סגל

קרא עוד אודות מאמר דעה: למה ישראל חייבת להכיר לעומק את המודל הנורדי?

התערוכה "פנים וחוץ, בתווך ומעֵבר: חיי יום יהודיים באירופה בימי הביניים" כוללת יצירות אומנות בהשראת עבודות המחקר של הסטודנטים בקבוצת המחקר "אל מעבר לאליטה" ומוצגת בגלריה בקמפוס הר הצופים

  קרא עוד אודות חיי יום יום של יהודים באירופה בימי הביניים: עבודות מחקר של סטודנטים הפכו לתערוכת אומנות בהשתתפות אמנים ישראלים

קרא עוד אודות "יעניק לתלמידי העיר י-ם הוראת מדעים מודרנית ברמה גבוהה": הושק מרכז שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי

קרא עוד אודות מאמרו של פרופ' עמוס פרומקין: האסון הבא בישראל ממש מעבר לפינה, למי אכפת?

טיהור שפכים הוא תהליך של הרחקת חומרים מזהמים, כימיקלים וחיידקים המסוכנים לבני אדם ממי הביוב, במטרה להפוך אותם למי קולחין, בהם ניתן לבצע שימוש חוזר בחקלאות או הזרמה לנחלים. טיהור מי שפכים הוא תהליך חשוב והכרחי, כיוון שגם אם אין כוונה לבצע במים שימוש חוזר, רצוי להימנע מחדירה של החומרים המזיקים לסביבה או למי התהום. הואיל ודוגמאות סביבתיות, דוגמת מי שפכים (אבל גם מי ים, קרקע ואוויר), מכילות בדרך כלל מספר עצום של מרכיבים, האנליזה הכימית שלהן היא מסובכת, יקרה וממושכת – ולעיתים קרובות לא יעילה. עקרונית, אפשר לייעל בהרבה את האנליזה אם נתמקד רק במרכיבים הרעילים של הדוגמה. קרא עוד אודות חוקרים מהמכון למדעי החיים פיתחו שיטה לניטור מהיר ויעיל של חומרים מזיקים לבני אדם בדוגמאות סביבתיות

ביום ראשון (6.6) הידוע כ"בליינד-דיי", יום להכרה בקשיים של אנשים עם מוגבלות ראייה, ביקר אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד הרווחה והשרותים החברתיים, במרכז הלמידה לעיוור באוניברסיטה העברית יחד עם צוות מקצועי ממשרדו. מטרת הביקור היתה ללמוד על הקשיים הייחודיים של סטודנטים בעלי מוגבלויות שונות ודרכי ההתמודדות שלהם עם ההשתלבות בחברה ובקהילה. תוך כך, נפגש צוות המשרד עם סטודנטים בעלי מוגבלויות פיסיות, חושיות ושכליות, וסיירו במרכז לעיוור על מנת להבין את חשיבותו וכיצד הוא מסייע לסטודנטים בדרכם המורכבת לשילוב. קרא עוד אודות בליינד דיי: בכירי משרד הרווחה והשרותים החברתיים ביקרו בבמרכז הלמידה לעיוור באוניברסיטה

צפו בכתבה המלאה

פרומו - חדשות סוף השבוע 5.6

קרא עוד אודות 2 מתוך 5 פריצות הדרך המדעיות של השנה של חוקרי האוניברסיטה העברית! צפו בכתבת חדשות סוף השבוע, ששודרה במוצ"ש 5.6 בערוץ 12

קרא עוד אודות פרויקט המדוזות הקוסמיות יוצא לדרך, בואו לסייע!

קרא עוד אודות ד"ר אפרת דרסלר מביה"ס למנהל עסקים: בעלי מניות חזקים נוטים לתמוך בהצעות ההנהלה, שככל הנראה מתואמות מולם מראש

הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בעין כרם ידועה באיכותה האקדמית הבלתי מתפשרת ובמצוינות הסטודנטים ואנשי המקצוע שהיא מטפחת תחתיה, אך גם בצפיפות שנגרמת בעקבות מיקומה בקמפוס אוניברסיטאי קטן בצמוד לשטח המרכז הרפואי הדסה. לסטודנטים הלומדים בפקולטה אין הרבה שטחים שמוקדשים לזמן פנאי בהם הם יכולים להירגע בין השיעורים, כיוון שכיתות הלימוד ומעבדות המחקר תופסות את רוב המרחב הציבורי. דיקנית המשנה של הפקולטה לרפואה, ד"ר רונית הראל, בגיבוי של הנהלת הפקולטה, מצאה פתרון יצירתי להיעדר שטחי פנאי לסטודנטים. אין שטח? נקים גינה בגג! קרא עוד אודות גן עדן על הגג: הפקולטה לרפואה חונכת שטח פנאי מעוצב אדריכלית לסטודנטים על גג בניין הספרייה בקמפוס עין כרם

כל אורגניזם בכדור בארץ, חיה, צמח או סביבה, הוא בית לחברות חיידקים מורכבות, הידועות בכינוי המיקרוביום. לחברות חיידקים אלו יש השפעה מכרעת על בריאותם של המאחסנים שלהם, ועל תפקודן של מערכות אקולוגיות גלובליות מכיוון שהן מעורבות במגוון רחב של תהליכים חשובים, דוגמת דישון קרקעות ופירוק מזון במערכת העיכול של בני אדם ובעלי חיים. לכן, בשנים האחרונות, מושקעים מאמצים רבים בהנדסת חברות חיידקים סינטטיות, שלא נוצרות באופן אורגני, בעלות הרכב חיידקים שנבחר על מנת לבצע פעולות מועילות כמו נטרול מזהמים סביבתיים, פירוק פסולת, ועיכוב של מחוללי מחלות. קרא עוד אודות מחקר חדש של ד"ר יונתן פרידמן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה חושף איך אינטראקציות בין חיידקים יכולות לחזות שינויים אבולוציוניים במיקרוביום

קרא עוד אודות משימת 'רקיע' מגיעה לאונ' העברית: האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה הגיע לפקולטה לחקלאות על מנת לבדוק אילו גידולים חקלאיים ניתן יהיה לגדל במאדים

שותפות ושותפים שלום,

אני כותב לכם בימים אלה של מלחמה בין ישראל לחמאס ואלימות בין אזרחים יהודים וערבים בישראל, כדי לשתף אתכם בכלים שפתחנו על מנת לסייע לשחקנים בשדה לעצור את ההידרדרות במערכת היחסים שבין יהודים וערבים ולקדם חברה משותפת. קרא עוד אודות מרכז ״אקורד״: כיצד עוצרים את ההידרדרות במערכת היחסים שבין יהודים וערבים?

קרא עוד אודות איך מרגיש תפו"א? חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח