות באשכול בו הן מתפתחות. "האברון הזה נוצר בביצית בשלבי ההתפתחות המוקדמים שלה ונקרא 'סיליום' (ברבים סיליה), או ריס בעברית. מצאנו כי הסיליום קריטי לתהליך חלוקת הגרעין בתאי המין ולמעשה שולט במכניקה של הכרומוזומים, הנחוצה ליצירת תאי מין ולפוריות," מסביר ד"ר אלקובי. בהמשך, החוקרים זיהו את אותו אברון גם בתאי הזרע של דגי זברה, ואפילו בביציות וזרע של עכברים. באמצעות השימוש במיקרוסקופיה, הדמיות חדשניות ואנאליזות גנטיות, הצליחו החוקרים לזהות ולמפות את תפקידי הסיליה בביציות בשחלות של דגי הזברה.

תפקוד הסיליום נחשב לקריטי במיוחד ופגמים בו נפוצים מאוד ומובילים לבעיות פוריות באדם, אך עד היום המנגנון המוביל אליהן היה לא ידוע. ד"ר אלקובי משתף כי "כשל בארגון הכרומוזומים בתוך הביצית ובתאי הזרע האנושיים הוא הגורם הנפוץ להפלות ולעקרות, אך מנגנוני הכשל אינם ברורים. למעשה, גילוי הסוג החדש של הסיליה אשר ממלא תפקיד חיוני בארגון הכרומוזומלי פותח כיווני מחקר חדשים לחלוטין ויכול לספק תובנות שיקדמו אותנו לקראת מציאת פתרונות רפואיים".

קראו פחות
מחקר
סגל
ברונו שרביט

ישיבת הממשלה החגיגית ליום ירושלים התקיימה באוניברסיטה העברית!

30 מאי, 2022

התרגשנו לארח באוניברסיטה את ישיבת הממשלה החגיגית לכבוד יום ירושלים!

הישיבה התקיימה בקמפוס ע"ש אדמונד י. ספרא, במרכז לחקר המוח (ELSC) והשתתפו בה כלל שרי הממשלה, רבים מהם בוגרי האוניברסיטה העברית בעצמם.

בתקשורת
סגל
צילום: דוד סאלם – זוג הפקות באדיבות פרס א.מ.ת

פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי

22 מאי, 2022

 

פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח מטעם אוניברסיטת ייל וקרן גרובר הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית. הפרס ניתן לסומפולינסקי על תרומתו החלוצית למדעי המוח העיוניים והחישוביים. זוהי הפעם הראשונה שהפרס מוענק למדען ישראלי

פרס גרובר לחקר המוח (The Gruber Prize in Neuroscience) מטעם קרן גרובר של אוניברסיטת ייל בארה"ב, הוענק היום (17.5) לפרופ' חיים סומפולינסקי, ממייסדיי מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח וחוקר במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית. פרס גרובר, שערכו עומד על 500,000 דולרים, הוא אחד הפרסים הבינלאומיים היוקרתיים ביותר המוענקים מדי שנה למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. בין זוכי הפרס בעבר, ניתן למצוא את פרופ' ג'פרי סי. הול ופרופ' ג'ון אוקיף, אשר שניהם זכו מאוחר יותר בפרס נובל על עבודתם המחקרית. פרס זה מצטרף לפרסים קודמים  של סומפולינסקי בגין תרומתו לחקר המוח, וביניהם  פרס א.מ.ת. בשנת 2016.

קרא עוד

פרופ' חיים סומפולינסקי הוא אחד מארבעת חתני הפרס לשנת 2022 על תרומתם החלוצית לתחומי מדעי המוח החישוביים והתיאורטיים. הזוכים הנוספים בפרס היוקרתי, הם לארי אבוט מאוניברסיטת קולומביה, אמרי בראון מאוניברסיטת MIT וטרנס סיינובסקי ממכון סולק ללימודים ביולוגיים. הפרס יוענק באופן רשמי במהלך המפגש השנתי של האגודה למדעי המוח ב-13 בנובמבר.

ועדת המומחים, שבוחרת את הזוכים מדי שנה, הסבירה את הבחירה: "ארבעת המדענים המדהימים יישמו את מומחיותם בניתוח מתמטי וסטטיסטי, פיזיקה ולמידת מכונה כדי ליצור תיאוריות, מודלים מתמטיים וכלים שקידמו מאוד את הלמידה וההבנה של המוח".

"המחקר החלוצי של פרופ' סומפולינסקי", נכתב על ידי חברי הועדה, "סיפק הבנה עמוקה של מודלים של רשתות משיכה המתארות את ההתנהגות הקולקטיבית ועיבוד המידע של מעגלים עצביים גדולים ומורכבים במוח. יתרה מזאת, הוא תיאר כיצד שילוב של עירור ודיכוי עצבי מוביל לדפוסי פעילות כאוטיים, הניתנים לשליטה במוח – ממצאים אשר השפיעו עמוקות על הידע בתחום. על ידי הדגמה שפיזיקה ומתמטיקה יכולות לתרום תרומה עצומה למדעי המוח, פרופ' סומפולינסקי מהווה השראה לדור שלם של פיזיקאים ומדענים כמותיים".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, בירך את הזוכה: "קהילת האוניברסיטה העברית גאה מאוד בהישגיו המדעיים של פרופ' סומפולינסקי. מחקריו פורצי הדרך והתובנות שלו לא רק שינו את האופן שבו מדעני מוח מבצעים את המחקר שלהם, אלא גם מצביעות על דרכים חדשות לספק טיפול קליני איכותי".

פרס גרובר במדעי המוח מוענק משנת 2004 למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. הפרסים הבינלאומיים האחרים של הקרן הם פרס גרובר בקוסמולוגיה שנוסד בשנת 2000 ופרס גרובר בגנטיקה שנוסד בשנת 2001.

קראו פחות
בינלאומיות
מחקר
סגל
צילום: עמוס בן גרשום, דוברות

ארבעה חוקרים וחוקרות בוגרי האוניברסיטה זכו בפרס ישראל לשנת 2022

10 מאי, 2022

פרס ישראל הוא אחד הפרסים היוקרתיים ביותר הניתנים במדינת ישראל. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהוויית העשייה והיצירה. השנה, ארבעה חוקרים בוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית זכו בפרס: פרופ' ימימה בן מנחם, פרופ' רות ברמן, פרופ' שמעון שמיר ופרופ' יורם פלטי.

בתקשורת
סגל
מסעות דעת

מסעות דעת - תוכנית למנהיגות אינטלקטואלית צעירה - קול קורא לקיץ 2022‎‎

10 מאי, 2022

תוכנית "מסעות דעת" היא תוכנית מנהיגות אינטלקטואלית ייחודית ללימודים בתחומי הרוח והחברה, המבקשת לטפח בקרב קבוצה נבחרת של סטודנטיות/ים – כישורי התבוננות ויכולת ניתוח של שאלות עומק רעיוניות ופילוסופיות בהקשר של בעיות השעה בארץ ובעולם, ולחבר בין שאלות אלו ובין המציאות החברתית והפוליטית.

התוכנית מיועדת לקבוצה קטנה ואיכותית של סטודנטיות/ים בעלי סקרנות אינטלקטואלית ופרופיל מנהיגותי מכל חלקי החברה בישראל, העומדים להתחיל את לימודיהם לתואר ראשון בשנת תשפ"ג, בכל תחומי הידע.

סגל
סטודנטים
1

כבוד למחקר הישראלי: מענקי ERC Advanced לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה

28 אפריל, 2022

פרופ' אורנה קופרמן מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב, פרופ' צבי פירן ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק  ERC Advancedהיוקרתי, שמוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 7-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים בעלי עתיד מזהיר. לפרופ' פירן ופרופ' בלבן, מדובר בזכייה השלישית במענק המכובד – אירוע נדיר שמעיד על החשיבות העולמית של המחקרים אותם הם מובילים.

בתקשורת
מחקר
סגל
צילום: חיים צח, לע"מ

פרס הרצוג לתרומה ייחודית למדינה הוענק לעמוס חורב ויהושע גביש

13 אפריל, 2022

פרס נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל, הניתן על-ידי האוניברסיטה העברית בירושלים, כאות הערכה לתרומה ייחודית למדינת ישראל, הוענק היום בטקס חגיגי בבית הנשיא

הפרס הוענק השנה לעמוס חורב וישעיהו (שייקה) גביש, בהוקרה על תרומתם הייחודית למדינת ישראל לאורך חייהם עתירי הפעילות. החל משרות צבאי ארוך ותובעני שכלל את בניית הכוח, ועד תפקידי הנהגה במערכות החינוך והכלכלה, תוך הובלת פרויקטים משמעותיים שהשפיעו על דמותה של החברה הישראלית. חורב וגביש הפכו עם השנים לאנשי מופת ודוגמה לרבים שהולכים בעקבותיהם.

בינלאומיות
סגל