check
בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם | האוניברסיטה העברית בירושלים

בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם

12 יוני, 2022
ד"ר יניב אלקובי, קרדיט צילום - כדיה לוי

 

חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת פתרונות רפואיים"

מזה שנים שהרפואה מחפשת בעולם החי מודלים מקבילים לאדם במטרה לחשוף את סודות הגוף האנושי ולסייע בריפוי מחלות. בנוסף לשורה ארוכה של קווי דמיון, אולי חלקכם יופתעו לגלות שאנחנו חולקים כ-70% מהגנים שלנו עם דג הזברה – עובדה שהופכת אותו למודל חיה אידיאלי לחקר מחלות ותהליכים ביולוגיים אנושיים. מחקר חדש, שהסתמך על התפתחות תאי ביצית אצל דגי זברה, חשף את אחד המנגנונים שפגמים בו מובילים לבעיות פוריות גם אצל בני האדם. המחקר נערך במעבדתו של ד"ר יניב אלקובי מהפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית והתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Science.

Kazakov Maksim, shutterstock

יחד עם הדוקטורנטים אבישג מייטליס וויניט קומר, חקר ד"ר אלקובי שחלות של דגי זברה, בהן שלבי התפתחות תאי המין המוקדמים דומים מאוד לאלו שבאדם. באחד הניסויים, זיהה צוות החוקרים אברון בצורת סיב מפוצל, שלא התגלה במשך יותר ממאה שנות מחקר בתחום. הסיב נצפה יוצא מהתא, נמתח אל מחוצה לו ומתפתל בין הביציות באשכול בו הן מתפתחות. "האברון הזה נוצר בביצית בשלבי ההתפתחות המוקדמים שלה ונקרא 'סיליום' (ברבים סיליה), או ריס בעברית. מצאנו כי הסיליום קריטי לתהליך חלוקת הגרעין בתאי המין ולמעשה שולט במכניקה של הכרומוזומים, הנחוצה ליצירת תאי מין ולפוריות," מסביר ד"ר אלקובי. בהמשך, החוקרים זיהו את אותו אברון גם בתאי הזרע של דגי זברה, ואפילו בביציות וזרע של עכברים. באמצעות השימוש במיקרוסקופיה, הדמיות חדשניות ואנאליזות גנטיות, הצליחו החוקרים לזהות ולמפות את תפקידי הסיליה בביציות בשחלות של דגי הזברה.

תפקוד הסיליום נחשב לקריטי במיוחד ופגמים בו נפוצים מאוד ומובילים לבעיות פוריות באדם, אך עד היום המנגנון המוביל אליהן היה לא ידוע. ד"ר אלקובי משתף כי "כשל בארגון הכרומוזומים בתוך הביצית ובתאי הזרע האנושיים הוא הגורם הנפוץ להפלות ולעקרות, אך מנגנוני הכשל אינם ברורים. למעשה, גילוי הסוג החדש של הסיליה אשר ממלא תפקיד חיוני בארגון הכרומוזומלי פותח כיווני מחקר חדשים לחלוטין ויכול לספק תובנות שיקדמו אותנו לקראת מציאת פתרונות רפואיים".