חומר אפל הוא אחד המסתוריים הגדולים של היקום - צורה בלתי נראית של חומר, המהווה כ-85% מהמסה הקוסמית, אך אינה פולטת או קולטת אור ולכן קשה מאוד לגילוי. במשך עשרות שנים מנסים מדענים ברחבי העולם לזהות ישירות את חלקיקי החומר האפל, ללא הצלחה.
המועצה האירופית למחקר (ERC) של האיחוד האירופי פרסמה השבוע את שמות הזוכים במענקי המחקר היוקרתיים- Starting Grant לשנת 2025. בין מקבלי המענקים השנה נבחרו גם שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שניהם מובילים מחקרים פורצי דרך בתחומי מדעי המוח והקוגניציה. מענקים אלה, הניתנים לחוקרים בתחילת דרכם העצמאית באקדמיה, נחשבים מהיוקרתיים ביותר באירופה, ונועדו לאפשר פיתוח מעבדות חדשות ופרויקטי מחקר חדשניים במדעי הטבע, החברה והרוח. הזוכים החדשים מצטרפים לשורת חוקרים ארוכה מהאוניברסיטה שזכו במענקים יוקרתיים אלו בשנים האחרונות.
במחקר שערכו פרופ' תום גומפל וד"ר יעל מלין מביה"ס לחינוך ופרופ' מור נחום מביה"ס לריפוי בעיסוק עבור המדען הראשי של משרד החינוך, הם בחנו את מצבם הרגשי של מורים ושאר צוותי בית הספר במהלך תקופת המלחמה. במחקר השתתפו צוותי הוראה מבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים בישראל אשר השיבו על סוללת שאלונים בשלוש נקודות זמן. באמצעות השאלונים בחנו אילו מהמשתנים הבאים: מעורבות במלחמה, מקורות תמיכה, חוסן נפשי ותחושת מסוגלות, מנבאים את מצבם של צוותי ההוראה במושגים של רווחה נפשית, מצוקה פסיכולוגית ושחיקה מקצועית. כמו כן, בחנו את השתנותם של משתנים אלה על פני שלושת נקודות הזמן.
מחקר מקיף חדש, Aiding Who? Humanitarian Aid and the Continuation of War by Other Means, מאת פרופ’ נטע ברק-קורן מהפקולטה למשפטים והמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, וד"ר יונתן בוקסמן, חושף כיצד מערכות הסיוע ההומניטרי בעולם הופכות במקרים רבים למנגנונים שמחזקים משטרים מדכאים וארגונים חמושים.
פריצת דרך אפשרית בטיפול בשפעת: מדענים מהאוניברסיטה העברית חשפו שילוב תרופתי חדש המציג תוצאות טובות יותר בהרבה מטאמיפלו – התרופה הנפוצה ביותר כיום נגד שפעת – ואף מצליח להתמודד עם הזנים הקטלניים ביותר של הנגיף, כול שפעת העופות ושפעת החזירים.
מה מפתיע בצמד התרופות הזה? אחת מהן היא תאוברומין – תרכובת המצויה בשוקולד.
אחת מההשלכות ההרסניות של שינויי האקלים היא הפגיעה בביטחון המזון העולמי. כעת, הודות לשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, הצליחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית לזהות זנים של חיטה, שנפגעים פחות בתנאי יובש קשים. הממצאים עשויים לעזור לחקלאים לעמוד בקצב הביקוש הגובר למזון, ולחזק בכך את ביטחון המזון בעידן משתנה.
גמילה מקוקאין נחשבת לאחד האתגרים הקשים והכואבים ביותר ברפואת ההתמכרויות. גם לאחר תקופות ארוכות של הימנעות, רבים מהנגמלים מוצאים את עצמם חוזרים לשימוש, לאו דווקא מתוך כמיהה לעונג, אלא כדי להפסיק את הסבל. מאחורי הכמיהה הזו עומדים תהליכים מוחיים עמוקים, שעד כה לא הובנו במלואם.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית שהתפרסם Science Advances, שופך אור על אחת התעלומות המרכזיות של עולם ההתמכרות - ומזהה רשת עצבית ייחודית במוח, הפועלת במצב של "אנטי-תגמול", והופכת לפעילה במיוחד במהלך תסמיני הגמילה. פעילות זו, כך מתברר, מגבירה תחושות מצוקה ודוחפת את המשתמשים בחזרה לסם.
מנשרים מורעלים ועד צבאים שניצודו – זירות פשע כנגד חיות בר אינן נראות כמו בסדרות טלוויזיה. אך בזכות עבודתה של פרופ' גילה כחילה בר-גל מבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט באוניברסיטה העברית, הסיכויים לאתר עבריינים סביבתיים השתפרו משמעותית. מחקר חדש מציג את הדרך למאבק בפשעים סביבתיים מורכבים הכוללים מינים שונים של בעלי חיים, אשר עושה שימוש בכלים גנטיים מתקדמים ובמאגרי DNA מקומיים. עבודת הזיהוי וההבחנה מסייעת להביא לדין עבריינים אשר פוגעים בחיות הבר.
צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליח למדוד לראשונה תופעה פיזיקלית שנחשבה לבלתי ניתנת לזיהוי – אפקט הול האופטי – וזאת באמצעות אור בלבד. מדובר בגילוי מרגש שסוגר מעגל מדעי שנפתח לפני כמעט 150 שנה, כשאדווין הול, מגלה אפקט הול, ניסה לשווא לבצע מדידה דומה באמצעים אופטיים.
ניאנדרטלים חיו במערות סמוכות, במרחק כ70 ק"מ, בסובב הים תיכוני, במערות עמוד וכבארה, בין 50 ל-60 אלף שנה, במהלך עונות החורף. הם השתמשו בכלים דומים שנעשו בשיטות סיתות דומות וצדו מגוון דומה של בעלי-חיים -בעיקר צבאים ויחמורים. עם זאת ישנם כמה הבדלים - נראה כי הניאנדרטלים שחיו בכבארה צדו יותר חיות גדולות מאלה שבעמוד, ונראה שהם גם נשאו הביתה יותר חלקים מהחיות הגדולות, פרות הבר והקרנפים. בשתי המערות יש עדויות לישוב אינטנסיבי לאורך זמן, המתבטא בצפיפויות של כלי האבן ושל עצמות החיות הניצודות, ריבוי מדורות, קבורות אנושיות וחלוקה מרחבית של הפעילויות השונות.