בינלאומיות

המחקר נערך בלשכה לשירותים חברתיים בעיר גדולה בארץ, בה המתורגמנים הם עובדים סמך מקצועיים או מתנדבים בני התרבות אותה הם מתרגמים, כשחלקם עברו הכשרה התחלתית למתורגמנות קהילתית. "התמקדנו בשתי אוכלוסיות עולים, העולים מאתיופיה והעולים מצרפת, וניסינו להבין את החוויות והתפיסות של המתורגמנים והעובדים הסוציאליים שעובדים איתם", מסבירה ד"ר שמר. הממצאים משקפים כי המתנדבים והמתורגמנים הקהילתיים בישראל לא עוברים תהליכי הכשרה משמעותיים ואין הליכי הסמכה לתפקיד חשוב זה.

זאת ועוד, המתורגמנים, אשר מגיעים מהקשר תרבותי וחברתי דומה לעולים שאיתם הם עובדים, מתבססים על הבנה והזדהות עמוקה עם העולה במהלך השיח הטיפולי. כתוצאה מכך, נוצרת מורכבות כאשר מצד אחד העולים חשים כך יותר ביטחון, שייכות ושמבינים אותם, ומצד שני חלקם יעדיפו שלא להיחשף ליד אדם מהקהילה או דווקא יגבירו ציפיות ממנו שיקדם את הטיפול בעניינם. בנוסף, מצאו החוקרים כי השכר נמוך וחוסר היציבות התעסוקתית של המתורגמנים, משפיעים על איכות התרגום. "באופן אירוני, למרות שישראל הינה קיבוץ גלויות שמעודד עלייה, תפקיד המתורגמן לא מבוסס מקצועית והעולים מקבלים שירות לקוי בהליך שילובם בקהילה. מדינת ישראל עדיין צריכה לעבוד הרבה כדי להטיב ולהנגיש את השירות הזה בצורה המקצועית ביותר מבחינת הכשרה, הדרכה ותקנים", מוסיפה תמר שורץ-זיו.

עם זאת, צוות החוקרים מציע דרכים לשפר את המפגשים בין העולים למתורגמנים. פרופ' נדן מוסיף לדוגמא כי "ניתן לשפר את תיאום הציפיות המוקדם לחלוקת העבודה בין העובדת הסוציאלית למתורגמן, תוך מתן מקום לביטוי הכישורים וההקשרים שלו שיכולים לתרום לקשר עם המטופלים". מבחינת ההכשרה וההדרכה לתרגום, החוקרים מציעים לכלול תכנים הקשורים לגישור בין-תרבותי המתייחסים להקשרים של מנהגים, תפיסות עולם ואורח חיים של עולים. בנוסף, יש להרחיב את ההכשרה בתרגום קהילתי גם לעבודות הסוציאליות שעובדות עם מתורגמנים בתהליכי טיפול. בעניין תנאי ההעסקה של המתורגמנים, החוקרים ממליצים להושיט סיוע בהתארגנות מגשרים, בפיתוח גוף מקצועי מוביל כמו ועד עובדים, ביצירת מסלולי קידום לאופק מקצועי וביציבות תעסוקתית למתורגמנים.