check
דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה | האוניברסיטה העברית בירושלים

דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה

לקראת תשפ״ב: פיילוט רישום לקורסים

לקראת תשפ״ב: פיילוט רישום לקורסים

6 יולי, 2021

לקראת פתיחת מערכת הרישום לקורסים לשנה"ל תשפ"ב, תתקיים התנסות מקדימה, במסגרתה נאפשר לכם/ן כניסה למערכת הרישום לקורסים ובניית מערכת לימודים.

שימו לב - מדובר בהתנסות בלבד, הרישום לא יישמר בפועל.

מה עושים? נכנסים למערכת הרישום נט ובודקים:

כניסה והזדהות: האם הצלחתי להיכנס למערכת באמצעות קוד אישי ומספר תעודת זהות?

הזוכים

גאווה ישראלית: סטארט אפ ישראלי שהוקם על ידי בוגר האוניברסיטה העברית זכה בגמר התחרות העולמית של IBM Watson AI XPRIZE ובפרס כספי בשווי 3 מיליון דולר

24 יוני, 2021

חברת ZzappMalaria מפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית למיגור עולמי של מחלת המלריה, גברה על יותר מעשרת אלפים מתמודדים והיתה הנציגה הישראלית היחידה שהתמודדה בגמר. הזוכה הישראלית האחרונה בתחרות היתה SpaceIL, לפני ששיגרה את הגשושית "בראשית"

 

בתקשורת
סטודנטים
Photo by Asterfolio on Unsplash

אממממ.... ד"ר מיכל מרמורשטיין חקרה למה אנחנו כותבים אמממ בשיחות ב-WhatsApp?

23 יוני, 2021

מחקר חדש של ד"ר מיכל מרמורשטיין מהאוניברסיטה העברית חושף כי, בניגוד לשימוש שלה בשיח בעל פה שמרמז על היסוס, השימוש במילה "אממ" בהתכתבויות בוואטסאפ נעשה באופן מחושב ואסטרטגי במטרה להמחיש התחשבות באחר

בתקשורת
מחקר
סגל
סטודנטים
cbd_oil._nora_topicals_unsplash

מחקר שהוצג במסגרת כנס הקנאביס העולמי ICRS2021: רכיב הקנאביס CBD נמצא יעיל ביותר בטיפול בנפגעי חבלת ראש

22 יוני, 2021

מחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' אסתר שהמי וד"ר סיגל לירז-זלצמן מהאונ' העברית , נבדקה השפעתו של רכיב הקנאביס CBD על התפקוד המוטורי והקוגניטיבי של עכברים לאחר חבלת ראש. התוצאות המפתיעות לטובה גרמו לחוקרים להיות מעודדים: "היות ובטיחות בשימוש של CBD באדם כבר הוכחה במקרים אחרים, ניתן להמליץ עליו לשימוש קליני גם במצבים אלו"

בתקשורת
מחקר
מוטאז אוסמן

יום הפליטים הבינלאומי: סיפור ההצלחה של מוטאז (פואד) אוסמן, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים

20 יוני, 2021

סיפורו של מוטאז (פואד) אוסמן, מבקש מקלט בן 33 מדרפור, שלומד אצלנו תואר ראשון כלכלה ומנהל עסקים, הוא השראה לכולנו. לרגל יום הפליטים הבינלאומי שחל היום (20.6), אנחנו מביאים את סיפורו.

סגל
סטודנטים
לחשוב מחדש על יעקב ועשו: מחקר חדש מוכיח שריבים בין תאומים לא משפיעים על מידת הקרבה ביניהם

לחשוב מחדש על יעקב ועשו: מחקר חדש מוכיח שריבים בין תאומים לא משפיעים על מידת הקרבה ביניהם

16 יוני, 2021

 

קרא עוד

מחקר חדש במחלקה לפסיכולוגיה באונ' העברית שופך אור על מורכבות היחסים בין תאומים, ובוחן גם כיצד משפיעה ההורות על יחסים אלו. זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה בנוגע ליחסים בין תאומים לאורך הילדות

יחסים בין תאומים מרתקים את הדמיון האנושי משחר ההיסטוריה. יעקב ועשו, קסטור ופולוקס, רמוס ורומולוס, מייצגים רק חלק מהדוגמאות לעיסוק ביחסים בין תאומים. לתאומות יש השפעה מרכזית על מאפיינים רבים בחיי התאומים ומשפחותיהם, בין היתר בנוגע לבריאות נפשית, בעיות התנהגותיות, יכולת ליצירת יחסים חברתיים, השכלה והתפתחות מקצועית. בעוד ששיעור הילודה של תאומים עולה בעשורים האחרונים, ובישראל אחד מתוך 10 ילדים הוא תאום, הידע האקדמי על יחסים בין תאומים הוא דל, ומעט מאוד ידוע על המורכבות של היחסים בין התאומים.

מחקר חדש, הבוחן לעומק את היחסים בין התאומים לאורך הילדות ונחשב למחקר המקיף ביותר בנושא זה, נערך על ידי ד"ר הילה סגל ופרופ' אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Journal of Social and Personal Relationships. החוקרים בחנו את יחסי התאומים לאורך תקופת הילדות במטרה להבין מהם הממדים המרכזיים ביחסים אלו, איך הממדים השונים ביחסים מתפתחים עם השנים, וגם כיצד סגנון הורות משפיע על טיב היחסים של התאומים.

המחקר נערך כחלק ממחקר התאומים הישראלי, שבראשו עומד פרופ' כנפו-נעם, ומשתתפים בו תאומים ומשפחותיהם מכל רחבי הארץ. מדגם המחקר כלל מעל 1500 זוגות תאומים ומשפחותיהם והחוקרים עקבו אחריהם מגיל 3 ועד גיל 9. לצורך המחקר, הורי התאומים ענו על שאלון היחסים בין התאומים ועל שאלוני הורות. הזיגוטיות של התאומים (היותם תאומים זהים או תאומי אחווה, כלומר לא זהים) נקבעה על פי בדיקות DNA ושאלוני הורים. שיטת המחקר כללה מידול מסוג Latent Growth Modeling המתאר את ההתפתחות של יחסי התאומים לאורך הילדות, הקשרים בין ממדי היחסים השונים, וההשפעה של זיגוטיות והורות על יחסים אלו.

החוקרים מצאו חמישה ממדים מרכזיים הקיימים ביחסים בין תאומים: קרבה (למשל, ״נהנה מאוד עם התאום האחר״), תלות (למשל, ״מצוברח כשהוא נמצא בנפרד מהתאום האחר״), דומיננטיות (למשל, ״אוהב להגיד לתאום האחר מה לעשות״), קונפליקט (למשל, ״רב ומתווכח עם התאום האחר״) ויריבות (למשל, ״מקנא או לא-שמח כשאת ]האמא[, עושה דברים עם התאום האחר״). נמצא שלאורך הילדות יחסי התאומים מתאפיינים ברמות גבוהות של קרבה ורמות נמוכות של קונפליקט. בעוד שחלה ירידה קלה בממדי הקרבה והתלות בין התאומים, רמת הקונפליקט ביניהם נשארת קבועה למדי. לדברי החוקרים "ההבנה של המורכבות ביחסי התאומים יכולה לשמש הורים ומטפלים בבואם לגדל ולטפל בתאומים. כך למשל, הורים עשויים להיות מודאגים מכך שהריבים בין התאומים ישפיעו על מידת הקרבה שלהם, אך אנו מצאנו במחקר כי שני הממדים, קונפליקט וקרבה, לא קשורים זה לזה, ויכולים להתקיים במקביל".

כמו כן, החוקרים מצאו שרמת היריבות עולה סביב גיל 6, אך יורדת בהמשך. ד"ר סגל: "היריבות בין התאומים קשורה לתחרות ביניהם. אנו משערים שהכניסה למסגרת בית הספר בגיל 6 מגבירה את היריבות בין התאומים מכיוון שהשוואה ביניהם מקבלת סממנים פורמליים. זו הפעם הראשונה שיש קריטריונים ברורים יותר להשוואה, על סמך ציונים, התקדמות בקריאה ובחשבון וכדומה".

בעוד שמחקרים קודמים מצאו שתאומים זהים קרובים זה לזה יותר מתאומי אחווה (״לא זהים״) המחקר הנוכחי מצביע כי הקשר הקרוב מתחיל כבר בילדות המוקדמת. בנוסף, בעוד שאצל תאומי אחווה הקרבה יורדת לאורך הילדות, הקרבה בין תאומים זהים נשארת יציבה. עוד עולה מהמחקר כי רמת הקונפליקט והיריבות בין תאומים זהים לתאומי אחווה - דומה. לדברי ד"ר סגל: "הממצא כי דמיון גנטי משפיע על יחסי קרבה אך לא על יחסי קונפליקט חשוב להבנת המורכבות של יחסי התאומים. אנו משערים כי הקרבה הגדולה בין תאומים זהים נשענת על מנגנון אבולוציוני של קידום גנים משותפים. לעומת זאת, התחרות על ״המשאב ההורי״ נותרת בעינה גם בקרב תאומים זהים, ומייצרת קונפליקטים ביחסים ביניהם כמו גם בין תאומי אחווה״.

ממצא מעניין נוסף קשור להורות. נמצא שהורות חיובית (חמה ותומכת) קשורה ליחסי קרבה בין התאומים, ואילו הורות שלילית (עוינת ומענישה) קשורה לקונפליקט בין התאומים. יותר מכך, הורות שלילית מנבאת עלייה בקונפליקט בין התאומים לאורך הילדות. פרופ׳ כנפו-נעם: "ממצא זה יכול להכווין הורים ביצירת יחסים חיוביים יותר בין ילדיהם התאומים ובהבנת כוחם והשפעתם על היחסים". 

סיפור יעקב ועשו מדגיש את היריבות בין התאומים כבר מבטן אימם, דרך סיפור הבכורה והנתק ביניהם שנמשך 20 שנה, ועד לפגישה המרגשת ביניהם שהובילה לחידוש היחסים. החשש של יעקב הבוגר מפני הפגישה היה כה רב - עד שהוא העדיף לחלק את המחנה כולו שהיה ברשותו לשניים. אלא שהאירוע הסתיים בטוב: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ". ד"ר סגל מסבירה: "המחקר הנוכחי מראה כיצד יחסי התאומים אינם חד-ממדיים - לא רק קרבה כי אם גם קונפליקט, לא רק תלות אלא גם יריבות. לכן, למרות שהסופר המקראי בוחר לתאר לנו את היריבות בין יעקב ועשיו, תאומי אחווה, ניתן להניח כי יחסי היריבות לא מנעו מהם גם רגעים של קרבה הדדית ביניהם".

ד"ר סגל מסכמת וטוענת כי "אחת השאלות שמטרידות הורים, מחנכים ומטפלים היא נושא ההפרדה בין תאומים במסגרות חינוכיות. הממצאים שלנו מראים שלא ניתן לתת המלצה כללית לגבי ההפרדה בין תאומים, ושכדאי לבחון את המורכבות ביחסים אלו באופן ספציפי בין כל זוג".

 

למאמר המדעי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/acel.13386 

לפרסום בתקשורת: YNET, פאולה וליאון

קראו פחות
מחקר
ציפורים

מחקר חשף: כיצד הצליחו הציפורים לעוף (ומדוע בני האדם לא מנתרים כל היום)?

15 יוני, 2021

במחקר בינלאומי חדש, שבוצע בין היתר בהובלת פרופ׳ אביהו קלר מבית הספר לרפואה באונ' העברית, ופורסם בכתב העת היוקרתי Science Advances, מופתה הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית

בתקשורת
מחקר