האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?
המונח ״איכוני השב״כ״ הפך למטבע לשון נפוץ. כותרות עיתונים משדרות מסר קליט - האיכונים לא מדויקים, יש תחליפים טכנולוגיים טובים לאיכונים אלו, והפגיעה בפרטיות האזרח בלתי נסבלת. אבל אם נבחן את משימת המאבק בקורונה של שירות הביטחון הכללי במונחים של מבצע ביג דאטה נראה כי בפועל עבודת השירות משתפרת בהתמדה, האיכונים רבי ערך, והפגיעה בפרטיות האזרח כמעט ולא קיימת.
בימים אלה המשק חוזר לפעילות, ומעסיקים מחזירים לעבודה חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת – אך לא את כולם. על פי הערכות של שירות התעסוקה, כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת, כ־200 אלף עובדים, לא יחזרו לעבודה עד סוף השנה ואולי אף מעבר לכך. מי הם העובדים שייחרץ גורלם להישאר מחוץ לשוק העבודה, ואולי אף לזמן רב?
מדוע הרי ומייגן בבידוד? וסופי טרודו, אשתו של ג'אסטין טרודו בקנדה? ותום הנקס? וקווין דוראנט הענק? באמת -- למה ספורטאים וכוכבי קולנוע מגיעים לבידוד מוירוס הקורונה? ולמה שרים, חברי כנסת וראשי מועצות? ומדוע צוותים רפואיים נמצאים בסיכון? האם האליטות בסיכון גבוה מעמך, והאם הן מסכנות את עמך? מטרת השיחה היום לפתוח צוהר להבנת הקשר בין חברה, רשתות חברתיות ווירוסים. בסוף תופענה המלצות ממשיות – בתקווה עם הגיון ברור לטיבן. בראשן – תשמרו על הצוותים הרפואיים שלנו. לקחים מעבודתו של פרופ' אליהו כ"ץ על התפשטות של חדשנות. גם ויראלית.
מוסדות כלכליים, תרבותיים, פוליטיים וצבאיים במדינות שונות נפגעות או משותקות על ידי אויב ביולוגי נסתר. נגיף הקורונה אינו רק מביא אזרחים להיות אחד נגד השני, אלא גם משפיע על היחסים בין מדינות. למרות שאנחנו לא יודעים בוודאות מתי תסתיים המלחמה הנוכחית שאנו מנהלים, נראה יותר ויותר כי הזמן שיידרש לנו להביס את הנגיף – בין אם באמצעות חיסון, תרופה או פשוט החלטה שעלינו לחיות איתו – ישפיע על אופיו של העולם הפוסט-קורונה.
