דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה

לראשונה, פרופסור צבי פירן, מופקד הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית ופרופסור עמיר לוינסון מאוניברסיטת תל אביב יקחו חלק בקבוצת מחקר של קרן סימונס היוקרתית במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי במתמטיקה ומדעי הפיזיקה לחקר כוכבי נויטרונים וחורים שחורים.

פרופ' בת שבע כרם, ממובילות מחקר בינלאומי שהתפרסם ב-Nature Communications: "מוקדים אלה נשברים בתחילת תהליך ההתמרה הסרטני ואף בתאים טרום-סרטניים. זיהוי מוקדם שלהם עשוי להעיד על סיכון גבוה להתפתחות גידול סרטני"

חוקרי האוניברסיטה העברית גילו עדות לשימוש בפיגמנט אורגני אדום בישראל לפני כ-15,000 שנה במערת כאברה באזור הר הכרמל. מדובר בעדות הקדומה ביותר בעולם לשימוש בפיגמנט אדום ממקור אורגני. תגלית זו מצביעה על היבט התנהגותי לא מוכר ומאירה אור חדש על האבולוציה התרבותית של בני האדם בתקופה הקדומה

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

הדוקטורנט יואב דנה ופרופ' דן מרום מהמכון לפיסיקה יישומית, פיתחו התקן מיקרוסקופי קטן המשלב בקצה סיב אופטי באמצעות הדפסה תלת-ממדית בננומטר, שיכול להמיר גל אור בודד למערך של אותות אור נפרדים. טכנולוגיה זו תסייע בהעברת נתונים בתקשורת אופטית עתידית במהירות גבוהה יותר ותשמש ליישומים של עיבוד תמונה

להרחבה - https://phys.org/news/2024-06-3d-microscale-photonic-lantern-opportuniti...

מערכת הבריאות הישראלית נמצאת במאבק חסר תקדים בנגיף. כעת, מאות סטאז'רים ומתמחים יעברו מהלימודים הקשים - ישירות לשורות המלחמה במגפה. אחת מהן היא רוני פוסטן קורן, שמתחילה סטאז' בבית החולים ברזילי. הראיון הוענק במסגרת כתבה שעלתה לפני תחילת שנה"ל תשפ"א בעיתון ובאתר ישראל היום

מחקר פורץ דרך חושף כי קופי מרמוסט מסמנים זה את זה בשמות באמצעות קריאות ייחודיות, יכולת שעד כה נחשבה לנחלתם הבלעדית של מספר מצומצם של מינים. הממצאים מספקים תובנות חדשות על התפתחות השפה האנושית, ומציעים קשר לאתגרים חברתיים דומים לאלו של אבותינו הקדומים.

סימון אחרים בשמות קוליים, ולמידת שמות מאחרים נחשבות יכולות קוגניטיביות גבוהות בקרב חיות חברתיות. עד כה, יכולות אלו ייוחסו רק למספר מצומצם של מינים: בני אדם, דולפינים ופילים, ובאופן מפתיע, לא נצפו יכולות דומות בקרב קרובינו האבולוציוניים, הפרימטים.

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

המכון למדעי היהדות ע"ש ג'ק, גוזף ומורטון מנדל באוניברסיטה העברית בירושלים מציין מאה שנים להיווסדו בכנס בינלאומי שכותרתו "מדעי היהדות: בין העבר לעתיד" ומפגיש חוקרים מובילים מהארץ ומהעולם, אשר משקפים יחדיו מאה שנים של הישגים ופועלים להתוות חזון לעתיד מדעי היהדות.

הכנס נפתח בטקס בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן וראש העיר ירושלים משה ליאון.