דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה
סיוטים בלילה וחרדות: הקושי הנפשי של הילדים ששוחררו מעזה רק מחריף
שנה מאז העסקה הראשונה והיחידה לשחרור החטופים, ומצבם של המשוחררים, בפרט ילדים, רק נהיה יותר מורכב ויותר חמור. כך עולה מדוח תמונת מצב שחיברו ארבע פסיכולוגיות ממטה משפחות החטופים ומארגון המטפלים והמטפלות FLM - FIRST LINE MEDICINE שהתנדבו לתת טיפולים נפשיים מאז 7 באוקטובר 2023, ובפרט למשפחות החטופים ולחטופים.
חוקרת מהאוני' העברית מצאה מנגנון פיזיולוגי שיוכל להסביר כיצד מוטציה יחידה בחלבון יכולה לגרום לאוטיזם
הפרעות על הספקטרום האוטיסטי המייצגות כ-1% מהאוכלוסייה נובעות ממוטציות גנטיות הבאות לידי ביטוי עוד בטרם הלידה, ופוגעות ביכולתו של הילד לתפקד מבחינה חברתית. מוטציות אלה בחלבונים מסוימים משפיעות על האיזון בתהליכים רבים בגוף ובמוח ומשבשות את הפעילות העצבית באופן נרחב. מוטציה אחת בתעלת סידן, שנודעת בשם "תסמונת טימוטיG406R “, גורמת לדפוסי מחלה קשים ומרובים במיוחד בילודים, ביניהם בעיות בתפקודי הלב, עיכוב התפתחותי, אצבעות מחוברות או מחסור באצבעות בגפיים, ואף הפרעות על הקשת אוטיסטית. לעיתים היא אף גורמת למוות פתאומי בילדות המוקדמת.
איך הפטוניה מקבלת את ריחה
צוות חוקרים, בהובלת פרופ' אלכסנדר ויינשטיין וד"ר דומיניקה בדנרקזיק מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית בירושלים, חשף תגלית מדעית מרתקת: גן הומאוטי המוכר כתורם לעיצוב הפרח (אחראי על יצירת עלי הכותרת) נמצא גם כבקר מרכזי של ייצור הריח בפרחי פטוניה (Petunia) - סוג צמח עשבוני ממשפחת הסולניים, שמוצאו בדרום אמריקה ומיניו השונים שימשו לפיתוח עשרות רבות של זני מכלוא תרבותיים בגדלים וצבעים שונים.
מחקר ארכיאולוגי חדש חושף: שברי רגל שנמצאו במערת עמוד זוהו כשרידים של אישה ניאנדרטלית שחיה באזורנו
השרידים שנמצאו, של אישה שכינויה המדעי הוא "עמוד 9", הם ככל הנראה בין העדויות המאוחרות ביותר הידועות כיום לקיומו של האדם הניאנדרטלי במזה"ת, והם בו-זמניים להופעה של האדם המודרני בארץ. במחקר חדש בהובלת ד״ר אוסבורן פירסון מהאוני' של ניו מקסיקו ופרופ' אראלה חוברס מהאוני' העברית, קובעים החוקרים: "'עמוד 9' היא ניאנדרטל, אבל עם נופך מקומי"
"פריצת דרך משמעותית": נמצאה דרך חדשה להאטת מחלות הזדקנות, העשויה להפוך את שנות הזדקנות לבריאות יותר
שינויי האקלים ישפיעו בעתיד על הרוחות במזרח התיכון
מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הטכנולוגי של קרלסרוהה (גרמניה) מזהיר: שינויי האקלים צפויים לשנות משמעותית את תנועת הרוחות במזרח התיכון – ובכך להשפיע על ייצור האנרגיה מטורבינות רוח באזור.
מחקר: נמצא קשר הדוק בין מערכות מזג אוויר חורפיות להתפרצות מחלת השפעת באזורנו
המחקר מוכיח כי להבנת משטרי אקלים, כלומר שינויים נרחבים ועמוקים במזג האוויר, השפעה מכרעת על בריאות הציבור, וכי הבנת הקשר בין השניים כפי שבוצע במחקר הנוכחי עשויה לשפר משמעותית את יכולת מערכות הבריאות המקומית והעולמית להתמודד עם משברים בריאותיים עתידיים בעונות החורף הקרובות
המחקר של ד"ר שי סבח שינה לחלוטין את מה שמדענים חשבו עשרות שנים על הקשרים בין תאי עצב ברשתית
"לא שגרתי ללמד בישראל": לראשונה – מרצה מאינדונזיה תלמד באוניברסיטה ישראלית
פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי
פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח מטעם אוניברסיטת ייל וקרן גרובר הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית. הפרס ניתן לסומפולינסקי על תרומתו החלוצית למדעי המוח העיוניים והחישוביים. זוהי הפעם הראשונה שהפרס מוענק למדען ישראלי
פרס גרובר לחקר המוח (The Gruber Prize in Neuroscience) מטעם קרן גרובר של אוניברסיטת ייל בארה"ב, הוענק היום (17.5) לפרופ' חיים סומפולינסקי, ממייסדיי מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח וחוקר במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית. פרס גרובר, שערכו עומד על 500,000 דולרים, הוא אחד הפרסים הבינלאומיים היוקרתיים ביותר המוענקים מדי שנה למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. בין זוכי הפרס בעבר, ניתן למצוא את פרופ' ג'פרי סי. הול ופרופ' ג'ון אוקיף, אשר שניהם זכו מאוחר יותר בפרס נובל על עבודתם המחקרית. פרס זה מצטרף לפרסים קודמים של סומפולינסקי בגין תרומתו לחקר המוח, וביניהם פרס א.מ.ת. בשנת 2016.
פרופ' חיים סומפולינסקי הוא אחד מארבעת חתני הפרס לשנת 2022 על תרומתם החלוצית לתחומי מדעי המוח החישוביים והתיאורטיים. הזוכים הנוספים בפרס היוקרתי, הם לארי אבוט מאוניברסיטת קולומביה, אמרי בראון מאוניברסיטת MIT וטרנס סיינובסקי ממכון סולק ללימודים ביולוגיים. הפרס יוענק באופן רשמי במהלך המפגש השנתי של האגודה למדעי המוח ב-13 בנובמבר.
ועדת המומחים, שבוחרת את הזוכים מדי שנה, הסבירה את הבחירה: "ארבעת המדענים המדהימים יישמו את מומחיותם בניתוח מתמטי וסטטיסטי, פיזיקה ולמידת מכונה כדי ליצור תיאוריות, מודלים מתמטיים וכלים שקידמו מאוד את הלמידה וההבנה של המוח".
"המחקר החלוצי של פרופ' סומפולינסקי", נכתב על ידי חברי הועדה, "סיפק הבנה עמוקה של מודלים של רשתות משיכה המתארות את ההתנהגות הקולקטיבית ועיבוד המידע של מעגלים עצביים גדולים ומורכבים במוח. יתרה מזאת, הוא תיאר כיצד שילוב של עירור ודיכוי עצבי מוביל לדפוסי פעילות כאוטיים, הניתנים לשליטה במוח – ממצאים אשר השפיעו עמוקות על הידע בתחום. על ידי הדגמה שפיזיקה ומתמטיקה יכולות לתרום תרומה עצומה למדעי המוח, פרופ' סומפולינסקי מהווה השראה לדור שלם של פיזיקאים ומדענים כמותיים".
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, בירך את הזוכה: "קהילת האוניברסיטה העברית גאה מאוד בהישגיו המדעיים של פרופ' סומפולינסקי. מחקריו פורצי הדרך והתובנות שלו לא רק שינו את האופן שבו מדעני מוח מבצעים את המחקר שלהם, אלא גם מצביעות על דרכים חדשות לספק טיפול קליני איכותי".
פרס גרובר במדעי המוח מוענק משנת 2004 למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. הפרסים הבינלאומיים האחרים של הקרן הם פרס גרובר בקוסמולוגיה שנוסד בשנת 2000 ופרס גרובר בגנטיקה שנוסד בשנת 2001.
מחקר חדש: מדוע בחלק מהגלקסיות נעדר החומר האפל - המרכיב הדומיננטי של החומר ביקום?
לא רק האסטרונאוט הישראלי השני בחלל: התפקיד של איתן סטיבה באוניברסיטה העברית
נשיא המדינה רובי ריבלין וקרן רמון בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה הכריזו היום (שני) כי איתן סטיבה (62), טייס קרב בעברו, אחד מאנשי העסקים הישראלים המצליחים ביותר הפועלים ביבשת אפריקה וממקימי קבוצת LR., יטוס לחלל בסוף שנת 2021 למשימה מדעית בתחנת החלל הבינלאומית. סטיבה יעבור בחודשים הקרובים אימונים והכשרות בארה"ב, גרמניה ורוסיה, והשיגור צפוי להיות מפלורידה.