הוקרה ופרסים

הוקרה ופרסים

פרס נובל

פרס נובל הוא פרס הניתן על פי צוואתו של אלפרד נובל, ממציא הדינמיט. הפרס מוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה או תרומה יוצאת דופן לחברה. הפרסים מחולקים ב-10 בדצמבר, יום פטירתו של נובל.

פרופ' רוג'ר ד' קורנברג

כימיה
 על מחקריו בפענוח הבסיס המולקולרי של תהליכי ביטוי גנים באורגניזמים אוקריוטיים (יצורים שתאיהם מכילים גרעין). מחקרו החלוצי בתחום הביולוגיה המבנית של מקרו-מולקולות תרם להבנת היבטים מבניים ותפקודיים של ביטוי הגנים וקידם את הבנת התהליך הבסיסי של החיים.
2006

קרא עוד
חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2006.
עמית במחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, פרופסור אורח באוניברסיטה העברית בירושלים מאז 1986 ודוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית (2001). פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.

פרופ' רוג'ר קורנברג זכה בפרס נובל בכימיה על מחקריו בפענוח הבסיס המולקולרי של תהליכי ביטוי גנים באורגניזמים אוקריוטיים (יצורים שתאיהם מכילים גרעין).
מחקרו החלוצי בתחום הביולוגיה המבנית של מקרו-מולקולות תרם להבנת היבטים מבניים ותפקודיים של ביטוי הגנים וקידם את הבנת התהליך הבסיסי של החיים. 
ניהל מחקר רב חשיבות בתחום הביטוי של הגנים באורגניזמים אוקריוטיים, מחקר שתרומתו העיקרית היא גילוי הנוקלאוזומים - חלקי היסוד של הכרומוזומים המשתתפים בבקרת ביטוי הגנים. 
פרופ' קורנברג אף עשה מחקרים חלוציים בנושא המבנה והתפקוד של מבנים אנזימיים גדולים שמבצעים את תהליך השעתוק של הדנ"א - צעד ראשון בביטוי גנים.


פרופ' קורנברג נולד בשנת 1947 בסנט לואיס מיזורי, ארצות הברית. במשך שנים רבות הוא מקיים קשרים אישיים ומדעיים אמיצים עם האוניברסיטה העברית, ובייחוד עם המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, בו הוא שוהה עם רעייתו, פרופ' יהלי לורך, מדי שנה 
בחודשי הקיץ. 
במעבדת המחקר שלו באוניברסיטת סטנפורד אירח רבים מחוקרי האוניברסיטה ובוגריה. כמו כן הוא עומד בראש בית הספר השנתי למדעי החיים במכון ללימודים מתקדמים.

קראו פחות

פרופ' אהרן צ'חנובר

כימיה
על מחקרו בתחום מנגנוני פירוק החלבונים בתא. את הפרס קיבל במשותף עם מורו פרופ' אברהם הרשקו ועמיתו האמריקני פרופ' אירווין רוז.
2004

קרא עוד
חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004.
בעל תואר מוסמך במדעי הטבע (1970) ותואר דוקטור ברפואה (1974) מהאוניברסיטה העברית בירושלים. דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית (2007). פרופסור מחקר בפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט בטכניון.

פרופ' אהרן צ'חנובר זכה בפרס נובל בכימיה על מחקרו בתחום מנגנוני פירוק החלבונים בתא. את הפרס קיבל במשותף עם מורו פרופ' אברהם הרשקו ועמיתו האמריקני פרופ' אירווין רוז.
פרופ' צ'חנובר תרם תרומה רבת חשיבות להבנת מנגנוני הוויסות של תהליכים תוך-תאיים. בעבודתו גילה כי מערכת האוביקיטין, האחראית לפירוק חלבונים בתא, מווסתת את פעילותם של חלבונים המשמשים מתגי הפעלת גנים רבים בתא. הוא מצא כי מערכת זו אחראית במידה רבה להפעלת המתגים ולהפסקת פעולתם, וכי הפרעות בתהליך זה עלולות לגרום לכך שרקמה תחדל לתפקד באופן תקין ותהפוך לממאירה. 
בתגליתו תרם פרופ' צ'חנובר תרומת מפתח לפענוח מערכת האוביקיטין ופרץ דרך למניעתן של מחלות ולריפוין.


פרופ' צ'חנובר נולד בשנת 1947 בחיפה. הוא השלים את לימודיו לתואר מוסמך במדעי הטבע ולתואר דוקטור ברפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא בעל תואר דוקטור לפילוסופיה במדעים מהטכניון. הוא מכהן כפרופסור מחקר במכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה ועומד בראש הקתדרה ע"ש ג'נט ודוד פולק במדעי החיים בפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט בטכניון.
 

קראו פחות

פרופ' דניאל כהנמן

מדעי הכלכלה
על שילוב תובנות מתחום הפסיכולוגיה במדעי הכלכלה, במיוחד באשר לשיפוט האנושי וקבלת החלטות בתנאי אי ודאות. את הפרס הוא חלק עם פרופ' ורנון סמית.
2002

קרא עוד
חתן פרס נובל במדעי הכלכלה לשנת 2002.
בעל תואר בוגר בפסיכולוגיה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עמית במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ולשעבר חבר סגל המחלקה לפסיכולוגיה. פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת פרינסטון.


פרופ' דניאל כהנמן זכה בפרס נובל במדעי הכלכלה על שילוב תובנות מתחום הפסיכולוגיה במדעי הכלכלה, במיוחד באשר לשיפוט האנושי וקבלת החלטות בתנאי אי ודאות. את הפרס הוא חלק עם פרופ' ורנון סמית.
פרופ' כהנמן הניח יסודות לשדה מחקר חדש וממצאיו העיקריים קשורים לתהליכים של קבלת החלטות במצבים של חוסר ודאות. הוא הראה כיצד מתקבלות החלטות שונות לחלוטין מאלה הנחזות במודלים כלכליים סטנדרטיים. 
עבודתו השפיעה על חוקרים בתחומי כלכלה וכספים, והעשירה תאוריות כלכליות באמצעות הבחנות מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. בעבודתו ארוכת השנים עם עמיתו ורעו פרופ' עמוס טברסקי הונחו היסודות למחקר שזיכה אותו בפרס נובל.
 
פרופ' כהנמן נולד בתל אביב בשנת 1934. הוא למד באוניברסיטה העברית פסיכולוגיה לתואר בוגר ואת תואר הדוקטור עשה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. עם שובו לישראל בשנת 1961 הצטרף לסגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ופרש ממנה בדרגת פרופסור בשנת 1978. פרופ' כהנמן מבקר תדיר במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ומעורה בפעילותו.
 

קראו פחות

פרופ' עדה יונת

כימיה
על פענוח מבנה הריבוזום, האברון המייצר את החלבונים בתא. את הפרס קיבלה במשותף עם עמיתיה המדענים תומס סטייץ' וונקטראמאן ראמקרישנן.
2009

קרא עוד
כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009.
בעלת תואר בוגר בכימיה (1962) ותואר מוסמך בביוכימיה (1964) מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע.

פרופ' עדה יונת זכתה בפרס נובל בכימיה על פענוח מבנה הריבוזום, האברון המייצר את החלבונים בתא. את הפרס קיבלה במשותף עם עמיתיה המדענים תומס סטייץ' וונקטראמאן ראמקרישנן.
ברוב שנות עבודתה המדעית עסקה פרופ' יונת בחקר המבנה של הריבוזום, המורכב מחלבונים וחומצות גרעיניות המתפקדים יחד כעין מפעל שמתרגם את הקוד הגנטי לחלבונים, מוודא שהחלבונים נבנו כראוי ומגן עליהם. החלבונים מבצעים את רוב התהליכים הביולוגיים בגופם של בני אדם, בעלי חיים, חיידקים וצמחים, ותפקודם ותקינותם תלויים בעיקר במבנה המרחבי שלהם. 
הבנת הדרך שבה הריבוזום מייצר חלבונים עשויה לשפוך אור על הקשר שבין פגמים שונים הנוצרים בחלבונים ובין התחוללותן של מחלות שונות. פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום ועקרונות הפעולה שלו התאפשר הודות לשיטות המחקר המקוריות שפיתחה פרופ' יונת ועשוי לסייע בין היתר בשיפור יעילותן של תרופות אנטיביוטיות.
 
עדה יונת נולדה בשנת 1939 בירושלים. היא למדה לתואר בוגר בכימיה ומוסמך בביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודיה לתואר דוקטור עשתה במכון ויצמן למדע ברחובות. בשנת 1970 עם שובה מהשתלמות פוסט-דוקטורלית בארצות הברית הצטרפה למכון ויצמן, והיא חברת סגל המחלקה לביולוגיה מבנית בפקולטה לכימיה.
 

קראו פחות

פרופ' אברהם הרשקו

כימיה
על מחקרו בתחום מנגנוני פירוק החלבונים בתא. את הפרס קיבל במשותף עם תלמידו ועמיתו פרופ' אהרן צ'חנובר ועמיתו האמריקני פרופ' אירווין רוז.
2004
קרא עוד
חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004.
בעל תואר דוקטור ברפואה (1965) ותואר דוקטור לפילוסופיה במדעי הרפואה (1969) מהאוניברסיטה העברית בירושלים. דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית (2009). פרופסור מחקר בפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט בטכניון. 
 
פרופ' אברהם הרשקו זכה בפרס נובל בכימיה על מחקרו בתחום מנגנוני פירוק החלבונים בתא. את הפרס קיבל במשותף עם תלמידו ועמיתו פרופ' אהרן צ'חנובר ועמיתו האמריקני פרופ' אירווין רוז.
פרופ' הרשקו חולל מהפכה בהבנת מנגנוני הוויסות של תהליכים תוך-תאיים. הוא חקר את חלבון האוביקוויטין, המשמש לסימון חלבונים פגומים שנועדו לפירוק לשם המשך תפקודו התקין של התא. מערכת האוביקוויטין אחראית גם לפירוק חלבונים תקינים כאשר רמתם עולה מעבר לסף הרצוי. תפקיד זה חשוב במיוחד לחלבוני בקרה, משום שפעילות יתרה שלהם עלולה לשבש את התהליכים שהם מבקרים. 
מערכת האוביקוויטין מתקשרת לוויסות של תהליכי חיים בסיסיים רבים, לרבות תיקון פגמים בדנ"א, חלוקת תאים והתפתחות התגובה החיסונית. בגילויו העניק פרופ' הרשקו מפתח להערכת מעורבותה של מערכת פירוק החלבונים בגרימת מחלות שונות, וקידם את הדרך למניעתן של מחלות אלו ולריפוין.
 
פרופ' הרשקו נולד בשנת 1937 בקרצג שבהונגריה ועלה עם משפחתו לישראל בהיותו בן 12. הוא סיים את לימודיו לתואר דוקטור ברפואה ולתואר דוקטור לפילוסופיה במדעי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' הרשקו הוא פרופסור מחקר בפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט בטכניון.
 
קראו פחות

פרופ' ישראל אומן

מדעי הכלכלה
זכה בפרס נובל במדעי הכלכלה עם עמיתו פרופ' תומס שלינג על שהעמיקו את הבנת המושגים "עימות" ו"שיתוף פעולה" באמצעות כלים מתורת המשחקים.
2005
קרא עוד
פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1956 הצטרף למכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה וב-1990 נמנה עם מייסדי המרכז לחקר הרציונליות.
 
פרופ' ישראל אומן זכה בפרס נובל במדעי הכלכלה עם עמיתו פרופ' תומס שלינג על שהעמיקו את הבנת המושגים "עימות" ו"שיתוף פעולה" באמצעות כלים מתורת המשחקים.
פרופ' אומן הוא מהדמויות המרכזיות בפיתוח תורת המשחקים והפיכתה לאחד הכלים החשובים של הכלכלה המודרנית. הוא עשה שימוש בכלים מתמטיים לפיתוח התפיסות וההנחות שלו וסיפק להן נוסחאות מדויקות ומכאן גם מסקנות מדויקות. הוא היה הראשון שפיתח ניתוח פורמלי של מה שקרוי האין-סופיות של משחקים חוזרים. הניתוח שלו זיהה בדיוק אילו תוצאות עשויות להתחזק במערכות יחסים ארוכות טווח. לתורת המשחקים שימושים בעוד תחומים ובהם מדעי המחשב וביולוגיה אבולוציונית.
 
פרופ' אומן נולד בשנת 1930 בפרנקפורט, גרמניה. את תואר הדוקטור קיבל ב-1955 מהמכון לטכנולוגיה במסצ'וסטס (MIT), ובשנת 1956 הצטרף לסגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. 
 
קראו פחות

פרופ' דוד גרוס

פיזיקה
על גילוי החופש האסימפטוטי בתורת הכוח החזק - הכוח הפועל בין הקווארקים (חלקיקי היסוד המרכיבים את גרעין האטום). את הפרס קיבל במשותף עם דיוויד פוליצר ופרנק וילצ'ק. 
2004
קרא עוד
בעל תואר בוגר בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1962) ודוקטור לשם כבוד שלה (2001). פרופסור לפיזיקה עיונית באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.
 
פרופ' דוד גרוס זכה בפרס נובל בפיזיקה על גילוי החופש האסימפטוטי בתורת הכוח החזק - הכוח הפועל בין הקווארקים (חלקיקי היסוד המרכיבים את גרעין האטום). את הפרס קיבל במשותף עם דיוויד פוליצר ופרנק וילצ'ק. 
פרופ' גרוס הוא מגדולי הפיזיקאים העיוניים בעולם בזכות מחקריו בתחום התכונות של כוח הצבע, הן בטווחים הקצרים הן בטווחים הארוכים. כוח הצבע מחבר את הקווארקים והאטומים לפרוטונים ונויטרונים, שהם מרכיבי גרעין האטום. 
כוח זה הוא אחד מעמודי התווך של "המודל הסטנדרטי" המתאר את הכוחות הפועלים על החלקיקים האלמנטריים. למחקריו ולתגליותיו בתורת המיתרים, תחום המנסה להגדיר את הנדבכים הבסיסיים ביותר והקטנים ביותר של החומר, נודעה השפעה על החיפושים אחר תורה אחידה של כוחות היסוד בטבע.
 
פרופ' גרוס נולד בשנת 1941 בוושינגטון, ארצות הברית. כשהיה בן 12 באה משפחתו לארץ עם משלחת הסיוע הראשונה של ארה"ב לישראל. משהושלמה משימת המשלחת החליט אביו להישאר והיה בין מקימי בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. הוא למד לתואר בוגר בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית ואת תואר הדוקטור שלו השלים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. פרופ' גרוס מבקר באוניברסיטה העברית לעתים מזומנות, הוא עומד בראש בית הספר השנתי לפיזיקה עיונית במכון ללימודים מתקדמים ומקיים קשרים אמיצים עם סגל החוקרים במכון רקח לפיזיקה.
 
קראו פחות

פרופ' אלברט איינשטיין

פיזיקה
על תרומותיו לפיזיקה העיונית ובמיוחד על גילוי חוק האפקט הפוטו-אלקטרי.
1922
קרא עוד
פרופ' אלברט איינשטיין זכה בפרס נובל על תרומותיו לפיזיקה העיונית ובמיוחד על גילוי חוק האפקט הפוטו-אלקטרי.
אלברט איינשטיין, אבי תורת היחסות, נחשב לגדול המדענים בכל הזמנים. תורת היחסות הכללית היא הבסיס להבנת מבנה היקום והתפתחותו. הישגיו המדעיים שינו את תפיסת העולם הפיזיקלית ופתחו אופקים לתורות חדשות, הן בתחום האטומי מיקרוסקופי והן בתחום המקרוסקופי של היקום. 
תורות אלו נתנו הבנה יותר טובה של העולם והביאו להתפתחויות טכנולוגיות רבות שהשפיעו על החיים המודרניים. 
 
איינשטיין נולד בשנת 1879 בעיר אולם שבגרמניה. בשנת 1905, המכונה "השנה המופלאה", פרסם ארבעה מאמרים ששינו את פני הפיזיקה. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה נענה להזמנת המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון בניו ג'רזי והיגר לארצות הברית. בפרינסטון המשיך את מחקריו ואת פעילותו המדעית והציבורית עד יומו האחרון. 
 
פרופ' איינשטיין נמנה עם האבות המייסדים של האוניברסיטה העברית ותמך בתנועה הציונית. הוא פעל למען האוניברסיטה הן בגיוס כספים הן בתחום האקדמי. בשנת 1923 ביקר בהר הצופים וכאן נשא את ההרצאה המדעית הראשונה שהתקיימה באוניברסיטה. 
היה חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה ויושב ראש המועצה האקדמית שלה והיה מעורה מאוד בהתפתחותה ובפעילותה. 
 
אלברט איינשטיין ציווה את ארכיונו האישי ואת זכויות היוצרים של כתביו לאוניברסיטה העברית. בארכיון איינשטיין השוכן בקריית אדמונד י' ספרא בגבעת רם, נמצאים כתבי יד מדעיים ולא מדעיים של איינשטיין, מאמרים מפורסמים ובהם מאמרים שבהם מופיעה הנוסחה המפורסמת ,E=mc2 התכתבויות מדעיות ואישיות, ספרים מספרייתו הפרטית בפרינסטון ותצלומים. בארכיון גם נמצא אוסף ספרים שעוסקים במחקריו ובדמותו של איינשטיין. 
 
קראו פחות

מדליית פילדס

מדליית פילדס (Fields Medal) מוענקת כל 4 שנים לרגל הקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים, כהכרה בהישגים מתמטיים יוצאי דופן בעבודה קיימת ולהבטחה 
של הישג עתידי.
הפרס ניתן לעד 4 מתמטיקאים מתחת לגיל 40 ונחשבת לנובל של המתמטיקה
שלא מוענק בתחום הזה.

פרופ' אילון לינדנשטראוס

מתמטיקה
על תוצאות עבודותיו בתחום הצפידות המידתית בתורה הארגודית ושימושיהן בתורת המספרים.
2010

קרא עוד
זוכה מדליית פילדס במתמטיקה לשנת 2010.
בעל תואר בוגר במתמטיקה ובפיזיקה ותואר מוסמך ותואר דוקטור במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית.

פרופ' אילון לינדנשטראוס זכה במדליית פילדס על תוצאות עבודותיו בתחום הצפידות המידתית בתורה הארגודית ושימושיהן בתורת המספרים.
עבודתו של פרופ' לינדנשטראוס קידמה מאוד את חקר התורה הארגודית, תורה העוסקת בטרנספורמציות שומרות מידה. עבודתו על ההשערה של פורסטנברג ומרגוליס על הצפידות המידתית של פעולות אלכסוניות על מרחבים הומוגניים, הובילה לשימושים מופלאים. 
בעבודה משותפת עם אינסידלר וקטוק הוכיח את ההשערה תחת ההנחה של אנטרופיה חיובית שלה נמצאו שימושים מרשימים. 
בפיתוחים אלו וברעיונות ארגודיים ואריתמטיים נוספים, פרופ' לינדנשטראוס הוכיח את ההשערה האריתמטית על היחידות הארגודיות קוונטיות בתורת התבניות המודלריות. 
הוא ושותפיו מצאו עוד שימושים בלתי צפויים לשיטות ארגודיות אלו בתורת המספרים הקלסית, ועבודתו מעמיקה מאוד והשפעתה מרחיקה לכת מעבר לתורה הארגודית.
 
אילון לינדנשטראוס נולד בשנת 1970 בירושלים ולמד את כל לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית. לאחר קבלת תואר הדוקטור היה חבר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון, מאוחר יותר קיבל משרה באוניברסיטת סטנפורד ובהמשך מונה לפרופסור בפרינסטון. משנת 2008 הוא פרופסור באוניברסיטה העברית.

קראו פחות

פרס EBEL

פרס ABEL הוא פרס יוקרתי המוענק מדי שנה, החל משנת 2003, על ידי מלך נורווגיה למתמטיקאים מכל העולם בעלי הישגים בולטים ויוצאי דופן. הבחירה בזוכי האבל מבוססת על המלצתה של ועדה מיוחדת המורכבת מחמישה מתמטיקאים בעלי מוניטין והכרה בינלאומית. פרס אבל הוא הפרס הבינלאומי הנחשב ביותר בתחום המתמטיקה, ושקול לפרס הנובל, שאינו כולל קטגוריית מתמטיקה.

פרופ' הלל פורסטנברג

מתמטיקה
טכניקות של שימוש בהילוכים מקריים (מסלול המורכב מרצף של צעדים אקראיים) כדי לחקור אובייקטים מתמטיים
2020
קרא עוד

פרופ' הלל פורסטנברג, חוקר במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית, ופרופ' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל, נבחרו לקבל את פרס אבל לשנת 2020. פרס אבל הוא פרס יוקרתי המוענק מדי שנה, החל משנת 2003, על ידי מלך נורווגיה למתמטיקאים מכל העולם בעלי הישגים בולטים ויוצאי דופן. הבחירה בזוכי האבל מבוססת על המלצתה של ועדה מיוחדת המורכבת מחמישה מתמטיקאים בעלי מוניטין והכרה בינלאומית. פרס אבל הוא הפרס הבינלאומי הנחשב ביותר בתחום המתמטיקה, ושקול לפרס הנובל, שאינו כולל קטגוריית מתמטיקה.

פרופ' פורסטנברג ופרופ' מרגוליס המציאו טכניקות של שימוש בהילוכים מקריים (מסלול המורכב מרצף של צעדים אקראיים) כדי לחקור אובייקטים מתמטיים, דוגמת חבורות וגרפים, וכשעשו זאת הכניסו שיטות של הסתברות לפתרון בעיות פתוחות בתורת החבורות, תורת המספרים, קומבינטוריקה ומדעי המחשב. המחקר של הילוכים מקריים הינו ענף מרכזי בתורת ההסתברות.

ראש ועדת פרסי אבל, האנס מונתה קוסמו, נימק את הבחירה בשניים: "העבודות של פורסטנברג ומרגוליס הוכיחו את יעילות חציית הגבולות בין דיסציפלינות נפרדות במתמטיקה והפילו את החומה המסורתית בין מתמטיקה טהורה ומתמטיקה יישומית". הוא הוסיף: "פורסטנברג ומרגוליס הדהימו את עולם המתמטיקה בעזרת השימוש הגאוני שהם עשו בשיטות של הסתברות והילוכים מקריים כדי לפתור בעיות קשות בתחומים שונים במתמטיקה. זה פתח מגוון עשיר של תוצאות חדשות, בהן קיומם של סדרות חשבוניות ארוכות של מספרים ראשוניים, הבנת מבנה השריגים בחבורות לי והבנייה של גרפים מרחיבים עם יישומים בטכנולוגיה של התקשורת ומדעי המחשב".

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך: "זכייתו של פרופ' פורסטנברג בפרס אבל היא כבוד אמיתי לאוניברסיטה העברית. הלל הוא לא רק מתמטיקאי בעל מוניטין בינלאומי, אלא מנטור לדורות של סטודנטים שהיום ממשיכים לעצב ולפתח את עולם המתמטיקה. לא יכולנו להיות גאים יותר בזכייתו, השקולה לזכייה בפרס נובל".

קראו פחות

פרס וולף

פרס וולף היוקרתי נחשב לשני בחשיבותו בעולם אחרי פרס נובל. יותר מ-30% מזוכי פרס וולף זכו לאחר מכן בפרס נובל בתחומים המשותפים לשני הפרסים. 
מאז 1978 מוענקים בכל שנה 5 פרסי וולף: ארבעה בתחומי המדעים ואחד בתחום האמנויות. 
הפרס ניתן לאנשי מדע ולאמנים נודעים על תרומה ייחודית למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדלי אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית. 
תחומי הפרסים במדעים הם חקלאות, כימיה, מתמטיקה, פיזיקה ורפואה. 
עד היום נבחרו 272 מקבלי פרס מ-23 מדינות ובכללן ישראל. 
גובה הפרס: מאה אלף דולרים.

פרופ' עדה יונת

כימיה
על פענוח מבנה הריבוזום, האברון המייצר את החלבונים בתא. את הפרס קיבלה במשותף עם עמיתיה המדענים תומס סטייץ' וונקטראמאן ראמקרישנן.
2009

קרא עוד
כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009.
בעלת תואר בוגר בכימיה (1962) ותואר מוסמך בביוכימיה (1964) מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע.

פרופ' עדה יונת זכתה בפרס נובל בכימיה על פענוח מבנה הריבוזום, האברון המייצר את החלבונים בתא. את הפרס קיבלה במשותף עם עמיתיה המדענים תומס סטייץ' וונקטראמאן ראמקרישנן.
ברוב שנות עבודתה המדעית עסקה פרופ' יונת בחקר המבנה של הריבוזום, המורכב מחלבונים וחומצות גרעיניות המתפקדים יחד כעין מפעל שמתרגם את הקוד הגנטי לחלבונים, מוודא שהחלבונים נבנו כראוי ומגן עליהם. החלבונים מבצעים את רוב התהליכים הביולוגיים בגופם של בני אדם, בעלי חיים, חיידקים וצמחים, ותפקודם ותקינותם תלויים בעיקר במבנה המרחבי שלהם. 
הבנת הדרך שבה הריבוזום מייצר חלבונים עשויה לשפוך אור על הקשר שבין פגמים שונים הנוצרים בחלבונים ובין התחוללותן של מחלות שונות. פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום ועקרונות הפעולה שלו התאפשר הודות לשיטות המחקר המקוריות שפיתחה פרופ' יונת ועשוי לסייע בין היתר בשיפור יעילותן של תרופות אנטיביוטיות.
 
עדה יונת נולדה בשנת 1939 בירושלים. היא למדה לתואר בוגר בכימיה ומוסמך בביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודיה לתואר דוקטור עשתה במכון ויצמן למדע ברחובות. בשנת 1970 עם שובה מהשתלמות פוסט-דוקטורלית בארצות הברית הצטרפה למכון ויצמן, והיא חברת סגל המחלקה לביולוגיה מבנית בפקולטה לכימיה.
 

קראו פחות

פרס א.מ.ת

פרס א.מ.ת (אמנות, מדע ותרבות) מוענק מידי שנה בחסות ראש ממשלת ישראל, עבור הצטיינות והישגים אקדמאיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת, ותרומה מיוחדת לחברה.
הפרס בגובה מיליון דולר מוענק ב-5 תחומים: מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי החברה, מדעי הרוח והיהדות, תרבות ואמנות.

חתני פרס א.מ.ת הקשורים לאוניברסיטה העברית בירושלים:

2019-2010

פרופ' צבי פירן         בתחום מדעים מדויקים: פיזיקה וחלל         2019

פרופ' אבנר דה-שליט         בתחום מדעי החברה: מדעי המדינה ואסטרטגיה         2019

פרופ' זאב קדר               בתחום מדעי הרוח: היסטוריה כללית         2019

ד"ר דוד ויינפלד                בתחום תרבות ושירה: תרגום שירה וספרות         2019

פרופ' ינון בן-נריה                בתחום מדעי החיים: ביו-רפואה         2019

פרופ' חנה אנגלברג-קולקה            בתחום מדעים מדויקים: כימיה          2018
  
פרופ' אפרת לוי להד             בתחום מדעים מדויקים: גנטיקה          2018

פרופ' אווה אילוז              בתחום מדעי החברה: סוציולוגיה          2018
 
פרופ' (אמריטוס) דוד הד          בתחום מדעי הרוח: פילוסופיה           2017
 
פרופ' (אמריטוס) אלכסנדר לויצקי          בתחום מדעי החיים: חקר הסרטן          2017
 
פרופ' חיים סומפולינסקי                    בתחום מדעי החיים: חקר המוח          2016
 
פרופ' דוד קשדן                       בתחום מדעים מדויקים: מתמטיקה          2016
 
פרופ' (אמריטוס) יהודה באואר             בתחום מדעי הרוח: חקר השואה           2016
 
פרופ' דניאל רוזנפלד              בתחום מדעים מדויקים: מדעי כדור הארץ והסביבה          2015
 
פרופ' דני זמיר - חקלאות                      בתחום מדעי החיים: חקלאות          2015
 
פרופ' יורם צפריר                בתחום הארכיאולוגיה          2014
 
פרופ' נעמה גורן ענבר                    בתחום הארכיאולוגיה          2014
 
פרופ' גיורא שמחן                    בתחום מדעים מדויקים: גנטיקה          2013
 
פרופ' שלמה אבינרי                        בתחום מדעי החברה: מדעי המדינה          2013
 
פרופ' דוד מ. בוניס                      בתחום מדעי הרוח: חקר השפות החדשות של העם היהודי           2013
 
פרופ' רפאל משולם                  בתחום מדעים מדויקים: כימיה          2012
 
פרופ' מרשל דבור                     בתחום מדעי החיים          2012
 
פרופ' משה בר אשר                      בתחום מדעי הרוח: לשון עברית          2012
 
פרופ' מנחם יערי            בתחום מדעי החברה          2012
 
פרופ' אליאב שוחטמן                   בתחום מדעי הרוח: משפט עברי          2011

פרופ' ברכיהו ליפשיץ                    בתחום מדעי הרוח: משפט עברי          2011

פרופ' גרשון בן-שחר                   בתחום מדעי החברה: פסיכולוגיה          2011
 
פרופ' ברוך מינקה                בתחום מדעי החיים: חקר המוח          2010

פרופ' דוד שולמן                   בתחום מדעי הרוח: לימודי אפריקה-אסיה          2010

פרופ' מנחם כהנא           בתחום מדעי הרוח: תלמוד          2009

פרופ' זאב הרווי               בתחום מדעי הרוח: מחשבת ישראל          2009

פרופ' אהרון רזין, פרופ' חיים סידר              בתחום מדעי החיים: חקר הסרטן          2009
 
פרופ' איתמר וילנר               בתחום מדעים מדויקים: כימיה          2008

פרופ' בת שבע כרם                 בתחום מדעי החיים: גנטיקה          2008

פרופ' רחל אלבוים דרור            בתחום מדעי החברה: חינוך          2008

פרופ' משה דב כספי              בתחום מדעי החברה: חינוך          2008

פרופ' איתן קולברג             בתחום מדעי הרוח: מזרחנות          2008
 
פרופ' אבישי מרגלית         בתחום מדעי הרוח: היסטוריה ופילוסופיה          2007

פרופ' שמואל אגמון             בתחום מדעים מדויקים: מתמטיקה ומדעי המחשב          2007
 
פרופ' יעקב זוסמן                 בתחום מדעי הרוח: תלמוד          2006

פרופ' יהודה ליבס           בתחום מדעי הרוח: חקר ההגות היהודית          2006

פרופ' חיים לוי                    בתחום מדעי החברה: מדעי הניהול          2006

פרופ' אלי קשת                 בתחום מדעי החיים: ביולוגיה של מערכות          2006

פרופ' צבי גרפונקל                  בתחום מדעים מדויקים: מדעי כדור הארץ          2006
 
פרופ' שמואל נח אייזנשטדט            בתחום מדעי החברה: סוציולוגיה          2005

פרופ' אפרים שטרן               בתחום מדעי החברה: ארכאולוגיה          2005

פרופ' רפאל יהודה צבי ורבלובסקי             בתחום מדעי הרוח: חקר הדתות          2005

פרופ' עמנואל טוב              בתחום מדעי הרוח: המקרא          2005
 
פרופ' רות גביזון                      בתחום מדעי החברה: משפטים          2003

פרופסור אילן חת             בתחום מדעי החיים: חקלאות          2003
 
פרופ' ישראל תא-שמע                 בתחום מדעי הרוח והיהדות: תלמוד ומחשבת ישראל          2002

פרופ' ישראל אומן            בתחום מדעי החברה: כלכלה          2002

פרופ' רפאל דוד לוין                      בתחום מדעי מדויקים: כימיה          2002

 

פרס ישראל

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל והוא מוענק בכל שנה משנת תשי"ג (1953) בטקס ממלכתי במוצאי יום העצמאות. הפרס מוענק בתחומים שונים הנוגעים בעשייה וביצירה בישראל למי שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל. 
התחומים הראשיים שבהם מוענק הפרס: מדעי היהדות, הרוח והחברה, מדעי החיים ומדעים מדויקים, תרבות ואמנות, מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. 
עד כה הוענקו 685 פרסי ישראל. שיעור הזוכים מהאוניברסיטה העברית מכלל הזוכים עומד על כ-40%.
 

חתנים וכלות מהאוניברסיטה העברית, אנשי סגל בעבר או בעת קבלת הפרס:

2021-2020

תש"פ 2020

פרופ' דני זמיר - חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה

 

תשפ"א 2021

פרופ' יאיר זקוביץ - חקר המקרא

פרופ' בן עמי שילוני-חקר מדעי המזרח הרחוק

פרופ' אלי קשת-חקר מדעי החיים

 

2019-2010

תשע"ט 2019

פרופ' אהרן ממן - חקר לשונות היהודים וספרויותיהם

פרופ' אמנון בן־תור - חקר הארכיאולוגיה
 
תשע"ח 2018

פרופ' אלכסנדר לובוצקי - חקר המתימטיקה וחקר מדעי המחשב

פרופ' סרג'יו הרט - חקר הכלכלה והסטטיסטיקה

פרופ' אדווין סרוסי - חקר התרבות האומנות והמוסיקולוגיה

פרופ' יצחק שלזינגר - חקר פסיכולוגיה
 
תשע"ז 2017

פרופ' יהודה ליבס - חקר מחשבת ישראל

תשע"ו 2016 

פרופ' דוד שולמן - חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה

פרופ' יוחנן פרידמן - חקר המזרח הקרוב

פרופ' עידית דורון - חקר הבלשנות העברית והכללית

תשע"ה 2015

פרופ' צבי שיפרין - חקר מדעי המזרח הרחוק

פרופ' דוד וויסבורד – חקר הקרימינולוגיה

תשע"ד 2014

פרופ' מרטה וינשטוק-רוזין - רפואה

פרופ' יעקב קטן - חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה 

תשע"ג 2013

פרופ' יוסף קפלן - חקר ההיסטוריה של עם ישראל

פרופ' חוה טורניאנסקי - חקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית

פרופ' יורם בילו - חקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה

תשע"ב 2012

פרופ' דוד קשדן - מתמטיקה ומחשבים

פרופ' שלמה בנטין - פסיכולוגיה

פרופ' רות כ"ץ - חקר המוסיקולוגיה

פרופ' דליה כהן - חקר המוסיקולוגיה

פרופ' דוד מילשטיין - חקר הכימיה והפיזיקה

פרופ' יואב בנימיני - חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה

מר יעקב אחימאיר - תקשורת

תשע"א 2011

רות גביזון - חקר המשפטים

פרופ' נעם שריף - מוסיקה

מיכאל שורץ - מחשבת ישראל

יוסף שילה - מדעי החיים

אלי אלאלוף - מפעל חיים

תש"ע 2010

יהושע קולודני -  מדעי כדור הארץ

אריה לוין - חקר הבלשנות הכללית

אברהם טל - חקר הבלשנות העברית

אריה סיוון - תחום השירה

אבישי מרגלית - חקר הפילוסופיה

חנוך ברטוב - ספרות ליוצרים

אברהם ניצן -  כימיה

אהרן ידלין - מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

2009-2000

תשס"ט 2009

עמנואל טוב - חקר המקרא

ישראל לוין - חקר הספרות העברית

מרדכי רוטנברג - חקר העבודה הסוציאלית

עמיחי מזר - חקר הארכאולוגיה

צבי לרון - חקר הרפואה

איתמר פרוקצ'ה - חקר הפיזיקה

יהודה ג'אד נאמן - אמנות הקולנוע

מרדכי שני - מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

תשס"ח 2008

זאב שטרנהל - חקר מדע המדינה

נוגה אלון - חקר המתמטיקה

פרופ' פנחס כהן גן - ציור

תשס"ז 2007

אמנון כהן - ידע ארץ ישראל

שלום שוורץ - חקר הפסיכולוגיה

ניסן לויתן - חקר הכלכלה

צבי זלינגר - חקר הביולוגיה

נחום ברנע - תחום התקשורת

פרופ' אלישע אפרת - גאוגרפיה

אליס שלוי - מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

תשס"ו 2006

חיים אדלר - חקר החינוך

רות לפידות - חקר המשפט

נחום קידר - חקר החקלאות

צבי רפופורט - חקר הכימיה

פרופ' מרים בן פרץ - חינוך

פרופ' אמנון רובינשטיין – משפטים

תשס"ה 2005

יחזקאל דרור - מדעי המִנהל - מִנהל ציבורי

אולגה קפליוק - חקר הבלשנות הכללית

יעקב לנדאו - חקר המזרחנות

יעקב בקנשטיין - פיזיקה

שאול פלדמן - מדעי הרפואה

שבתי טבת, מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

תשס"ד 2004

שרה יפת - חקר המקרא

מנחם ברינקר - חקר הספרות

דב נוי - חקר הספרות העברית והכללית

אברהם דורון - חקר העבודה הסוציאלית

זיוה עמישי-מייזליש - חקר תולדות האמנות

אהרן רזין - חקר הביוכימיה

אסתר סמואל-כהן - חקר הסטטיסטיקה

ליה ון-ליר - מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

תשס"ג 2003

ישראל תא-שמע - חקר התלמוד

אברהם גרוסמן - חקר ההיסטוריה היהודית

מנחם אמיר - חקר הקרימינולוגיה

אהרן אמיר - תחום התרגום לעברית

גאולה כהן - מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

תשס"ב 2002

שמואל ספראי - חקר ידע ארץ ישראל

אברהם ח' הלוי - חקלאות

איתמר וילנר - חקר הכימיה

אלי הורביץ - מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

תשס"א 2001

אביעזר רביצקי - חקר מחשבת ישראל

יהושע ויסמן - חקר המשפט

מרסל אליקים - מדעי הרפואה

תש"ס 2000

מנחם הרן - חקר המקרא

אברהם גולדברג - חקר ספרות התלמוד

יונה פרנקל - חקר ספרות התלמוד

הלל מ' דלסקי - חקר הספרות הכללית

שאול שקד - חקר הבלשנות

ירמיהו יובל - חקר הפילוסופיה הכללית

רפאל משולם - חקר הכימיה

1999-1990

תשנ"ט 1999

יהושע בן-אריה - חקר הגאוגרפיה

חיים סידר - חקר הביולוגיה

משה אידל - חקר מחשבת ישראל

אהרן מירסקי - חקר הספרות העברית

שמואל מורה - חקר המזרחנות

בצלאל נרקיס - חקר תולדות האמנות

אריה שחר - חקר הגאוגרפיה

אברהם שטינברג - ספרות תורנית ליוצרים

תשנ"ח 1998

יהודה באואר - חקר ההיסטוריה של עם ישראל

טרודה דותן - חקר הארכאולוגיה

רמי רחמימוב - חקר מדעי הרפואה

יהודית בירק - חקר החקלאות

שהרן שלח - חקר המתמטיקה

יונה רוזנפלד - חקר העבודה הסוציאלית

אהוד מנור - הזמר העברי

שלמה הלל - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

עמוס עוז - ספרות ליוצרים

תשנ"ז 1997

יעקב זוסמן - חקר התלמוד

יוסף דן - חקר מחשבת ישראל

שמריהו טלמון - חקר המקרא

יצחק אנגלרד - חקר המשפטים

יצחק זמיר - חקר המשפטים

חיים יבין, תקשורת

תשנ"ו 1996

חנא שמרוק - חקר לשונות היהודים

שמעון זנדבנק - תרגום לעברית של ספרות ושירה

שלמה אבינרי - חקר מדע המדינה

משה ברש - חקר תולדות האמנות

משה פיאמנטה - חקר המזרחנות

אילן חת - חקר החקלאות

יחזקאל שטיין - חקר הרפואה

מרסל דיבואה - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

מאיר שמגר - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

תשנ"ה 1995

דב ניר - חקר הגאוגרפיה

מיכאל ע' רבין - חקר מדעי המחשב

תשנ"ד 1994

משה גרינברג - חקר המקרא

משה ויינפלד - חקר המקרא

אליעזר שביד - חקר מחשבת ישראל

חיים זלמן דימיטרובסקי - חקר התלמוד

שניאור זלמן פלר - חקר המשפטים

ישראל אומן - חקר הכלכלה

מיכאל ברונו - חקר הכלכלה

אברהם הרשקו - חקר הביוכימיה

נתן שרון, חקר הביוכימיה

תשנ"ג 1993

דן מירון - חקר הספרות העברית

גרשון שקד - חקר הספרות העברית

משה בר-אשר - חקר הלשון העברית ולשונות היהודים

גדעון גולדנברג - חקר הלשון העברית והבלשנות הכללית

יהושע אריאלי - חקר ההיסטוריה

חוה לצרוס-יפה - חקר ההיסטוריה

יהושפט הרכבי - חקר מדע המדינה

הלל פורסטנברג -מדעים מדויקים

שלמה אלכסנדר - מדעים מדויקים

תשנ"ב 1992

משה ליסק - מדעי החברה

תשנ"א 1991

חיים ביינארט - מדעי היהדות

נעמי פיינברון-דותן - ידע ארץ ישראל

משה לנדוי - משפטים

שמואל אגמון - מדעים מדויקים

דב פרומן - מדעים מדויקים

מרים בן-פורת - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

תש"נ 1990

מאיר וייס - מדעי היהדות

נתן שפיגל - מדעי הרוח

צבי יעבץ - מדעי הרוח

משה אלטבאואר - מדעי הרוח

משה פריבס - מדעי החיים

אלכסנדר לויצקי - מדעי החיים

 1989-1980

תשמ"ט 1989

שמואל ורסס - חקר הספרות העברית

ישראל ייבין - חקר הלשון העברית

אליהוא כ"ץ - מדעי החברה

חיים הררי - מדעים מדויקים

תשמ"ח 1988

משה גושן-גוטשטיין - מדעי היהדות

נתן גולדבלום - מדעי החיים

חיים גורי - שירה עברית

תשמ"ז 1987

עזרא ציון מלמד - פרשנות המקורות וספרות תורנית

מנחם יערי - כלכלה

תשמ"ו 1986

מיכאל אבן-ארי - מפעל חיים בחקר המדבר

תשמ"ה 1985

יהושע בלאו - בלשנות ולשון עברית

הנרי נ' נויפלד - רפואה

תשמ"ד 1984

אהרן בונדי - חקלאות

שלמה רביקוביץ - חקלאות

תשמ"ג 1983

שאול פרידלנדר - היסטוריה

אהרון אפלפלד - ספרות יפה

זרח וַרְהָפְטִיג - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בקידום המשפט העברי

תשמ"ב 1982

יהושע יורטנר - כימיה

יהודה עמיחי - שירה עברית

רוברטו בקי - דמוגרפיה

רות עמירן - חקר ארץ-ישראל

תשמ"א 1981

יורם לינדנשטראוס - מתמטיקה

מאיר יעקב קיסטר - בלשנות ערבית ומזרחנות

תש"ם 1980

דוד פלוסר - היסטוריה של העם היהודי

יעקב כ"ץ - היסטוריה של העם היהודי

חיים כהן - מדעי המשפט

1979-1970

תשל"ט 1979

ישעיהו תשבי - מדעי היהדות

מנחם אלון - משפט עברי

תשל"ח 1978

חיים רוזן - בלשנות

אליהו לואיס גוטמן - מדעי החברה

נתן זלץ - רפואה

תשל"ז 1977

מנחם שטרן - היסטוריה של העם היהודי

נחמן אביגד - חקר ארץ-ישראל

דוד עמירן - גאוגרפיה

צבי אבידב - חקלאות

תשל"ו 1976

גבריאל בר - בלשנות ערבית

תשל"ה 1975

שמעון הלקין - ספרות יפה

יואל זוסמן - מדעי המשפט

אהרן ברק - מדעי המשפט

הלנה כגן - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בפעולה קהילתית

תשל"ד 1974

שרגא אברמסון - מדעי היהדות

רפאל לוין - מדעים מדויקים

שמואל הוגו ברגמן - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף

תשל"ג 1973

דורותיאה קרוק-גלעד - מדעי הרוח

בן-ציון דינור - חינוך

שמואל נח אייזנשטדט - מדעי החברה

אריה דבורצקי - מדעים מדויקים

חיים הלפרין - חקלאות

תשל"ב 1972

דוד איילון - מדעי הרוח

תשל"א 1971

שאול ליברמן - מדעי היהדות

יצחק ארנון - חקלאות

תש"ל 1970

אנדרה דה-פריס - רפואה

לאה גולדברג - ספרות יפה

דן פטינקין - מדעי החברה

יוסף טל - מוזיקה

1969-1960

תשכ"ט 1969

יהושע פראוור - מדעי הרוח

שניאור ליפסון - מדעי החיים

תשכ"ח 1968

בנימין מזר - מדעי היהדות

דב סדן - מדעי היהדות

שמואל סמבורסקי - מדעי היהדות

שלמה פינס - מדעי הרוח

שמעון אגרנט - מדעי המשפט

אלכסנדר מרדכי דושקין - חינוך

ארנסט דוד ברגמן - מדעי החיים

תשכ"ז 1967

עקיבא ארנסט סימון - חינוך

בנימין אקצין - מדעי המשפט

אריה ליאו אוליצקי - רפואה

תשכ"ו 1966

שלמה מורג - מדעי היהדות

יעקב פולוצקי - מדעי הרוח

תשכ"ה 1965

קרל פרנקנשטיין - חינוך

יהודית שובל - מדעי החברה

עמוס דה שליט - מדעים מדויקים

תשכ"ד 1964

זאב בן-חיים - מדעי היהדות

משה זילברג - מדעי המשפט

משה רחמילביץ - רפואה

תשכ"ג 1963

נתן רוטנשטרייך - מדעי הרוח

אברהם פאהן - מדעי החיים

תשכ"ב 1962

חנוך ילון - מדעי היהדות

יוסף בנטואיץ - חינוך

זאב לב - מדעים מדויקים

תשכ"א 1961

יחזקאל קוטשר = מדעי הרוח

אהרון קציר-  מדעי החיים

תש"כ 1960

אברהם חיים שליט - מדעי היהדות

יצחק מייכלסון - רפואה

1959-1950

תשי"ט 1959

אריה ליאו מאיר - מדעי הרוח

יזהר סמילנסקי (ס' יזהר) - ספרות יפה

עזרא פליישר (י' גולה) - ספרות יפה

אפרים קצ'לסקי (קציר) - מדעי החיים

מיכאל סלע - מדעי החיים

הלל אופנהיימר - חקלאות

תשי"ח 1958

יוסף קלוזנר - מדעי היהדות

בן-ציון דינור - מדעי היהדות

יחזקאל קאופמן - מדעי היהדות

גרשם שלום - מדעי היהדות

יצחק בער - מדעי היהדות

מרדכי מרטין בובר - מדעי הרוח

יואל רקח - מדעים מדויקים

יהודה ליאו פיקרד - מדעי החיים

ברנרד צונדק - רפואה

תשי"ז 1957

חיים שירמן - מדעי היהדות

יוחנן לוי - מדעי הרוח

שלמה הסטרין - מדעים מדויקים

גד אביגד - מדעים מדויקים

שאול אדלר - רפואה

שמואל הורוביץ - חקלאות

דוד פיינגולד - מדעים מדויקים\

תשט"ז 1956

נפתלי הרץ טור-סיני - מדעי היהדות

יגאל ידין - מדעי היהדות

יעקב לייב טלמון - מדעי החברה

אברהם הלוי פרנקל - מדעים מדויקים

חיים ארנסט ורטהיימר - רפואה

מנפרד אשנר - מדעי החיים

תשט"ו 1955

אפרים אלימלך אורבך - מדעי היהדות

ישראל רייכרט - מדעי החיים

מיכאל פקטה - מדעים מדויקים

יעקב בן-תור - מדעי החיים

בנימין שפירא - מדעי הרפואה

שרה הסטרין-לרנר - מדעי הרפואה

תשי"ד 1954

משה צבי סגל - מדעי היהדות

שמואל הוגו ברגמן - מדעי הרוח

גד טדסקי - מדעי המשפט

מיכאל זהרי - מדעי החיים

שמעון פריץ בודנהיימר - חקלאות

תשי"ג 1953

גדליה אלון - מדעי היהדות

דינה פייטלסון-שור - חינוך

ליפמן י"ט היילפרין - מדעי הרפואה

שמשון אברהם עמיצור - מדעים מדויקים

יעקב לויצקי - מדעים מדויקים

פרס רוטשילד

פרס רוטשילד מיסודה של יד הנדיב נועד לתמוך, לעודד ולקדם את המדעים ומדעי הרוח בישראל מאז 1959. הפרס ניתן כאות הוקרה על עבודה מחקרית יוצאת דופן ומקורית.
במדעי הטבע, המדעים המדויקים וההנדסה הפרס ניתן אחת לשנתיים.
פרסים במדעי הרוח והחברה מוענקים מדי 4 שנים.
 

חתני פרס רוטשילד באוניברסיטה העברית:

לשנת 2018

פרופ' מיה בר-הלל

בתחום מדעי החברה
 
פרופ' נעם ניסן

בתחום המתמטיקה

לשנת 2016

פרופ' (אמריטוס) יוחנן פרידמן

בתחום מדעי הרוח

פרופ' נתי ליניאל 

בתחום מתמטיקה / הנדסה ומדעי המחשב

פרופ' חגי ברגמן 

בתחום מדעי החיים

לשנת 2014

פרופ' אבנר דה שליט

בתחום מדעי החברה

פרופ' אלי קשת

בתחום מדעי החיים

לשנת 2012

פרופ' משה אידל

בתחום מדעי היהדות 

פרופ' רפאל משולם

בתחום מדעי הכימיה והפיזיקה  

פרופ' חיים סידר

בתחום מדעי החיים  

פרופ' גיל קלעי 

בתחום מתמטיקה 

לשנת 2010

פרופ' שלום אפלבום

בתחום חקלאות  

פרופ' דוד קשדן

בתחום מתמטיקה

לשנת 2008

פרופ' משה בר אשר

בתחום מדעי היהדות  

פרופ' איתן קולברג

בתחום מדעי הרוח  

פרופ' איתמר וילנר

בתחום מדעי הכימיה 

לשנת 2006

פרופ' אשר קוריאט

בתחום מדעי החברה  

פרופ' בנימין וייס

בתחום המתמטיקה 

לשנת 2004

פרופ' חיים ביינארט

בתחום מדעי היהדות  

פרופ' דוד שולמן

בתחום מדעי הרוח 

לשנת 2002

פרופ' יעקב זיו

בתחום ההנדסה  

פרופ' נחום קידר

בתחום החקלאות  

פרופ' חיים רבינוביץ

בתחום החקלאות  

פרופ' צבי זלינגר 

בתחום מדעי החיים  

פרופ' אלכס לובוצקי

בתחום המתמטיקה 

לשנת 2000

פרופ' דוד פלוסר

בתחום מדעי היהדות  

פרופ' זאב לוז

בתחום מדעי הכימיה 

פרופ' חיים תדמור

בתחום מדעי הרוח 

לשנת 1998

פרופ' יצחק הדר

בתחום החקלאות  

פרופ' יונה חן

בתחום החקלאות  

פרופ' סרג'יו הרט

בתחום מדעי החברה  

פרופ' אהוד הרושובסקי

בתחום המתמטיקה 

לשנת 1996

פרופ' אדוארד קוסובר

בתחום מדעי הכימיה  

פרופ' יוסף אמרי

בתחום מדעי הפיזיקה 

לשנת 1994

פרופ' יעקב קטן

בתחום החקלאות  

פרופ' מנחם יערי

בתחום מדעי החברה  

פרופ' שמואל שאלתיאל

בתחום מדעי החיים 

לשנת 1992

פרופ' עזרא פליישר

בתחום מדעי היהדות  

פרופ' רפאל לוין

בתחום מדעי הכימיה  

פרופ' יהושע בלאו

בתחום מדעי הרוח

לשנת 1990

פרופ' אילן חת 

בתחום חקלאות  

פרופ' ניסן לויתן 

בתחום מדעי החברה  

פרופ' אלכסנדר לויצקי

בתחום מדעי החיים 

לשנת 1979

פרופ' חיים בלנק

בתחום מדעי הרוח 

לשנת 1977

פרופ' יהודית בירק

בתחום בתחום חקלאות

פרופ' רוברטו בקי

מדעי החברה

לשנת 1975

פרופ' שלמה פינס

בתחום מדעי היהדות

פרופ' יהושע יורטנר

בתחום מדעי הכימיה

פרופ' חיים הררי

בתחום מדעי הפיזיקה

פרופ' דוד איילון

בתחום מדעי הרוח

לשנת 1973

פרופ' מיכאל ברונו

בתחום מדעי החברה 

פרופ' מיכאל זהרי 

בתחום מדעי החיים 

פרופ' מיכאל רבין

בתחום מתמטיקה 

לשנת 1971

פרופ' יאיר מונדליק

בתחום חקלאות 

פרופ' זאב בן-חיים

בתחום מדעי היהדות 

פרופ' אהרון קצ'לסקי-קציר

בתחום מדעי הכימיה 

פרופ' יגאל תלמי

בתחום מדעי הפיזיקה 

פרופ' יהושע פראוור

בתחום מדעי הרוח 

לשנת 1969

פרופ' שמואל נח אייזנשטדט 

בתחום מדעי החברה 

פרופ' אריה ברגר 

בתחום מדעי החיים 

פרופ' שמשון אברהם עמיצור

בתחום מתמטיקה

לשנת 1967

פרופ' בן ציון דינור

בתחום מדעי היהדות 

פרופ' יובל נאמן

בתחום מדעי הפיזיקה 

לשנת 1966

פרופ' אהרון בונדי

בתחום החקלאות 

פרופ' יצחק ברנבלוט

בתחום מדעי החיים 

לשנת 1965

פרופ' אברהם כוגן

בתחום ההנדסה 

פרופ' גד טדסקי

בתחום מדעי החברה 

פרופ' חיים לב פקריס

בתחום המתמטיקה 

לשנת 1964

פרופ' יצחק בער

בתחום מדעי היהדות 

פרופ' דוד גינזבורג

בתחום מדעי הכימיה 

פרופ' זאב לב

בתחום מדעי הפיזיקה 

לשנת 1963

פרופ' יצחק ואהל

בתחום החקלאות 

פרופ' יגאל ידין

בתחום מדעי הרוח 

לשנת 1962

פרופ' מרקוס ריינר

בתחום ההנדסה 

פרופ' לואיס אליהו גוטמן

בתחום מדעי החברה 

פרופ' אברהם הלוי פרנקל

בתחום המתמטיקה

לשנת 1961

פרופ' גרשום שלום

בתחום מדעי היהדות 

פרופ' ארנסט דוד ברגמן

בתחום מדעי הכימיה 

פרופ' יואל רקח

בתחום מדעי הפיזיקה 

פרופ' יעקב פולוצקי

בתחום מדעי הרוח 

לשנת 1960

ד"ר אברהם קומורוב

בתחום החקלאות 

פרופ' אפרים קציר

בתחום מדעי החיים 

לשנת 1959

פרופ' דן פטיניקין 

בתחום מדעי החברה

פרופ' שמואל אגמון

בתחום המתמטיקה

פרס קריל

פרס קריל להצטיינות חוקרים צעירים במחקר מדעי מוענק מדי שנה, החל משנת 2005.
הזוכים נבחרים על ידי ועדת המלגות של קרן וולף היוקרתית.
הפרס מוענק בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, רפואה, חקלאות והנדסה. 

2011-2020

2005-2010