מחקר חדש באוניברסיטה העברית מעלה כי נוכחות משמעותית של חברי קבוצת הרוב במחאות לא אלימות של קבוצות מיעוט מפחיתה סטריאוטיפים שליליים כלפי המחאות ומגבירה את התמיכה הציבורית בהן. המחקר ממחיש את החשיבות של סולידריות בין קבוצתית במאבקים לשינוי חברתי

מחקרים שונים עוסקים בשאלת האפקטיביות של התנגדות לא אלימה ושל מחאה בהשגת מטרות פוליטיות, כאשר הממצאים המרכזיים מראים כי התנגדות לא אלימה מצליחה הרבה יותר מהתנגדות אלימה בהשגת מטרותיה. זאת ועוד, מחקרים קודמים מצביעים על כך שהצלחת מחאה תלויה בין היתר בגורם האתני, כאשר קבוצות מיעוט אתניות נוטות לא להצליח במאבקים לא אלימים, בהשוואה לקבוצות רוב אתניות. הסיבה לכך טמונה לרוב בעובדה שסטראוטיפים של מיעוטים אתניים לרוב נתפסים כאלימים, גם כאשר הם מוחים באופן לא אלים.

מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר דבורה מנקין מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, בשיתוף ד"ר תמר מיטס מאוניברסיטת קולומביה וד"ר יעל זעירא מאוניברסיטת סירקיוס, ביקש לבחון האם שותפות ("allyship")  של חברי קבוצת הרוב במחאות לא אלימות של קבוצות מיעוט עשויה להגביר את הצלחתן. המחקר, שבחן את מחאות "Black Lives Matter" בארה"ב, הראה כי נוכחות משמעותית של לבנים במחאות אלו הפחיתה סטריאוטיפים שליליים והגבירה את התמיכה הציבורית בהן.

במסגרת המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת PNAS, צוות החוקרים ערכו סקר בקרב כ-2300 אמריקנים לבנים ושחורים, שבחן כיצד הם מגיבים למחאה בהתאם לשיעור המשתתפים הלבנים בה. בנוסף, ניסה צוות החוקרים באמצעות שאלות פתוחות להבין את תפיסות המשיבים כלפי "שותפים" במחאה. לבסוף, ערכו החוקרים ניתוח ממוחשב של עשרות אלפי תמונות ממחאות "Black Lives Matter", שהתפרסמו בטוויטר, על מנת לבחון אם שיעור הלבנים בתמונות משפיע על תהודת הציוץ ברשת.

ממצאי המחקר מראים שכאשר לבנים משתתפים במספר משמעותי במחאות של מיעוטים, הציבור הלבן נוטה לתפוס את המחאות כפחות אלימות, דורשות פחות שיטור, והמחאות זוכות לתמיכה רבה יותר. המפגינים השחורים ראו אף הם ערך בנוכחות לבנים – הם סברו כי זה יעלה את המחאה על סדר היום, יגביר את ההשפעה שלה, ואף עשוי להגן עליהם מפני אלימות משטרתית. בטוויטר נמצא כי ככל שהיו יותר לבנים בתמונות המחאה, היא זכתה ליותר לייקים, תגובות וריטוויטים – עדות לתהודה רבה יותר כאשר קבוצת הרוב שותפה.

ד"ר מנקין סיכמה את ממצאי המחקר: "הממצאים ממחישים את החשיבות של סולידריות בין-קבוצתית במאבקים לשינוי חברתי. זו הדרך להגביר את הלגיטימיות של המחאה בעיני קבוצת הרוב ולהפחית דעות קדומות שליליות כלפי המוחים".

קישור למחקר המלא: https://www.pnas.org/doi/10.1073/pnas.2314653121