מחקר
לשירת לווייתנים יש מבנה הדומה לשפה אנושית
שפה אנושית נתפשת כמאפיין ייחודי למין האנושי, עם תכונות שמבדילות אותה מאמצעי תקשורת של בעלי חיים. מחקר חדש בהובלת פרופ' ענבל ארנון מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, המתפרסם בכתב העת Science חושף כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הדומה לזה הקיים בכל שפה אנושית.
פפירוס עתיק חושף פרשת שחיתות מרתקת מתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל
צוות חוקרים בינלאומי מהאקדמיה האוסטרית למדעים, אוניברסיטת וינה והאוניברסיטה העברית בירושלים חשף פרשת שחיתות מרתקת מלפני כמעט 2,000 שנה, המתועדת בפפירוס ביוונית עתיקה שנמצא במדבר יהודה. המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי 'Tyche', מציג את אחד תיעוד המשפטיים המקיפים ביותר שנמצאו מתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל.
שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר יוקרתיים בסך 150,000 יורו כל אחד מטעם קרן המחקר של האיחוד האירופי – ERC
המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה היום (ה') על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת החוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בעבר במענק ERC וכעת יקבלו את מענק ERC Proof of Concept - מימון המשך לבעלי מענק קיים על מנת לפתח רעיונות שעלו ממחקרם לשלב יישומי, בשווי 150,000 יורו כל אחד.
מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:
מחקר חדש מציע הסבר לתהליכים שמאחורי רעידות אדמה
המחקר, שהובל על ידי על ידי פרופ' ג'אי פיינברג והדוקטורנט שחר גבירצמן ממכון רקח לפיסיקה, חוקר את המנגנונים הפיזיקליים של רעידות אדמה, ושם דגש על תהליך היווצרותן הראשוני ("נוקליאציה") ועל המעבר ממצב של תנועה איטית למצב של שבירה דינמית. המחקר מתמקד בתהליך השבירה המתרחש על פני משטח המגע בין גופים - במקרה של רעידת אדמה אלו הלוחות הטקטוניים - ומציע מודל חדשני להבנת תהליכים אלה. מחקר זה פותח צוהר לניבוי אפשרי רעידות אדמה לפני שהן הופכות הרסניות.
פרק חדש באדמיניסטרציה הרומית: מה ניתן ללמוד מגילויה של כתובת גבול עתיקה
ארכיאולוגים חשפו אבן גבול נדירה מהתקופה הרומית המאוחרת באתר אבל בית מעכה שליד מטולה בגליל העליון. האבן, ששימשה במקור לסימון גבולות קרקע במסגרת רפורמות המס של הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, מספקת תובנות על בעלות קרקע, דפוסי התיישבות מקומיים וסדרי מינהל של האימפריה הרומית. הגילוי חושף גם שני שמות מקומות שלא היו ידועים בעבר, ומרחיב את הבנתנו אודות הגאוגרפיה ההיסטורית והנוף החברתי-כלכלי של האזור.
מחקר חדש חושף את סודות ההתפתחות העוברית
מחקר חדש בהובלת פרופ' יניב אלקובי והסטודנטים סוואסטיק קאר ורייצ'ל דיס מהפקולטה לרפואה, חושף את המנגנונים המרתקים של תאי ביצית בהתכוננותם ליצירת חיים חדשים. המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology מתאר כיצד ביציות מתפתחות יוצרות מבנים תאיים המארגנים את התפתחות העובר, ומספק תובנות חשובות על תהליכים חיוניים לרבייה ולביולוגיה התפתחותית.
מחקר חדש מספק עדות לקשר אפשרי בין הרפס לאלצהיימר
מחקר חדש של ד"ר אור שמש מבית הספר לרוקחות, שפורסם בכתב העת Cell Reports, מצא כי נוכחותו של נגיף ההרפס במוחם של חולי האלצהיימר הייתה גבוהה והתגלתה באותם אזורים שבהם נמצא נוכחות מוגברת של חלבון הטאו – אחד משני החלבונים המזוהים ביותר עם מחלת האלצהיימר, ושביטוי יתר שלו הוא כיום אחד האמצעים לאבחון. הממצאים פותחים פתח לגילוי דרכים חדשניות למאבק באלצהיימר.
הקשר המפתיע בין דיווחים על עב"מים למצב הכלכלי בארה"ב
בשנים האחרונות דווח לא פעם על תצפיות עב"מים ברחבי העולם. ד"ר אוהד רוה, ראש המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, יחד עם ד"ר נתן גולדשטיין מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, בחנו את התופעה באמצעות כלים כלכליים-חברתיים, מה שמאפשר לראשונה לעשות שימוש בגישה חדשה למדידת תשומת לב שאנשים מפנים ברמת המאקרו.
איך חלבונים ו-DNA מעצבים את זהות התא
מחקר חדש חושף כיצד פקטורי שעתוק, חלבונים המווסתים את פעילות הגנים, פועלים יחד כדי לעצב את זהות התא. המחקר מגלה מנגנון של "חיפוש מודרך", שבו ה-DNA ומבנה הכרומטין משמשים כ"מפת דרכים", המכוונת את החלבונים הללו למטרות גנטיות ספציפיות. גילוי זה מציע תובנות חדשות על רכישת זהות התא ועשוי לקדם את הרפואה הרגנרטיבית.