דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה

היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה לאחרונה אירוע סיום למלגאיות ולמלגאים, וטקס הענקת פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה. האירוע נערך בהשתתפות 200 סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה שלקחו חלק במהלך השנה החולפת באחת מתכניות היחידה. במרכז האירוע התקיים דיון בשולחנות עגולים על האימפקט החברתי של האוניברסיטה, וכן נדונו הנושאים - כיצד האוניברסיטה יכולה למנף את היותה מקום מפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים ולאפשר שיח משותף, כיצד האוניברסיטה יכולה לתת יותר מקום וביטוי לנשים במרחב האקדמי והציבורי, לעודד חינוך לערכים דמוקרטיים ולקדם אותם בחברה ועוד.

אחד הדברים המהותיים ביותר הוא שבעת מגפה נדרשת היענות של הציבור - לאורך תקופה ארוכה יחסית – באימוץ התנהגות שבמקרים רבים פוגעת ברווחה האישית ובחוסן הכלכלי של הפרטים. זו למעשה האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי. צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים רבים, ביניהם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, ד"ר נטע ברק קורן ופרופ' רות פת הורנצ'יק מהאוניברסיטה העברית, אפיין את האתגרים והמליץ המלצות ראשוניות כיצד להתמודד איתם. המסמך עומד על סוגי הבעיות המונעים מהציבור להירתם להתמודדות עם המגפה, ומצביע על תחומי הידע והמומחיות הרלוונטיים הנדרשים כדי להתמודד עם בעיות אלה.

ניתוח מחקרי ראשון מסוגו בוצע על בסיס נתוני תחלואה אותם הפיץ לאחרונה משרד הבריאות, ואותם ניתח ד"ר ברק רווה, חוקר ביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית

כבכל שנה, אנו מפרסמים את רשימת המורות והמורים המצטיינים לסגל אקדמי בכיר,  על פי סקר שביעות רצון מההוראה לשנת תשפ"ג.

ברכות לזוכים!

דיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' מיכאל סיגל: "אני צופה עלייה נוספת בשנים הקרובות לאור דור חדש ונפלא של חברי סגל חדשים" l נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "להיכלל בשישה תחומים שונים במקום הראשון בישראל זה בהחלט לא עניין מובן מאליו"

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית פותח אפיקים חדשניים בהבנת השפעתם של תאי המין על תוחלת החיים ושופך אור על התפקיד המרכזי של תאי מין ופוריות על אריכות ימים

פרובוסקייט, חומר מוליך למחצה שהתגלה לאחרונה ע"י פרופ' ליעוז אתגר וצוותו מהאוניברסיטה העברית כיעיל מאוד בבליעת אור השמש, ושכלולו עשוי להוביל לשינויי דרמטי בשימוש העולמי באנרגיה סולארית, מתברר כעת כחומר שניתן להחליפו בתאים סולאריים מבלי לחכות שיתפרק או ייהרס ובכך יפגע בסביבה

מחקר חדש בהובלת פרופ' צבי חיוקה מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה מציע פתרון מבטיח לבעיית העמידות לאנטיביוטיקה. החוקרים גילו כי תערובות אקראיות של פפטידים אנטימיקרוביאליים מפחיתות משמעותית את הסיכון להתפתחות עמידות בחיידקים, בהשוואה לפפטידים בודדים. הממצאים מדגימים את הפוטנציאל של גישה זו במאבק בחיידקים עמידים, תוך שמירה על יעילות הטיפול

להרחבה - https://medicalxpress.com/news/2024-07-peptide-cocktails-combating-antibiotic-resistance.html

באתר הארכיאולוגי נחל עין גב II שבעמק הירדן, חשפה משלחת ארכיאולוגית של האוניברסיטה העברית מעל 100 אבנים מחוררות בנות כ-12,000 שנה, שהיו ככל הנראה בשימוש ככלי עזר לטוויית חוטים – עדות ראשונה מסוגה לשימוש נרחב במשקולות פלך בתקופה זו. החוקרות, טליה ישוב ופרופ' ליאור גרוסמן מהמעבדה לארכאולוגיה חישובית במכון לארכאולוגיה, השתמשו בסריקות תלת ממדיות ובטכנולוגיה חישובית מתקדמת לניתוח המבנים המורפולוגיים של האבנים המחוררות, ומצאו התאמה ברורה לשימוש של משקולות פלך.