מחקר חדש שנערך על ידי פרופ' יוסי בוגנים ופרופ' חיים סידר מהפקולטה לרפואה חושף כי האתגר המרכזי בתכנות מחדש של תאים, טמון המתפקדים כ"זיכרון" DNA- בדפוסי מתילציית התאי עיקש. דפוסים אלה מונעים מתאים מתוכנתים לאמץ באופן מלא זהות חדשה, מה שמגביל את יעילותם בטיפולים ארוכי טווח.
להמשך קריאה: https://phys.org/news/2024-09-uncover-cells-struggle-fully-identity.html
בקצרה: מחקר שהתפרסם ב-Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. החוקרים הופתעו לגלות כי ההולכה החשמלית עוברת בשידרת הדנ"א, שנחשבה ערוץ הולכה לא סביר. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה.
מחקר חדש בהובלת פרופ' יניב אלקובי והסטודנטים סוואסטיק קאר ורייצ'ל דיס מהפקולטה לרפואה, חושף את המנגנונים המרתקים של תאי ביצית בהתכוננותם ליצירת חיים חדשים. המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology מתאר כיצד ביציות מתפתחות יוצרות מבנים תאיים המארגנים את התפתחות העובר, ומספק תובנות חשובות על תהליכים חיוניים לרבייה ולביולוגיה התפתחותית.
כשדנים בסגר צריך קודם כל לחזור ולשאול לשם מה? בסגר הראשון, בזמן שידענו כה מעט, המטרה הייתה למנוע את קריסת מערכת הבריאות. הונחינו על ידי פיזיקאים ומתמטיקאים ללא ידע וניסיון רפואי שבנו מודלים אפוקליפטיים וניבאו התמוטטות המערכת. כיום דווקא עם ההצלחה של החיסונים בהקטנת תחלואה קשה המערכת איננה קרובה לקריסה. רוב הטיפול והמעקב עברו לקהילה וניתן להרחיב זאת כפי שנעשה בשכונות חרדיות.
מי הראשון שימצא את החיסון לקורונה, ומי הראשונה שתפתח תרופה נגד אלצהיימר? תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים תיפתח בשנה"ל הקרובה במסלול לימודים לתואר תואר דוקטורט במדעים ביו-רפואיים. התוכנית מאתרת בימים אלה בוגרי תואר ראשון מצטיינים בתחומי מדעי החיים, הרפואה, או בתחומים משיקים כגון כימיה, מדעי המחשב, הנדסה או פיזיקה, ממוסדות אקדמיים מוכרים, שיוכלו לעמוד בחזית המדע העתידי ולהביא לפריצות דרך משמעותיות בחקר מחלות. מדובר בתוכנית ייחודית אליה יוכלו להירשם שמונה סטודנטיות וסטודנטים בלבד.
אז האם המדינה תחליט שהחסרונות עולים על היתרונות ותטיל מס על קפה כדי שאנשים יצרכו אותו פחות? במשרד הבריאות התייחסו לכך, ועל פי פרסום ב"מקור ראשון" (ראה למטה), טענו כי "הוחלט למסות משקאות שאין להם כל תרומה תזונתית ובריאותית, ולפיכך הוחלט למסות שתייה מתוקה, שתייה ממותקת בתחליפי סוכר, ומיצי פירות שבהם הסוכר מוגדר כסוכר מוסף מבחינת השפעתו הבריאותית. לא נידון מיסוי על משקאות קפה למיניהם, המכילים גם חלב ותחליפיו שיכולים להיות בעלי ערך תזונתי חיובי".
ועדיין, יש כאלה שחוששים כי המדינה תחליט להטיל "מס נזק לבריאות" על משקאות ממותקים. ייתכן שקפה ממכר, אבל האם הוא באמת לא בריא? "לקפה יש תכונות בריאותיות שאין במשקאות ממותקים", גונן על המשקה פרופ' אליוט בארי מהפקולטה לרפואה ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים, בראיון ל"מקור ראשון". "הקפה מעורר אנשים, ומסייע במאבק במחלות קשות כמו אלצהיימר. הקפה יכול לגרום לשיפור בפעילות הגופנית וגם להועיל בזירוז חומרים. טקסי שתיית הקפה הם גם עניין חברתי, שמשפר מצב רוח. באיטליה תגלה שזה המשקה החברתי, ויש כללים מתי שותים אותו ומתי לא. אם תבקש קפוצ'ינו בארוחת צהריים, יבינו שאתה זר שמגיע מישראל".
כל סוגי הקפה בריאים?
"אני מתייחס לקפאין: אומרים שהכמות הטובה לשתייה היא בין 200 ל-400 מיליגרם קפה ביום. נשים בהיריון צריכות להפחית ל-200 מ"ג. אז בדרך כלל, בין שתיים לשלוש כוסות ביום זה בריא – בלי סוכר כמובן. הקפה בוודאי הרבה פחות מזיק מאלכוהול וממשקאות ממותקים. אין סיבה להטיל עליו מס".
ובכל זאת, פרופ' אליוט מזהיר כי "יש אנשים שיכולים לפרק קפאין מהר ויש כאלה שמפרקים אותו לאט, ולכן יש מי שאומרים שלא טוב לשתות קפה".
לפרסום במקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/410079/
מחקר שנערך לאחרונה על סגולותיו של הקפה, באוניברסיטה העברית:
https://new.huji.ac.il/news/%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%9B%D7%9C-%D7%A7...
המחלקה לפסיכולוגיה עוסקת במחקרים בנושאים מגוונים.
ההשתתפות במחקרים אלו הינה בתמורה לתשלום. חלק מהמחקרים דורשים הגעה למחלקה וחלקם ניתן להשלים מהבית.
על מנת לגייס נבדקים\ות בעלי תכונות ספציפיות אנו מזמינים אתכם למלא את השאלון המצורף בלינק ולהיכנס למאגר הנבדקים. מילוי השאלון אורך כ 5-10 דקות.
* השאלון כולל שאלות אישיות רבות (כגון שאלות על מצב רוח, עמדות פוליטיות).
כבוד נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה, חבר הנאמנים, עמיתי מקבלי ומקבלות תארי דוקטור לשם כבוד, זוכי הפרסים, בוגרות ובוגרים, אורחות ואורחים יקרים.
מה נורא ומה נפלא המקום הזה! המקום שבו עומדות עכשיו רגלינו יקר לי עד מאוד, ונפשי קשורה בו בחבלי אהבה וגעגוע.
שלושה מחבלי האהבה והגעגוע האלה ברצוני לחלוק אתכם עכשיו:
