במחקר חדש שנערך על ידי פרופ' אדם לפמרט מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, פותח אלגוריתם ממוחשב שנועד לשפר את היעילות והאפקטיביות של הטיפול במינים פולשים. הכלי החדש מציע גישה יעילה מבחינת הקצאת משאבים והגנה על מערכות אקולוגיות, חקלאות ובריאות הציבור
להמשך קריאה -https://www.jpost.com/science/article-802552
חוקרי האוניברסיטה העברית מוצאים בניתוח-על של עשרות מחקרים מרחבי העולם, קשר מדאיג בין חשיפה במהלך ההיריון לזיהום אוויר מסוג חלקיקים נשימים עדינים, שנפלט ממדורות ומקורות נוספים לבין משקל לידה נמוך של ילודים. הממצאים מצביעים על הצורך החיוני בהפחתת החשיפה לזיהום האוויר, על ידי פעולות מניעה הן ברמה האישית והן ברמה הממשלתית, על מנת להגן על בריאות התינוקות ועל התפתחותם
מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית פותח אפיקים חדשניים בהבנת השפעתם של תאי המין על תוחלת החיים ושופך אור על התפקיד המרכזי של תאי מין ופוריות על אריכות ימים
פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים, על הדיון בבית הדין בהאג (טרם ההודעה על צווי המעצר נגד רה"מ, שר הביטחון, סינוואר ודף), בו יתבקש להכריע האם הוא מורה על הפסקת הלחימה בעזה. הכרעת בית הדין, לדברי פרופ' שני, תלויה ביכולתה של מדינת ישראל להציג ראיות לכך שפעולותיה לא גוררות השלכות הומניטריות חמורות
להמשך קריאה - https://www.mako.co.il/news-columns/2024_q2/Article-14fb6713d3c8f81026.htm
"מסעות דעת" היא תוכנית מנהיגות אינטלקטואלית ייחודית, המבקשת לטפח בקרב קבוצה נבחרת של סטודנטיות.ים – כישורי התבוננות ויכולת ניתוח של שאלות עומק רעיוניות ופילוסופיות בהקשר של בעיות השעה בארץ ובעולם, ולחבר בין שאלות אלו ובין המציאות החברתית והפוליטית.
התוכנית מיועדת לקבוצה קטנה ואיכותית של סטודנטיות.ים בעלי סקרנות אינטלקטואלית מכל חלקי החברה בישראל, בתחילת לימודיהם לתואר ראשון, בכל תחומי הידע.
מחקר חדש בהובלת פרופ' מאיה תמיר מהמחלקה לפסיכולוגיה, בחן אם וכיצד אנשים מושפעים מרגשותיהם של אחרים, כלומר לומדים סטנדרט רגשי – מה נכון או לא נכון להרגיש –ומצא כי אנשים שנחשפו לתמונות מעוררות רגש, הגיבו בהתאם לתגובות של אחרים ושפטו לחומרה מי שלא הגיב כמו כולם.
חוקרי האוניברסיטה העברית חשפו ממצאים חדשים לגבי הקשר שבין עליית החמצן באטמוספירה ובאוקיינוסים שבכדור הארץ, להתפתחותם של חיים מורכבים. המחקר מצביע על כך שעליית החמצן התרחשה לאחר התפתחותם של חיים מורכבים, בניגוד להנחות קודמות
פרופ' מארן ניהוף מהחוג למחשבת ישראל בפקולטה למדעי הרוח, זכתה במענק היוקרתי בזכות מחקרה על הממשק בין היהדות לתרבות היוונית-רומית בכלל וההשפעה של רומא, בפרט. במחקריה, חוקרת פרופ' ניהוף כיצד השתנתה היהדות באימפריה הרומית מבחינה פילוסופית, משפטית וספרותית. כמו כן, היא חושפת תמורות דומות בקרב היוונים והנוצרים.
תמר מחלב ופרופ' אריאל כנפו-נעם
הכותרות שוב עוסקות בעסקת שחרור חטופים, תמורת שחרור מחבלים והפוגה בלחימה. בסקר בין גולשי מאקו בתחילת פברואר היה רוב גורף נגד העסקה – כשלושה מתנגדים על כל אדם שתמך בעסקה. במחקר "בגלל הרוח" לחקר התמודדות החברה הישראלית עם המלחמה, שנעשה באוניברסיטה העברית מאז תחילת המלחמה, נתנו לנבדקים פירוט של תנאי העסקה כפי שהתגבשו בחלק הראשון של פברואר, ושאלנו אותם אם הם בעד או נגד, והוספנו אופציה של חסרי דעה מגובשת. גם במחקר שלנו היה בהתחלה רוב משמעותי שהתנגד לעסקת החטופים.