אחד הדברים המהותיים ביותר הוא שבעת מגפה נדרשת היענות של הציבור - לאורך תקופה ארוכה יחסית – באימוץ התנהגות שבמקרים רבים פוגעת ברווחה האישית ובחוסן הכלכלי של הפרטים. זו למעשה האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי. צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים רבים, ביניהם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, ד"ר נטע ברק קורן ופרופ' רות פת הורנצ'יק מהאוניברסיטה העברית, אפיין את האתגרים והמליץ המלצות ראשוניות כיצד להתמודד איתם. המסמך עומד על סוגי הבעיות המונעים מהציבור להירתם להתמודדות עם המגפה, ומצביע על תחומי הידע והמומחיות הרלוונטיים הנדרשים כדי להתמודד עם בעיות אלה.

המסקנה החשובה המרכזית אליה הגיע צוות החוקרים היא שכדי לרתום את הציבור נדרשת מדיניות הוליסטית הרואה את האתגר הזה כנגד עיניה – כאתגר החשוב ביותר. לשם כך נדרשת מדיניות אמינה, אחראית ומקצועית המגבירה את הודאות ולצד זה אסטרטגיה תקשורתית רותמת המודעת לאתגרים ומטפלת בהם באופן עדין.

האתגרים העומדים הם אתגרים אוניברסליים - הנגזרים מהתמודדות של פרטים וקהילות עם המגיפה עצמה, ולצידם אתגרים התלויים במאפייני החברה עצמה ובסוג המדיניות הננקטת על ידי המדינה על מנת להתמודד עם המשבר. הקבוצה טיפלה במכלל הנושאים וביניהם:

• חסמים פסיכולוגיים וחברתיים הנובעים מהתמודדות עם המגיפה (דרכים להתמודד עם תחושות של "זאב זאב", "לי זה לא יקרה", "אני לא פרייאר" וכו' – איזה מידע חשוב להעביר ואיך מעבירים אותו).
• תובנות והמלצות שיתרמו לאמינות תהליך קבלת ההחלטות ויגבירו את אמון הציבור ואת היענותו להנחיות ולהגבלות.
• נקיטת צעדים שיבססו עבור הציבור עוגנים של ודאות, אמון ותקווה (הנחיות כיצד מעבירים מידע במצב של אי-ודאות, החשיבות בהדגשה של ערכי סולידריות ושותפות גורל, וכן הדגשה של נורמות חברתיות חיוביות לצד הימנעות מהפחדה).
• דגשים בעניין ניהול מגפה בחברה דמוקרטית בעידן של הצפת מידע (למשל, המלצות בנוגע להתמודדות עם תופעת הפייק ניוז, החשיבות בדיון צודק עם שקיפות)
• מודעות לגיוון של החברה בישראל (החשיבות לקחת בחשבון את הגיוון החברתי בישראל גם בשלב קבלת ההחלטות וגם בשלב ההפצה, תוך תשומת לב מיוחדת לחברה החרדית, לחברה הערבית ולאוכלוסיית העולים מאתיופיה).