check
דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה | האוניברסיטה העברית בירושלים

דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה

meds._credit_-_quotecatalog_from_unsplash_01.jpg

חוקר מהאוני' העברית יצר רשימה של 145 תרופות שיכולות להשפיע לטובה או לרעה על הקורונה - ביניהן אספירין ואינסולין

9 אוגוסט, 2020

הוויאגרה והאספירין הן שתי תרופות מתוך רשימה חדשה של תרופות אותה יצר ד"ר יובל טבח מהאוני' העברית וצוותו, לגביהן נמצא כי יתכן שיש להן פוטנציאל להשפיע לטובה או לרעה על מהלך המחלה בנגיף הקורונה. הרשימה פורסמה ב-“iScience”

בתקשורת
מחקר
החוקרים. צילום: אסף מוסקונה

מחקר חדש מערער את התפיסה לגבי פציעה והשתקמות מפציעה בצמחים

9 אוגוסט, 2020

בניגוד לבעלי חיים, הדרך היחידה של הצמחים להתמודד עם פציעות היא לגדל את האיברים הפגועים מחדש. היכולת שלהם להשתקם לאחר פציעה חמורה היא אחת התכונות המרשימות והמסקרנות ביותר. אנחנו נתקלים ביכולת הזאת ביומיום, למשל, כאשר אנחנו טובלים ענף במים ורואים אותו מגדל מחדש את מערכת השורשים הקטועה שלו.

בתקשורת
מחקר
Photo by Cole Keister

חוקרים מהאונ' העברית זיהו שלוש תפיסות שונות למונח "שלום" בקרב ישראלים ופלסטינים שמשקפות אסטרטגיות הפוכות לפתרון הסכסוך המדיני

9 אוגוסט, 2020

הסכסוך הישראלי-פלסטיני והפתרונות שהוצעו לו עד כה, הם נושאים מקטבים בחברה הישראלית והפלסטינית. כל פתרון עתידי למשבר הממושך יצטרך לגשר בין הקטבים השונים בשתי החברות, על מנת לייצר אופרציה ישימה ויציבה שתזכה לתמיכת הרוב בשני העמים. במחקר חדש שפורסם החודש במגזין הנחשב PNAS, ד"ר עודד אדומי לשם ופרופ' עירן הלפרין בחנו כיצד ישראלים ופלסטינים מבינים את הקונספט של "שלום" וכיצד ההבנה של המושג משפיעה על תמיכה בפתרונות שונים לקונפליקט.

בתקשורת
מחקר
A closeup of a chemotherapy IV in a patient's hand.

פרופ' עידית תשובה וד"ר יובל טבח פיצחו את המנגנון של תרופה חדשה נגד סרטן ללא סימני רעילות

26 יולי, 2020

מחקר פרה-קליני בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית, פרופ' עידית תשובה וד"ר יובל טבח, פותח דלת לכימותרפיות מודרניות המבוססות על מולקולות המכילות מרכז מתכתי מסוג טיטניום הפועלות במנגנון ייחודי ואפקטיבי

בתקשורת
מחקר
prof._batsheva_kerem

פרופ' בת שבע כרם והדוקטורנט דן סרני הצליחו למפות בדיוק רב אזורים שבירים בגנום שבגוף האדם

26 יולי, 2020

פרופ' בת שבע כרם, ממובילות מחקר בינלאומי שהתפרסם ב-Nature Communications: "מוקדים אלה נשברים בתחילת תהליך ההתמרה הסרטני ואף בתאים טרום-סרטניים. זיהוי מוקדם שלהם עשוי להעיד על סיכון גבוה להתפתחות גידול סרטני"

בתקשורת
מחקר
הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. צילום: דנה פילוסוף

האקתון מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה: האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית

26 יולי, 2020

ביום שלישי (28.7) ייערך האקתון ראשון מסוגו בזום, מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשותפות עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, בנושא האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית. במהלך ההאקתון ישתתפו גורמים שונים ממספר גופים, ביניהם בכירים ממשטרת ישראל, משרד המשפטים, השלטון המקומי, המשרד לביטחון פנים ועוד. לצורך ההאקתון נבחרו שישה יישובים בהם בעיית האלימות היא חמורה במיוחד, ומכל יישוב נבחרו מספר גורמים מהגופים שצוינו לעיל, שיידרשו לשתף פעולה יחד בתחרות ייחודית.

בתקשורת
סגל
סטודנטים
תמונה מתוך המחקר של פרופ' הדר שטיינברג שפורסמה בynet

לראשונה: חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לפתח טרנזיסטור המורכב מאטום בודד – הכי קטן ויציב ביותר

23 יולי, 2020

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום אחד שנמצא ננומטר אחד בלבד מהמוליכים בסביבה שלו. הגענו לגבול חדש ביכולות המזעור"

 

בתקשורת
מחקר
שינוי אקלים. צילום מתוך unsplash.com

מכת חום: מחקר חדש קובע - שינויי האקלים במזה"ת עשויים להגביר את מספר הסכסוכים האלימים באזור

16 יולי, 2020

ד"ר דוד הלמן מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, מראשי המחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת המדעי Global Environmental Change: "העובדה שאזורים חמים נמצאים בסיכון גבוה יותר של סכסוכים מזויינים, בפרט כאשר הטמפרטורה משתנה באופן קיצוני, צריכה להוות נורה אדומה עבורנו"

 

מחקר
סרטן

מחקר חדש: הצטברותם של תאים 'מזדקנים' בגוף מעודדת התפתחות סרטן

12 יולי, 2020

עבודת המחקר, שפורסמה בכתב העת Nature Communications, חשפה כי הצטברות כרונית של תאים מזדקנים מביאה למצב קדם-סרטני ומעודדת יצירת גידולים. מוביל המחקר, פרופ' איתי בן-פורת: "המחקר מעודד אותנו לחשוב על אסטרטגיות חדשות לטיפולים שמטרתם מניעת התפתחות סרטן ממאיר ע"י סילוק של תאים 'זקנים' בגוף"

 

בתקשורת
מחקר
austistic

חוקרת מהאוני' העברית מצאה מנגנון פיזיולוגי שיוכל להסביר כיצד מוטציה יחידה בחלבון יכולה לגרום לאוטיזם

8 יולי, 2020

הפרעות על הספקטרום האוטיסטי המייצגות כ-1% מהאוכלוסייה נובעות ממוטציות גנטיות הבאות לידי ביטוי עוד בטרם הלידה, ופוגעות ביכולתו של הילד לתפקד מבחינה חברתית. מוטציות אלה בחלבונים מסוימים משפיעות על האיזון בתהליכים רבים בגוף ובמוח ומשבשות את הפעילות העצבית באופן נרחב. מוטציה אחת בתעלת סידן, שנודעת בשם "תסמונת טימוטיG406R “, גורמת לדפוסי מחלה קשים ומרובים במיוחד בילודים, ביניהם בעיות בתפקודי הלב, עיכוב התפתחותי, אצבעות מחוברות או מחסור באצבעות בגפיים, ואף הפרעות על הקשת אוטיסטית. לעיתים היא אף גורמת למוות פתאומי בילדות המוקדמת.

מחקר