דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה
מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר
מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה
נאומו של הסופר חיים באר בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד
כבוד נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה, חבר הנאמנים, עמיתי מקבלי ומקבלות תארי דוקטור לשם כבוד, זוכי הפרסים, בוגרות ובוגרים, אורחות ואורחים יקרים.
מה נורא ומה נפלא המקום הזה! המקום שבו עומדות עכשיו רגלינו יקר לי עד מאוד, ונפשי קשורה בו בחבלי אהבה וגעגוע.
שלושה מחבלי האהבה והגעגוע האלה ברצוני לחלוק אתכם עכשיו:
"בין שתיים לשלוש כוסות קפה ביום זה בריא – בלי סוכר כמובן"
אז האם המדינה תחליט שהחסרונות עולים על היתרונות ותטיל מס על קפה כדי שאנשים יצרכו אותו פחות? במשרד הבריאות התייחסו לכך, ועל פי פרסום ב"מקור ראשון" (ראה למטה), טענו כי "הוחלט למסות משקאות שאין להם כל תרומה תזונתית ובריאותית, ולפיכך הוחלט למסות שתייה מתוקה, שתייה ממותקת בתחליפי סוכר, ומיצי פירות שבהם הסוכר מוגדר כסוכר מוסף מבחינת השפעתו הבריאותית. לא נידון מיסוי על משקאות קפה למיניהם, המכילים גם חלב ותחליפיו שיכולים להיות בעלי ערך תזונתי חיובי".
ועדיין, יש כאלה שחוששים כי המדינה תחליט להטיל "מס נזק לבריאות" על משקאות ממותקים. ייתכן שקפה ממכר, אבל האם הוא באמת לא בריא? "לקפה יש תכונות בריאותיות שאין במשקאות ממותקים", גונן על המשקה פרופ' אליוט בארי מהפקולטה לרפואה ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים, בראיון ל"מקור ראשון". "הקפה מעורר אנשים, ומסייע במאבק במחלות קשות כמו אלצהיימר. הקפה יכול לגרום לשיפור בפעילות הגופנית וגם להועיל בזירוז חומרים. טקסי שתיית הקפה הם גם עניין חברתי, שמשפר מצב רוח. באיטליה תגלה שזה המשקה החברתי, ויש כללים מתי שותים אותו ומתי לא. אם תבקש קפוצ'ינו בארוחת צהריים, יבינו שאתה זר שמגיע מישראל".
כל סוגי הקפה בריאים?
"אני מתייחס לקפאין: אומרים שהכמות הטובה לשתייה היא בין 200 ל-400 מיליגרם קפה ביום. נשים בהיריון צריכות להפחית ל-200 מ"ג. אז בדרך כלל, בין שתיים לשלוש כוסות ביום זה בריא – בלי סוכר כמובן. הקפה בוודאי הרבה פחות מזיק מאלכוהול וממשקאות ממותקים. אין סיבה להטיל עליו מס".
ובכל זאת, פרופ' אליוט מזהיר כי "יש אנשים שיכולים לפרק קפאין מהר ויש כאלה שמפרקים אותו לאט, ולכן יש מי שאומרים שלא טוב לשתות קפה".
לפרסום במקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/410079/
מחקר שנערך לאחרונה על סגולותיו של הקפה, באוניברסיטה העברית:
https://new.huji.ac.il/news/%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%9B%D7%9C-%D7%A7...
הצטרפו למאגר נבדקים לניסויים במחלקה לפסיכולוגיה
המחלקה לפסיכולוגיה עוסקת במחקרים בנושאים מגוונים.
ההשתתפות במחקרים אלו הינה בתמורה לתשלום. חלק מהמחקרים דורשים הגעה למחלקה וחלקם ניתן להשלים מהבית.
על מנת לגייס נבדקים\ות בעלי תכונות ספציפיות אנו מזמינים אתכם למלא את השאלון המצורף בלינק ולהיכנס למאגר הנבדקים. מילוי השאלון אורך כ 5-10 דקות.
* השאלון כולל שאלות אישיות רבות (כגון שאלות על מצב רוח, עמדות פוליטיות).
פרס הסטרין היוקרתי הוענק לד"ר עידו גולדשטיין מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה
פרס הסטרין של האגודה הישראלית לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית לשנת 2023 הוענק לד"ר עידו גולדשטיין, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בזכות מחקרו בתחום הביולוגיה של הצום. במהלך צום, הכבד אחראי על ייצור סוכר לאברי הגוף והגוף מאותת לכבד להתחיל לייצר סוכר בעזרת הורמונים. במחקרו החדשני של ד"ר גולדשטיין נמצא כי שני ההורמונים המרכזיים האחראיים על התמודדות עם צום משתפים פעולה בדרך ייחודית ויחדיו הם מאיצים ביטוי גנים. ביטוי מואץ זה מאפשר אספקה מוגברת של חומצות אמינו המשמשים לייצור סוכר בכבד וכך מגבירים ייצור סוכר, מה שמאפשר התמודדות מיטבית עם צום.
מחקר חדש חושף רכיב מוחי המווסת את הדחף לצריכת אופיאטים
מחקר מבית האוניברסיטה העברית חושף את הזהות של אזור במוח אשר יכול למתן ולאזן את הדחף לצריכת הסם, ולכן עשוי לתרום להפחתת ההתמכרות. המחקר מספק שביב של תקווה כי ניתן לנצח במאבק המתמשך בהתמכרות לאופיואיטים
עצם עם 6 חריטות דומות נמצאה בחפירות ארכיאולוגיות באזור רמלה – אחת העדויות הקדומות בעולם לסימבוליקה אנושית
ראשי האוניברסיטאות בישראל למוסדות אקדמיים בארה’’ב ואירופה
ראשי האוניברסיטאות בישראל: "הקמפוסים בארה"ב ואירופה הפכו לצירי תמיכה בטרור". במכתב לעמיתינו בעולם מביע נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן יחד עם ראשי האוניברסיטאות בישראל דאגה לנוכח השיח המתקיים בקמפוסים בעקבות המתקפה האלימה של חמאס, וכי מסדרונות האוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה, נהפכו לצירי תמיכה בטרור של חמאס ודמוניזציה של ישראל. זוהי פנייה שנייה של חברי ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל, כאשר כבר לאחר הטבח בעוטף עזה פנינו לעמיתינו ברחבי העולם וביקשנו מהם לגנות מיידית כל תמיכה בחמאס בשטחי הקמפוסים.
מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף: "ישפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו"
פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין החיידק סטרפטוקוקוס מסוג A למאכסן, ומשפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו, כגון פפטידים מהונדסים שהחיידק לא יכול לבקע"
שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית יקבלו מענקי מחקר יוקרתיים מטעם מועצת המחקר האירופית (ERC)
פרופ' מארן ניהוף מהחוג למחשבת ישראל בפקולטה למדעי הרוח, זכתה במענק היוקרתי בזכות מחקרה על הממשק בין היהדות לתרבות היוונית-רומית בכלל וההשפעה של רומא, בפרט. במחקריה, חוקרת פרופ' ניהוף כיצד השתנתה היהדות באימפריה הרומית מבחינה פילוסופית, משפטית וספרותית. כמו כן, היא חושפת תמורות דומות בקרב היוונים והנוצרים.
פרס אפרים קציר יוענק השנה לפרופ' נסים בנבניסטי
ברכות לפרופ' נסים בנבניסטי מנהל מרכז עזריאלי לתאי גזע ומחקר גנטי
הפרס מוענק פעם בשלוש שנים לחוקר ישראלי עבור הישגים יוצאי דופן במדעי החיים.
פרופ' בנבניסטי מסר בתגובה כי "רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להודות על תמיכת המכון, הפקולטה והאוניברסיטה בפעילות המדעית שלי ושל תלמידיי".