מחקר

מחקר חדש בראשות ד"ר רועי יניב מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז הרפואי שיבא, בשיתוף עם ד"ר אסף הוכמן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, הציג התקדמות משמעותית בהבנת התפקיד של מדידת שדות חשמליים אטמוספריים בחיזוי אירועי מזג אוויר קיצוניים. באמצעות בחינה מדוקדקת של מערכות מזג אוויר חורפיות בלחץ נמוך, הידועות כ"שקעים קפריסאים", המחקר חושף תובנות חדשות על תפקיד השדה החשמלי בחיזוי משקעים כבדים.

באתר הארכיאולוגי נחל עין גב II שבעמק הירדן, חשפה משלחת ארכיאולוגית של האוניברסיטה העברית מעל 100 אבנים מחוררות בנות כ-12,000 שנה, שהיו ככל הנראה בשימוש ככלי עזר לטוויית חוטים – עדות ראשונה מסוגה לשימוש נרחב במשקולות פלך בתקופה זו. החוקרות, טליה ישוב ופרופ' ליאור גרוסמן מהמעבדה לארכאולוגיה חישובית במכון לארכאולוגיה, השתמשו בסריקות תלת ממדיות ובטכנולוגיה חישובית מתקדמת לניתוח המבנים המורפולוגיים של האבנים המחוררות, ומצאו התאמה ברורה לשימוש של משקולות פלך.

מחקר של ד"ר אביגיל הורביץ מהפקולטה לחקלאות ופרופ' אורלי שדה מביה"ס למינהל עסקים מגלה כי גמלאים נוטים להעדיף משיכה חד-פעמית של כספים מחשבונות פנסיוניים קטנים, אך כשמדובר בחשבונות גדולים יותר, הם מעדיפים לקבל את הכסף כקצבה חודשית קבועה. המחקר, המבוסס על נתונים מחברת ביטוח וניסויים מעבדתיים, מתריע כי תופעה זו עלולה לפגוע בביטחון הכלכלי ארוך הטווח של הגמלאים, ומשפיע על האופן שבו מוסדות פיננסיים מנהלים סיכונים ונכסים  

פרופ' איתן לרנר והדוקטורנטית פז דרורי מהמכון למדעי החיים פיתחו שיטה המשפרת משמעותית את הרגישות והספציפיות של זיהוי וירוסים. השיטה החדשה תסייע בניטור התפרצויות ויראלית באמצעות מערכת ניידת ופשוטה לתפעול המתאימה לשימוש רחב יותר בקליניקות 

להמשך קריאה: https://phys.org/news/2024-09-3d-setup-enables-fast-accurate.html