דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה

מאז הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, גואה גל של אנטישמיות ואנטי ישראליות בקמפוסים של רבות מן האוניברסיטאות בארצות הברית, ובכללן אוניברסיטאות העילית. במקום אמפתיה ותמיכה בסטודנטים ישראלים ויהודים על האסון הנורא שפקד את העם היהודי בארצו, גועשים הקמפוסים בהפגנות הקוראות להשמדתה של מדינת ישראל ("מהנהר עד לים"), לפעילות טרור נגד אזרחי ישראל ("אינתיפאדה"), ולשנאת יהודים וישראלים באשר הם. יהודים וישראלים חוששים להסתובב בקמפוסים בארצות הברית, לדבר עברית, או להיות מזוהים בדרך כלשהי על פי דתם או מוצאם. זיכרונות מימים חשוכים מעברנו שבים ועולים.

סיפורו של מוטאז (פואד) אוסמן, מבקש מקלט בן 33 מדרפור, שלומד אצלנו תואר ראשון כלכלה ומנהל עסקים, הוא השראה לכולנו. לרגל יום הפליטים הבינלאומי שחל היום (20.6), אנחנו מביאים את סיפורו.

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום אחד שנמצא ננומטר אחד בלבד מהמוליכים בסביבה שלו. הגענו לגבול חדש ביכולות המזעור"

פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים, על הדיון בבית הדין בהאג (טרם ההודעה על צווי המעצר נגד רה"מ, שר הביטחון, סינוואר ודף), בו יתבקש להכריע האם הוא מורה על הפסקת הלחימה בעזה. הכרעת בית הדין, לדברי פרופ' שני, תלויה ביכולתה של מדינת ישראל להציג ראיות לכך שפעולותיה לא גוררות השלכות הומניטריות חמורות

להמשך קריאה - https://www.mako.co.il/news-columns/2024_q2/Article-14fb6713d3c8f81026.htm

היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה לאחרונה אירוע סיום למלגאיות ולמלגאים, וטקס הענקת פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה. האירוע נערך בהשתתפות 200 סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה שלקחו חלק במהלך השנה החולפת באחת מתכניות היחידה. במרכז האירוע התקיים דיון בשולחנות עגולים על האימפקט החברתי של האוניברסיטה, וכן נדונו הנושאים - כיצד האוניברסיטה יכולה למנף את היותה מקום מפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים ולאפשר שיח משותף, כיצד האוניברסיטה יכולה לתת יותר מקום וביטוי לנשים במרחב האקדמי והציבורי, לעודד חינוך לערכים דמוקרטיים ולקדם אותם בחברה ועוד.

אחד הדברים המהותיים ביותר הוא שבעת מגפה נדרשת היענות של הציבור - לאורך תקופה ארוכה יחסית – באימוץ התנהגות שבמקרים רבים פוגעת ברווחה האישית ובחוסן הכלכלי של הפרטים. זו למעשה האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי. צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים רבים, ביניהם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, ד"ר נטע ברק קורן ופרופ' רות פת הורנצ'יק מהאוניברסיטה העברית, אפיין את האתגרים והמליץ המלצות ראשוניות כיצד להתמודד איתם. המסמך עומד על סוגי הבעיות המונעים מהציבור להירתם להתמודדות עם המגפה, ומצביע על תחומי הידע והמומחיות הרלוונטיים הנדרשים כדי להתמודד עם בעיות אלה.

מחקר חדש בהובלת ד"ר אסף לוי מהמכון למדעי החיים חשף העברת גנים נרחבת בין צמחים לחיידקים. צוות המחקר זיהה 75 גנים שהועברו בין הצמח ארבידופסיס לחיידקים, המשפיעים על תהליכים חיוניים כמו חילוף חומרים וייצור הורמונים, והדגימו כי גן חיידקי יכול לתקן פגמי גדילה בצמח, מה שמצביע על הפוטנציאל ליישומים ביוטכנולוגיים בחקלאות

להרחבה -  https://phys.org/news/2024-07-boosting-health-role-gene-exchange.html

ניתוח מחקרי ראשון מסוגו בוצע על בסיס נתוני תחלואה אותם הפיץ לאחרונה משרד הבריאות, ואותם ניתח ד"ר ברק רווה, חוקר ביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית

ממצאי מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר ליגת שליו ופרופ' אדם רוז מביה"ס לבריאות הציבור, בשיתוף חוקרים בביה"ח איכילוב, מראים כי חודש לאחר אירועי השבעה באוקטובר, ישנה עלייה ב-46% בכמות המטופלים שהגיעו למיון בבית החולים לשם קבלת הערכה או קבלת טיפול פסיכיאטרי, בהשוואה לאותה התקופה בשנת 2022. מרבית המטופלים שהגיעו לחדר המיון לאחר ה-7.10 לא היו עם אבחנה פסיכיאטרית קודמת

להמשך קריאה - https://news.walla.co.il/item/3689900

בשנים האחרונות דווח לא פעם על תצפיות עב"מים ברחבי העולם. ד"ר אוהד רוה, ראש המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, יחד עם ד"ר נתן גולדשטיין מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, בחנו את התופעה באמצעות כלים כלכליים-חברתיים, מה שמאפשר לראשונה לעשות שימוש בגישה חדשה למדידת תשומת לב שאנשים מפנים ברמת המאקרו.

להמשך קריאה