סגל

Becca Tapert, unsplash

פרס א.מ.ת הוענק לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה

13 מרץ, 2022

קרא עוד

ברכות לפרופ' חרמונה שורק, פרופ' רות לפידות ופרופ' גדעון שלח, זוכי פרס א.מ.ת לשנת 2022!

פרס א.מ.ת לאומנות, מדע ותרבות, מוענק מידי שנה ע"י קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל ובחסות ראש הממשלה, על הצטיינות והישגים אקדמאים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה, בחסות ראש הממשלה.

פרופ' חרמונה שורק, מהמכון למדעי החיים ומרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החיים בתחום חקר המוח, בעקבות תרומתה יוצאת הדופן למדעי העצב המולקולריים הבסיסיים והישומיים בישראל ומחוצה לה. פרופ' שורק היא מדענית מובילה במיזוג תחומי הגנומיקה והביוכימיה בפענוח המסלולים המולקולריים שמווסתים את אחד המוליכים העצביים החשובים ביותר במוח, אצטילכולין, במצבי בריאות וחולי.

פרופ' רות לפידות, מהפקולטה למשפטים ומהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החברה בתחום משפטים, בעקבות פעילותה האקדמית כחוקרת וכמורה וכן פעילותה הציבורית הענפה. פרופ' לפידות היא זוכת פרס ישראל בחקר המשפט ונחשבת לחלק מגדולי המשפט במדינת ישראל וככזאת היא הטביעה את חותמה במחקר, בהוראה, ובעשייה מגוונת למען החברה בישראל ומדינת ישראל.

פרופ' גדעון שלח-לביא, מהחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח, הוא זוכה פרס א.מ.ת למדעי הרוח בתחום הארכיאולוגיה, בשל היותו הארכאולוג הישראלי הראשון שהצליח לבסס קריירה אקדמית כחוקר מוביל בתחום הארכאולוגיה של אזורים המצויים מחוץ לארץ-ישראל והמזרח הקרוב. עבודתו של פרופ' שלח מרחיבה את אופקי הארכיאולוגיה הישראלית לאזורים ותרבויות שלא היו קודם לכן חלק מן המחקר האקדמי הישראלי והעניקה כבוד רב למדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

ברכות!

קרדיט לתמונה של פרופ' שלח: Teng Mingyu

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
פרסי הרקטור 2021

ברכות לזוכי פרס הרקטור 2022!

10 מרץ, 2022

קרא עוד
 אתמול, יום ד', ה-9 במרץ, קיבלו את פרס הרקטור 79 סטודנטים ו 11 חברי סגל על הצטיינותם במחקר, הוראה והשתתפות פעילה בקהילת האוניברסיטה.

להלן רשימת הזוכים: 

 

פרופ' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח היא כלת פרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' גושן היא מדענית מצטיינת. בשורה של מחקרים פורצי-דרך היא גילתה, יחד עם צוות החוקרות והחוקרים במעבדה שלה, את תפקידם של תאים בשם אסטרוציטים בפעילות של למידה ויצירת זיכרון במוח. הפעילות של תאים אלה היא שקובעת אילו חוויות ייצרבו רק בזיכרון לטווח קצר ואילו יישמרו גם בזיכרון ארוך הטווח. למחקרים אלה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת בהבנה של סיבות לפגיעה בזיכרון ולאיתור דרכים לשיפור הזיכרון. בזכות מחקריה בנושא יצירת זיכרון ובהבנת תפקידם של האסטרוציטים, פרופ' גושן נמנית עם חוקרי המוח המובילים בעולם.

פרופ' גושן מצטיינת בהוראה, והיא מדריכה מעולה. טובי הסטודנטיות והסטודנטים באוניברסיטה, מהארץ ומהעולם, משתפים איתה פעולה במחקר. ענבל מסייעת בנדיבות לחוקרות ולחוקרים אחרים. היא מנהיגה אקדמית ותורמת רבות לקידום הפעילות האקדמית במרכז אלס"ק לחקר המוח. היא גם פעילה רבות בקידום שוויון הזדמנויות לנשים במדע, בייזום מפגשים עם מדעניות מובילות אחרות, בסיוע בהכוונה ובייעוץ ובדוגמה האישית שהיא נותנת למדעניות צעירות.

בזכות ההצטיינות יוצאת הדופן שלה במחקר ובהוראה, פרופ' ענבל גושן היא כלת פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' ישי יפה מבית-הספר למנהל עסקים הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' יפה הוא חוקר מוביל בעולם בתחום המימון. התמחותו היא בתחום ממשל תאגידי בעיקר בהקשר של קבוצת אחזקות, שפעילה בו-זמנית במספר שווקים. הוא מומחה להבנת ההשלכות של פעילות של גופים כאלה על היבטים של תחרות ומחירים בשוק וכוחם של צעדים רגולטוריים לצמצם את ההשפעות השליליות של קבוצות כאלה. הוא עוסק גם בבחינה היסטורית של התהליכים הכלכליים והתאגידיים שמובילים לגלובליזציה והוא מומחה בתחום של השקעות בינלאומיות. לצד כל אלה, הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הממשל התאגידי של בנקים. בין היתר, הוא היה מבין הראשונים שזיהו בעיות מבניות באופן הפעולה של הבנקים ביפן, במחקר שהפך לקלאסיקה, והוסיף לכך מחקרים חדשניים רבים בתחום הממשל התאגידי בתחום הבנקאות.

למחקריו הרבים של ישי השפעה לא רק בקהילה האקדמית אלא גם בקרב קובעי מדיניות. הוא מוביל ועדות ציבוריות בארץ ובעולם, להסדרת הפעילות של קרנות הפנסיה ושל חברות אחזקות, ופעיל מאד בתחום של צעדים להגברת התחרותיות במשק, בין היתר להוזלת יוקר המחייה.

בנוסף לפעילותו האקדמית והציבורית הנרחבת, ישי הוא מורה מחונן, שזוכה להערכה רבה של תלמידיו ותלמידותיו. משקיע מאד, משיב במהירות לכל פנייה, ומוביל את תכניות הלימודים הייחודיות באוניברסיטה לשילוב מנהל עסקים ולימודי מזרח אסיה. הוא פעיל מאד בבית-הספר למנהל עסקים. הוא השלים תקופת כהונה מוצלחת מאד כדיקן וממשיך למלא תפקידים בכירים בבית-הספר. בזכותו מבקרים בבית-הספר חוקרים בינלאומיים מובילים והוא גורם מחבר, מוערך על-ידי כלל חברי הסגל בבית-הספר, ממגוון תחומי הדעת.

בזכות הצטיינותו במכלול פעילותו האקדמית, פרופ' ישי יפה הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' לירן כרמל המכון למדעי החיים בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' כרמל הוא מורה מצטיין, שזוכה להערכה רבה של הסטודנטיות והסטודנטים הרבים שהוא מלמד. הוא מלמד קורסים קשים ומאתגרים, ומצליח בהם מאד. הוא מגלה עניין רב בהצלחת הסטודנטים, ובמאור פנים והשקעה רבה מוביל את הסטודנטים להצליח בלימודים. הוא מתנדב לכל משימה במכון, וכאשר חבר במכון חלה ולא יכל ללמד עוד, לירן לא היסס למלא את מקומו ולהשלים את הוראת הקורס. לירן מצטיין גם בתרומה לאוניברסיטה ולקהילה, והוא מכהן, בין היתר, כראש החוג לתלמידי תיכון שלומדים באוניברסיטה.

פרופ' כרמל הוא חוקר מצטיין. תחום המחקר שלו הוא ייחודי: לירן הוא בעל תארי בוגר ומוסמך בפיזיקה, דוקטורט במתמטיקה ומדעי המחשב והוא עוסק במחקר במדעי החיים. הרקע הייחודי שלו מכשיר אותו לעיסוק בתחום החדשני של חקר ד.נ.א. קדום. הוא הפך להיות אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום זה, בעקבות כך שפיתח, עם ערן משורר, שיטה לשחזור תבניות פעולה של גנים מתוך הפקת ד.נ.א. קדום, תהליך שמאפשר להסיק מסקנות מרתקות על מאפיינים של אנשים שחיו לפני אלפי שנים, לרבות מראה הפנים שלהם. למחקר פוטנציאל להניב תרומה רבה להבנת האבולוציה של האדם. לירן מיישם שיטות חישוביות להבנת הגנטיקה של אוכלוסיות שנכחדו, והוא משתף פעולה במחקר עם ביולוגים ניסיונאים ועם ארכיאולוגים חוקרי מאובנים. בעקבות הישגיו המצוינים, לירן מוביל, עם קבוצת חוקרים במכון למדעי החיים ובמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה את ההקמה של מרכז לחקר ד.נ.א. קדום והאבולוציה של האדם.

בזכות הצטיינותו במכלול פעילותו האקדמית, פרופ' לירן כרמל הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' אורנה קופרמן מבית-הספר להנדסה ולמדעי המחשב על שם רחל וסלים בנין היא כלת פרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' קופרמן היא חוקרת מצטיינת, העוסקת באימות פורמלי של מערכות, כלומר בחקר הבטחת נכונות של תוכנה, דבר שהוא קריטי במערכות רבות. היא בעלת מעמד בינלאומי מוביל בקהילת החוקרות והחוקרים במדעי המחשב, ובמסגרת זו היא פעילה במערכות של כתבי עת מובילים ובארגון כנסים בינלאומיים וזכתה בשורה של פרסים יוקרתיים בגין הצטיינותה האקדמית.

פרופ' קופרמן מצטיינת בהוראה. היא מלמדת קורס בנושא מודלים חישוביים, חישוביות וסיבוכיות, שנחשב הקשה ביותר בתחום מדעי המחשב. היא זוכה להערכות ההוראה הגבוהות ביותר בבית-הספר למדעי המחשב, בזכות יכולת הפשטה והסבר מעולים, הקפדה על ארגון וסדר ובעיקר בזכות יחס נפלא לסטודנטיות ולסטודנטים. היא גם מנחה מבוקשת מאד של תלמידות ותלמידים לתארים מתקדמים.

בצד כל זאת, אורנה היא אזרחית נהדרת באוניברסיטה ומחוצה לה. בעבר היא שימשה כסגנית הרקטור, כראש בית הספר למדעי המחשב וכיועצת נשיא האוניברסיטה לשוויון מגדרי. היא פועלת להנגשת המדע בהרצאות בבתי-ספר תיכוניים ובמרכזי גמילה. בצד זאת, היא מובילה פעילות לעידוד נשים ללמוד מקצועות בתחום ההנדסה ומדעי המחשב, להבטחת שוויון הזדמנויות לנשים ולסטודנטים מקבוצות אחרות שאינן מיוצגות כראוי בתחומים אלה. בצד כל אלה, אורנה אקטיבית מאד בהבטחת שוויון מגדרי, באמצעות פעילות נמרצת לקידום שוויון לחרדים ולחרדיות. היא מובילה את המאבק להשתלבות סטודנטים חרדים באקדמיה, תוך הצבעה על העוולה הקשה שגורמות תכניות לימודים בהפרדה מגדרית ומגזרית. בפעילותה מוכיחה פרופ' קופרמן שאפשר לשלב בין מצוינות במחקר ובהוראה עם מעורבות ציבורית נרחבת, לכינון חברה טובה יותר.

בזכות הצטיינותה הייחודית במגוון התחומים של הפעילות האקדמית והציבורית, פרופ' אורנה קופרמן היא כלת פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' אריה קצוביץ' מהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' קצוביץ' הוא מעמודי התווך של המחלקה ליחסים בינלאומיים, דבר שבא לידי ביטוי בכל המישורים המקצועיים. מחקריו של פרופ' קצוביץ' עוסקים בחקר השלום ויישוב סכסוכים ובגלובליזציה. הוא פיתח תיאוריות ייחודיות באשר  להשלכות של הסכמי שלום על קשרים חוצי-גבולות בינלאומיים.

בתחום ההוראה, פרופ' קצוביץ' מלמד קורסים מרכזיים בתכנית הלימודים של המחלקה בתארים השונים. במשך עשרות שנים הוא מתנדב ללמד את קורס המבוא של תואר הבוגר. זהו קורס מאתגר מבחינה פדגוגית ומינהלית, וחרף היותו מבכירי החוקרים במחלקה, אריה ממשיך ללמדו באהבה ותוך השקעה רבה, שזוכה להכרה ולהערכה רבה של מאות הסטודנטים שלומדים בקורס מדי שנה. בתקופת מגפת הקורונה אריה הוכיח את מחויבותו להוראה כאשר התייצב, כמעט לבדו בכל הקמפוס, ללמד את הקורס בכיתה, בפני מצלמה בלבד, וכאשר הסטודנטים שלו הבחינו שהוא מלמד מאולם הכיתה, אט אט החלו גם הם להגיע לקמפוס, ולהצטרף אליו במאבק לשמור על שגרת הפעילות האקדמית גם בימים הקשים. אריה מלמד גם קורסים מתקדמים וסמינרים, ובכולם הוא מצטיין.

פרופ' קצוביץ' מחויב מאוד להנחיית תלמידי מחקר, ועד כה הכשיר עשרות תלמידי מוסמך, דוקטורט ופוסט-דוקטורט. רק לאחרונה השלים ספר פורץ-דרך, בשיתוף עם שלושה מתלמידי המחקר שלו. הוא מרכז מדי שנה כנס דוקטורנטים בינלאומי, בהשתתפות קרוב למאה תלמידי מחקר מכל העולם, אף זאת בהתנדבות ובמשך שנים רבות. אריה הוא לא רק מנחה אלא גם מנטור בכל רמ"ח איבריו.

בנוסף לכל אלה, אריה פעיל מאד בתחום הניהול האקדמי באוניברסיטה ומחוצה לה. הוא מילא שורה של תפקידי ניהול באוניברסיטה, הוביל את העמותה ללימודים בינלאומיים, ייעץ למשרד החינוך ועוד. אריה הוא דוגמה לחברי הסגל באוניברסיטה.

בזכות הצטיינותו במחקר, בהוראה ובפעילות ציבורית, פרופ' אריה קצוביץ' הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרס ע"ש מיכאל מילקן למורים מצטיינים על הצטיינות נמשכת בהוראה

השנה הזוכים בפרס הם:

פרופ' נורה בונה                         החוג לבלשנות, הפקולטה למדעי הרוח

 

ד"ר הדר אריהן-זכאי                 ביה"ס לרוקחות, הפקולטה לרפואה

 

פרופ' דורון טייכמן                     הפקולטה למשפטים

 

פרופ' יהודה ניומרק                    ביה"ס לבריאות הציבור ולרפואה קהילתית, הפקולטה לרפואה

 

ד"ר נועה ניצן                             בית הספר למנהל עסקים

ומכון איינשטיין למתמטיקה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

 

פרס הוקרה מיוחד- פרופ' תמר אלאור, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה

פרס הוקרה מיוחד ניתן לפרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה.

הפרס ניתן לתמר על תרומתה האקדמית המצוינת, במחקר ובהוראה ועל הפעילות הציבורית הנרחבת שלה. מחקריה של פרופ' אלאור משלבים אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, שימור ואומנות. הפעילות של פרופ' אלאור כוללת ייזום תערוכות שבהן מוצגים מחקריה והובלה של פסטיבל הסרטים האנתרופולוגי, בשיתוף עם סינמטק ירושלים.

פסטיבל הסרטים האנתרופולוגי הוא אירוע בין-לאומי, שבו משתתפים במאים, יוצרים, חוקרים ואנתרופולוגים בעלי ובעלות שם עולמי, וסטודנטיות וסטודנטים מהארץ והעולם. הפסטיבל הוא מוסד רב ערך, שתורם תרומה חשובה מאד לחקר האנתרופולוגיה והבנה והכרה של תרבויות, ואגב כך תורם גם לקידומה של האוניברסיטה ושל ירושלים.

הפסטיבל הפך למוסד עבור כל מי שהאנתרופולוגיה, וחקר התרבויות קרוב לליבם. בפסטיבל נבחרים סרטים ייחודיים, המבוססים על אתנוגרפיה בתרבויות שונות מרחבי העולם. בכל שנה מוצגים כ- 15 סרטים, שנבחרים על ידי צוות בהובלתה של פרופ' אלאור. ארוע הפתיחה של הפסטיבל מלווה  בהופעה חיה, בנושא קרוב לתחום של הסרט הנבחר, ובכל שנה משתתפים בו מאות אנשים, מכל רחבי הארץ. הסרטים מלווים בהרצאות אקדמיות של חוקרות וחוקרי המחלקה, ונכתבות עבודות מחקר של סטודנטים בהשראת סרטים שהוצגו בפסטיבל. הנחישות של תמר, היוזמה, המעמד המקצועי הבכיר ובעיקר הנדיבות ועבודת הצוות, הניבו פרי הילולים בדמות פסטיבל שהפך להיות עמוד תווך בתחום חקר האנתרופולוגיה.

לצד הפסטיבל, פרופ' אלאור משתפת פעולה עם מוזאונים, שבהם היא מציגה את עבודותיה במתכונת של תערוכה ולא רק כפרסומים אקדמיים. בין היתר, היא הציגה במוזיאון תל-אביב את הפרויקט שלה על הנעליים כאובייקט תרבותי אוניברסלי במוזאון האומנות בחולון הציגה את המחקר שלה על אשפה ומחזור.

פעילויות אלה, הפקת פסטיבל הסרטים הבינלאומי והתערוכות, מחזקות את הקשר שבין האוניברסיטה לבין הציבור הרחב ותורמות רבות להנגשה לציבור הרחב של הידע שמושג במחקר ולכינון דיאלוג בין האקדמיה לציבור.

הפרס הוא ביטוי להערכה הרבה שרוחשים לפרופ' אלאור חבריה וחברותיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וכלל קהילת האוניברסיטה העברית.

 

פרס הרקטור לתלמידים מצטיינים לתואר בוגר ולתואר מוסמך

הפקולטה למדעי הרוח

תואר בוגר: דור היימברג, אורי מיר, יהונדב צדקה

תואר מוסמך: שיר ונטורה, ניצן ישראלי, עמיר לקח אביבי

בית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס

תואר בוגר: תמר בן-שלמה

תואר מוסמך: בתשבע ויגודה, שני כהן, האלה מחול, תמרה מנין אנג'ל

הפקולטה למשפטים

תואר בוגר: אביתר אברהמי, נועה בלוך

תואר מוסמך: מריה טרוצקי, שני סבג אילוז, אוריה פרץ, ספיר שבו

בית הספר למנהל עסקים

תואר בוגר: שקד כהן

תואר מוסמך: צופית ורהפטיג, אור ישראלי, אייל פונצ'ק, ירון פרדקוב, לירן שוסיוב

הפקולטה למדעי החברה

תואר בוגר: דוד אביכזר, אלעד דהאן, אפרת מלכה, שקד צימרמן, עידן שבו

תואר מוסמך: מריה ארהרד, נתנאל בן פורת, רחל ברוך,  אודיאה גבאי,  אילנית דאר-יחזקאל,

יוליה מרי ויטורף,  דניאל זוהר,  אמיר שמר

ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד

תואר בוגר: אילאיל לוין

תואר מוסמך: הדס בן-מאיר גבריאלוב, נועה למברגר, גל עוזיאל, ליר ראובן, הדס שור, ניצן שרון-לביא

הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

תואר בוגר: יובל אילני, מעיין ליבנה, אפק ציפרמן-לוטן

תואר מוסמך: אלון יובל גוטפרוינד, יואב מירון, עומר שוסיוב

ביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין

תואר בוגר: עידן אורזך, נועם בלום, אלון ויזנר, עינבר ליבוביץ

תואר מוסמך: ניר לביא, נעמה שמש הלוי

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

תואר בוגר: דניאלה הבר, שני לייזר, ינאי שרם

תואר מוסמך: נופית וקנין, נעה נח, פלג שלום שניידר

ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

תואר מוסמך: חן שרר גיבשטיין

הפקולטה לרפואה

תואר בוגר: נועה ברקוביץ, גאריק הויכמן, שקד יצקן, אוריה קדוש, טל קצובר דואק, דניאל שפקטורוב

תואר מוסמך: מאיה ברוך דוסקלוביץ, ד"ר תהילה כהן-אביטן, רנאל יוסף לוטטי, הודא נזאל, גיא פסקין, אוריה צובארי, אלישיב צנגן

הפקולטה לרפואת  שיניים

תואר בוגר: יובל ירושלמי

תואר מוסמך: רון בראונשטיין, יהונתן מעטוף

מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח

תואר מוסמך: חביבה מושבי מרקיינד

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
חזון סביבתי

חזון הקיימות של האוניברסיטה העברית - פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה

9 מרץ, 2022

האמת הפשוטה:

בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור;  מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר.  למעשה, כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.

חזון ותכנית פעולה:

nadine-shaabana-lymvt-unsplash.jpg

יום האישה 2022: מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתנית ודורשת מאנשי מקצוע רגישות יותר אל מול הדרה כפולה.

במהלך השנים האחרונות האלימות בחברה הערבית תופסת תשומת לב תקשורתית וציבורית רבה, וזאת לאור גל האלימות הקשה המתרחשת בה ואשר מבוצעת ברובה על ידי בני נוער וגברים בעוד שקורבנותיה הם גברים, נשים וילדים/ות. מציאות זו הביאה לכך שרוב המחקר, התיאוריה וההתערבות שנבנו להתמודדות עם אלימות, התמקדה בעיקר בבני נוער ובגברים. עבודת הדוקטורט שלי שמבוצעת בימים אלו בהנחיית פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון, באה להרחיב את הידע הקיים בתחום ולאפשר לנו להכיר לעומק את מידת מעורבותן של נערות באלימות והגורמים המנבאים התנהגות זו. המחקר יאפשר לאנשי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית לתכנן ולבנות תכניות התערבות מותאמות מגדרית תוך התמקדות מבוססת מחקר בהתנהגותן של נערות.

המחקר שלי מתבסס על תיאוריה מוכרת ומקובלת במחקר סוציאלי-פמיניסטי, הנקראת תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים. התיאוריה מנחה אותנו לבחון את האלמנטים הזהותיים של הנערות שמשתייכות לקבוצות שוליים (מעמד, מגדר, גזע, שיוך אתני, נטייה וזהות מינית וגיל) והקשרים ביניהם, שעלולים להשליך על מעורבותן באלימות. במחקר, מונא ואני מנסות להתחקות אחר גורמי סיכון להתנהגות אלימה בקרב נערות ערביות, הקשורים לאוריינטציה מגדרית-לאומית: אפליה אתנית-לאומית, אפליה מגדרית, קורבנות התעללות מינית והימצאות במצבי סיכון.

איסוף הנתונים החל בחודש ספטמבר 2020 ונמשך כחצי שנה. ממצאי המחקר שהתבססו על מדגם של 400 נערות ערביות (מחציתן נערות בסיכון), העלו כי יותר משליש מהנערות (35.6%) דיווחו על אלימות פיזית קשה כלפי אחרים כגון, להרביץ לאחד ההורים או לבני משפחה, או לתת מכות חזקות לאחר;  שיעור דומה (35.9%) ציינו כי נקטו באלימות פיזית מתונה כגון איומים על פגיעה במישהו אחר; ושני שליש (66.1%) מהנערות ציינו כי ביצעו תוקפנות עקיפה כלפי אחרים לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון שקדם למחקר, כג ון, לרכל על מישהו או להטיל עליו חרם.

ומה גורם להן לנהוג באלימות?

גורם סיכון עיקרי המעלה את הסבירות להתנהגות אלימה של הנערה כלפי אחרים בסביבתה הוא אפליה מגזרית ואתנית. רוב הנערות ערביות שנשאלו (85.5%), דיווחו על אפליה מגדרית על ידי אנשים שונים בסביבתן. מגמה דומה נמצאה לגבי אפליה אתנית-לאומית (79%) מצד גורמים שונים בציבור. אפליה אתנית, מעבר להיותה גורם המגביר מעורבות באלימות, מגבירה את הסיכון להשלכות שליליות וגורמי סיכון אחרים בהתנהגותן של הנערות. חוויה של אפליה אתנית-לאומית הגבירה את המעורבות בעבריינות של נערות במצבי סיכון, דוגמת נערות שחוו התעללות מינית.

גורם סיכון נוסף הינו קשר קרוב ומשמעותי עם ההורים. נערות שחוות אפליה מגדרית בסביבתן, על ידי משפחתם ומקורביהן, מרגישות קרובות פחות להוריהם, מה שהוכח כמעלה את הסבירות שהם יהיו מעורבות במעשי אלימות.

ההקשר התרבותי של התפקידים המגדריים הוא קריטי בנטייה של הנערות להשתמש באלימות. הרי נערות ערביות בחברה הישראלית מודרות כפליים. מצד אחד, על רקע אתני-לאומי בשל היותן מיעוט בישראל, ומצד שני בשל היותם נקבות/נערות בחברה פטריארכלית. בהקשר זה, לא אפליה מגדרית כשלעצמה הביאה להתנהגות אלימה, אלא הצטלבות של מקומי שוליים מרובים, וגורמי סיכון רבים שהובילו להתנהגות אנטי-סוציאלית ומעורבות רבה יותר של נערות אלו באלימות.

אמנם המחקר שלי עוד לא תם, אך כבר ממצאים אלו אפשר להסיק כי אנשי ציבור ואנשי המקצוע בתחומים הטיפוליים צריכים להיות רגישים שבעתיים למצבן המיוחד של נערות בסיכון שמשתייכות גם למספר קבוצות שוליים, כמו מיעוט אתני-לאומי ולחברה מסורתית פטריארכלית. בנוסף, קשר פתוח ומכיל בין הורים לנערות - קרבה להורים, מיומנויות תקשורת עם הנערה, לצד הצבת גבולות וניטור הורי - הוא חשוב מאין כמותו בהפחתת הנטייה של הנערות להתנהגות אנטי-סוציאלית.

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון ולנא ג'יריס-לולו, דוקטורנטית בביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

קראו פחות
marek-levak-mkhshbym-unsplash

יום האישה 2022: למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מראים שכן

לימודי מדעי המחשב הם קרש קפיצה לתעסוקה מעניינת והשתכרות טובה. בשנים האחרונות נעשה מאמץ מצד ות"ת לעודד נשים ללמוד מקצוע זה לצד מקצועות היי טק נוספים, למשל על ידי מתן מענק למוסדות לההשכלה הגבוהה בהן לפחות 35% מהלומדים מקצועות היי טק הם נשים. עם זאת מקצוע זה עדיין נשלט על ידי רוב גברי. למה? איך ניתן לשנות זאת?

 

 

מחקרים במערב הראו שנשים נרתעות מללמוד מדעי המחשב, כי הוא נתפס כמקצוע גברי, "גיקי", לא חברתי, ומקשה על שילוב קריירה עם חיי משפחה. הסברים נוספים הם חוסר היחשפות למקצוע, למשל בתיכון, והיעדר מודלים נשיים.

האמנם מדעי המחשב הוא מקצועי גברי? לא בהכרח, אחרת איך נסביר שבמדינות מתפתחות, כגון מלזיה, טאיוון, קניה ומאורציוס יש אחוז גבוה של נשים שלומדות מדעי המחשב, לפחות מחצית מהסטודנטים? גם שם נשים מודעות לאתגר בשילוב קריירה ומשפחה, ומגד מקצועות מדעי המחשב נתפשים (ובצדק) כמאפשרים הזדמנויות מעניינות לפרנסה בעבודה משרדית מוערכת ומימוש עצמי באקלים בטוח וידידותי לנשים.

ערכנו מספר מחקרים במרכז האקדמי לב, שם שיעור הלומדות מדעי המחשב  גבוה ממחצית הסטודנטים. רצינו להבין מדוע בחרו במקצוע ומדוע נשארו בו. במרכז לב נשים לומדות בנפרד מגברים. יתרה מזאת, המרכז יש מגון קבוצות נשים: דתיות לאומיות, חרדיות, חרדיות לאומיות ואף קבוצה קטנה של תלמידות מחסידויות שונות. גילינו שאף קבוצה לא דמתה בשיקוליהן לנשים קבוצות המערביות או למדינות המתקדמות. הן גם לא דמו בשיקוליהן זו לזו. כל הנשים ציינו את האתגר שבשילוב קריירה עם חיי משפחה. אך זה לא הרתיע אותן.

החרדיות נמשכו ללימודים מהשיקול הכלכלי וגם כי מדעי המחשב הוא מקצוע שניתן ללמדו ללא תכנים בסתירה עם אמונות דתיות וניתן איתו לפרנס משפחה ולתמוך בבעל לומד תורה. בראיונות שערכנו איתן לא עלה באופן ספונטני הרעיון שמדעי המחשב הוא מקצוע גברי. כששאלנו מפורשות שללו. היה נראה שהופתעו. חלקן אף סיפרו על החשיבות המיוחסת בסביבתן ללימודי מתמטיקה ברמה גבוהה, כגשר ללימודי ההמשך, וסיכוי לשידוך טוב.

לעומן יש נשים, דתיות לאומיות ברובן, שנמשכו ללימודי הביואינפורמטיקה, מקצוע אינטר-דיסציפלינארי המתיך ביולוגיה ומדעי המחשב. רובן כשנרשמו, תפשו את הלימודים כביולוגיה, נמשכו לערכים החברתיים של עזרה וקידום החברה ומאוחר יותר למדו ליהנות ממדעי המחשב, הטבועים בהם. בוגרות רבות ממסלול זה משתלבות בתעשייה ובמחקר, או ממשיכות באקדמיה ללמוד תואר שני במדעי המחשב או רפואה. גם באוניברסיטה העברית בחוג לביולוגיה חישובית מחצית הלומדים הם נשים. שילוב מדעי המחשב במסלול דו-חוגי עם מקצעות עם תדמית חברתית כגון פסיכולוגיה יכול גם הוא למשוך נשים אל ספסל הלימודים במדעי המחשב.

במוסדות אלו ניתנת הדעת על אקלים בטוח, כשהקונטקסט הוא חברה מעורבת גברים-נשים. למשל, מצאו כי  למידה בקבוצות קטנות ועידוד נשים להשמיע את קולן אפקטיבי. מחקרים באנגליה מצאו כי נשים מתנהלות במעבדה באופן שונה מגברים ומבקשות עזרה אחרת.

המחקר מראה כי יש מקום לחשיבה על אקלים בטוח גם בקבוצות ללא גברים. חקרנו קבוצת נשים חסידיות שהגיעו אחרי שבדקו את המקום (בדרך כלל עם אמן), בעיקר מבחינה ערכית-אמונית. הן העזו ובאו ללמוד מדעי המחשב, משום ששאפו גם הן לתמוך בבן הזוג לומד התורה. השיקול המרכזי בבחירת המוסד והפקטור שניהל אותן במהלך לימודיהן הוא הרצון להתבדל מהעולם מחוץ לקהילותיהן. במוטיבציה אדירה הן התגברו על פערי ידע גבוהים וציוניהן לא נפלו משל תלמידות אחרות למדעי המחשב. עם זאת היה ניכר כי הדאגה שמטען הקודש שלהן ייפגם (והרי הן אמונות על חינוך הדור הבא) הקשה עליהן. מספיק היה שמורה תיתן דוגמא "חילונית"  או תאמר "סבבה",  כדי שייחרדו, ויפנו לרב לעצתו.

מדעי המחשב אינו מקצוע "גברי" , גבריותו היא שיקוף של החברה בה אנו חיים וזאת אנו רואים משיקוף של תפישות בחברות אחרות לגביו. לכל קבוצת לומדים, מתעניינים ואפילו נרתעים יש רקע תרבותי שונה שמתכתב עם שיקול הדעת (לא) לבחור מדעי המחשב ועם התחושה, אפילו ההגדרה, שונה של אקלים בטוח במהלך הלימודים.

למה זה חשוב? ישראל היא מדינה מרובת תרבויות וקבוצות. כאשר שואפים לגוון את הלומדים במקצועת מדעי המחשב חשוב לקחת את הרקע, את המטען התרבותי איתו מגיעים מועמדים ומועמדות ולמצוא את הדרך להגיע לכל אחד ואחת ולייצר להם אקלים בטוח. אין זה עניין של מה בכך. לעיתים ערכים של קבוצה מתנגשים עם ערכי המדינה והמוסד ויש לפתור זאת ברגישות.

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט מביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב.

קראו פחות
anastasiia-chepinska-hryvn_bqdmyh-unsplash.jpg

יום האישה 2022: "למען הדורות הבאות"

7 מרץ, 2022

קרא עוד

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש ראשון מסוגו של הנחיות מקיפות המגנות על זכויותיהן של חוקרות הנמצאות בחופשת לידה

היום אנחנו מציינות ומציינים את יום האישה הבינלאומי. היום הזה מסמל, בין היתר, את השאיפה להסרה של חסמים מגדריים ולחתירה לשוויון בין המינים. ואמנם, אנחנו בעיצומו של תהליך שינוי. בארגונים ובמוסדות רבים נופצו מחסומים - אך תקרת הזכוכית עדיין שרירה וקיימת. לדוגמה, באקדמיה, בעוד שנשים מיוצגות היטב בקרב הסטודנטים, בדרגות האקדמיות הגבוהות ובהנהלה המרחק משוויון מגדרי עוד רב.

כיצד ניתן להוביל לשינוי?

בתקופה האחרונה היינו שותפות לתהליך ארגוני מקיף באוניברסיטה העברית בירושלים, שביקש לטפל באחד החסמים המשמעותיים במהלך הקריירה האקדמית של נשים: הריון ולידה. מחקרים רבים, גם בישראל, מצאו כי לידה משפיעה לרעה על השתתפות נשים בשוק העבודה ומעכבת את קידומן המקצועי. בתקופת ההיריון וגם בתקופה שאחרי הלידה, נשים נושאות בדרך כלל ברוב הנטל, ומשלמות במונחי בריאות, זמן ומאמץ. נתאר כאן בקצרה את הניסיון של האוניברסיטה העברית בירושלים להתמודד עם האתגרים הללו, ואת המודל לפתרון. אנחנו מאמינות שהמקרה של הזה יכול לשמש כדוגמא למוסדות אקדמיים אחרים, וכן לארגונים מחוץ לאקדמיה.

התהליך שלנו "נולד" לפני כשנתיים, כששלושתנו, חברות סגל צעירות בפקולטות שונות באוניברסיטה העברית, יצאנו לתקופת לידה והורות (המכונה בדרך כלל בשם המטעה "חופשת" לידה). שלושתנו חווינו חוסר ודאות סביב ההתנהלות המצופה מאתנו באוניברסיטה בתקופה הזו. איך מלמדים סמינר שנתי כשהלידה נופלת באמצע השנה? מי יבדוק את המבחנים של הסטודנטים אם הלידה נופלת על תקופת המבחנים? זאת עוד לפני שהגענו למחקר, שאי אפשר באמת להוציא ל״חופשה״. יש מסטרנטים, דוקטורנטיות ושותפים אשר תלויים בנו, מעבדות שיש להמשיך להפעיל, ומועדי הגשה נוקשים למאמרים מדעיים. 

בקבוצת הווטסאפ שפתחנו, "מרצות יולדות", ניסינו ללמוד אחת מהשנייה. זו ביררה אילו התאמות ניתנו במקרים קודמים, ההיא הצליחה לאתר את מקור הבעיה בשכר. התינוקות גדלו מעט, ובכוחות משותפים נראה שהצלחנו להתגבר על הבעיות האישיות שלנו. אבל מתוך המקרים הפרטיים, גילינו שהמערכת האוניברסיטאית הגדולה והמורכבת לא גיבשה הסדרים ברורים בכל הנושאים העולים במקרה של מרצות שיולדות, ובכך פותחת פתח לקשיים ועיכובים לא הכרחיים בתקופה מאתגרת ממילא.

מחוזקות ב"מרצות יולדות" נוספות (ד"ר ענת פרי וד"ר אנסטסיה ברג), פנינו ליועצת הנשיא הממונה על הוגנות מגדרית באוניברסיטה, פרופ' חיה לורברבאום-גלסקי. ביקשנו לחבר מסמך שיבהיר מה מותר, ומה אסור, לבקש מחוקרת בתקופת לידה. לשמחתנו, מצאנו לא רק אוזן קשבת, אלא מוכנות אמיתית לפעול לשינוי. לפני שנה בדיוק, ביום האישה 2021, פרופ' לורברבאום-גלסקי הדהימה אותנו כשאמרה לנו: "תחשבו בגדול". היא ביקשה שנציע הסדרים חדשים, אופטימליים בעינינו, שימזערו את הפגיעה בחוקרות בעקבות לידה.

ההצעות המקיפות שגיבשנו התקבלו בזרועות פתוחות. לא כל מה שהצענו ניתן היה ליישום באופן מיידי, אולם הנהגת האוניברסיטה, בהובלת רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה, לקחה את עיקר ההצעות ותרגמה אותן לנהלים ממוסדים. המדיניות שאומצה בסופו של דבר משלבת פתרונות מגוונים. עומס ההוראה של היולדות בשנת הלידה הופחת, לא רק בזמן שבו לא ניתן ללמד בשל חופשת הלידה אלא גם בחצי השנה שלאחריה, כדי לאפשר התקדמות במחקר שנפגע ושהכרחי לקידום. תקציב מיוחד יועד לסיוע בפעילות המחקר והמעבדות בזמן ההיעדרות של החוקרת שילדה. תקציב נוסף יועד לתמיכה בנסיעה של מרצות מניקות לכנסים אקדמיים יחד עם התינוק ועם מלווה, על מנת לאפשר לחוקרות פעילות רציפה בזירה הבינלאומית. בנוסף, לראשונה יוחדו גם התאמות למרצים גברים היוצאים לתקופת לידה והורות או זקוקים לזמן נוסף בעקבות הולדת ילדם. האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הראשונה בישראל שאימצה מכלול איזונים כה רחב לתקופת הלידה וההורות – וכל שנותר הוא לקוות שאוניברסיטאות וארגונים נוספים ילכו בדרך זו, בהקדם האפשרי.

התחלנו עם מטאפורה מוכרת סביב אי-שוויון מגדרי - "תקרת הזכוכית". נסיים עם מטאפורה מוכרת פחות מאותו עולם: "לשלוח את המעלית למטה." במטאפורה הזו, אלו שהצליחו להתקדם ולהגיע לדרגות בכירות סוללים וסוללות את הדרך, כדי שלבאות אחריהם יהיה מעט פחות קשה – או לפחות, מעט יותר הוגן. המקרה הנוכחי מעיד על החשיבות של שיתוף פעולה בין-דורי לקידום שוויון מגדרי, המעודד יוזמות שעולות מהשטח ומאפשר להן להתרומם ולהגיע ליעדן. אנו מודות למי ששלחו לנו את המעלית ומחויבות להמשיך לשלוח אותה מטה. יש עוד עבודה רבה לעשות – למען הדורות הבאות.

ד''ר שהם חשן-הלל מביה''ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות, ופרופ' נטע ברק-קורן מהפקולטה למשפטים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות.

קראו פחות
anh-nguyen-unsplash_ndvmtryvzys

יום האישה 2022: אנדומטריוזיס - מחלה אחת, נשים שונות

7 מרץ, 2022

קרא עוד

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

אנדומטריוזיס הינה מחלה גניקולוגית כרונית נפוצה (כ-10% מהנשים והנערות) המאופיינת בכאב כרוני וקשיי פריון. לאנדומטריוזיס השלכות שליליות רבות על בריאותן הפיזית והנפשית של נשים רבות בישראל. היא נחשבת לאחת המחלות האניגמטיות ביותר ברפואה והמודעות אליה לוקה בחסר בקרב אנשי רפואה, רווחה וטיפול, כך שהאיחור באבחנה עומד על ממוצע של כעשר שנים. למרות המודעות הגוברת לשכיחותה, כמו גם לחשיבותם של גורמים ביו-פסיכוסוציאליים בהבנת השפעותיה השליליות על רווחתן ותפקודן של נשים, הנושא טרם נחקר בהיקף נרחב. לפיכך, המידע אודות המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין אנדומטריוזיס לרווחה נפשית ובפרט אודות גורמי חוסן היכולים להסביר הבדלים בין הנשים בהתמודדותן עם המחלה לוקה בחסר. כמו כן, הן המחקר והן הפרקטיקות הקליניות באנדומטריוזיס התמקדו בעיקר בהיבט הרפואי, אשר אינו מוביל לעלייה הרצויה ברווחתן של הנשים.

במחקר שערכנו בקרב 989 נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס ו/או אדנומיוזיס בחנו את רווחתן הנפשית ומנגנוני פגיעות וחוסן אישיותיים ופ סיכו-חברתיים חוצי-אבחנות, תוך שימוש בגישה ממוקדת-אדם לניתוח הנתונים (ניתוח פרופילים לטנטיים), המאפשרת לזהות פרופילים שונים של התמודדות עם המחלה על בסיס מנגנוני פגיעות וחוסן מרובים. ככלל, 78% מהמשתתפות דיווחו על רמות בינוניות ומעלה של דיכאון ו54% על רמות בינוניות ומעלה של חרדה, כאשר כ-28% מהמשתתפות דיווחו על סימפטומים של דיכאון בעוצמה חמורה וכ- 25% על סימפטומים של חרדה בעוצמה חמורה. זיהינו שלושה פרופילים של נשים עם אנדומטריוזיס: סיכון גבוה (נשים המדווחות על רמות גבוהות של גורמי סיכון ורמות נמוכות של גורמי חוסן), סיכון בינוני (רמות בינוניות של גורמי פגיעות וחוסן) וחוסן יחסי (רמות גבוהות של גורמי חוסן ורמות נמוכות של גורמי פגיעות). בהתאמה, אכן נמצאו הבדלים מובהקים בין תתי הקבוצות הללו במדדי דיכאון, חרדה, סומטיזציה, עוצמת כאב והשפעתו על חיי היומיום, איכות חיים, שביעות רצון מיחסים רומנטיים ותפקוד מיני. כך לדוגמה, 61% מהנשים בקבוצת הסיכון דיווחו על דיכאון ברמה חמורה בעוד שבקבוצת החוסן רק כ6% דיווחו על דיכאון חמור. אנו תקווה כי מחקר מקדים זה יהווה בסיס למחקר רב היקף ומעמיק שמטרתו לתרגם ידע זה לכדי תכניות מניעה והתערבות אינטגרטיביות המותאמות למידת הסיכון והחוסן, בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.

ד״ר דנה לסרי מביה''ס לעבודה סוציאלית ואיה ורטהיימר מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל

קראו פחות
linkedin-sales-solutions-mnhygvt_nshyt-unsplash

יום האישה 2022: פרספקטיבה אישית על מיעוט נשים בעמדות הובלה באוניברסיטאות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

כאשר אני חושבת על מצב הנשים באקדמיה, נגלה לעיני "גרף המספריים" המפורסם שמראה כי אחוז הנשים הולך וקטן עם הקידום במעלה הסולם האקדמי. הסיבות לכך רבות ומגוונות, וכמו כל אישה זה פגש אותי בצמתים השונים של הקרירה האקדמית. כיום כחברת סגל בדרגת פרופ' חבר, אני מתבוננת באחוזון זה (29% נשים בדרגת פרופ' חבר) ובאחוזון של פרופ' מן המניין (17% נשים), ותוהה מדוע ישנה עוד "קפיצה" מטה בקצה הגרף? בדרגות אלה, מצופה מחברי וחברות הסגל ליטול חלק בוועדות חשובות, וכן לשמש בתפקידי ניהול בהובלת האוניברסיטה. כאן אנחנו נכשלות באופן בולט.

למעשה הנתונים העולים מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, מראים תשקיף עגום בסקירת ההתפלגות המגדרית בתפקידים בכירים באוניברסיטאות (נכון לשנת 2011). בשנת 2011, כיהנו 11 נשים לעומת 45 גברים במשרות דיקן, 11 לעומת 24 למשרות משנים וסגני דיקן, 1 לעומת 3 רקטורים ו-1 לעומת 4 נשיאים. האחוז המצטבר של נשות אקדמיה בתפקידים הללו עומד על 22%. לא נכללו תפקידי ניהול אחרים כגון ראשי מחלקות, חוגים ותוכניות, כך שסביר להניח שהמצב חמור מהנתונים הללו. תת-ייצוג במשרות בחירות באקדמיה מדיר נשים ממוקדי קבלת החלטות ויכול אף להנציח את אי-השיוון ואי-מיצוי הפוטנציאל הניהולי וההון האנושי של מחצית מהאוכלוסייה. ואכן, בהסתכלות על הסגל המוביל את האקדמיה בארץ, החסר הנשי בולט ומדגיש תקרת זכוכית, שכנראה אין די דגש עליה.

חלק יטענו שאחוז הנשים בדרגות הניהוליות משול לאחוזון הנשים בדרגת פרופ' מן המנין, אבל כאמור, התפקידים שנבדקו על-ידי מבקר המדינה בשנת 2014 אינם משקפים את כלל התפקידים הניהוליים באוניברסיטה, ביניהם נכללים מנהלי תוכניות, מחלקות, חוגים, וועדות ופורומים אקדמיים אחרים שבפעילותם מהווים מוקדים מרכזיים לקבלת החלטות. בנוסף, מצב בו נשים הינן מיעוט בפורומים הללו, אינו מאפשר להן באמת להשפיע, אלא דומה יותר לכורח מציאות שמכתיבה איזושהי נוכחות נשית. מעבר לכך, אני תוהה מהי התרבות הארגונית שמרפה את ידיהן של נשים כה רבות וכה מוכשרות מליטול חלק בפעילויות במוסדות אקדמיים?

השאלה הזו מחזירה אותי לאירוע שהתקיים לפני מספר שנים בבית השגריר הגרמני לציון שיתופי הפעולה בין המדינות תוך דגש על תרומתן של נשות האקדמיה. בשולחן שלי ישבה פרופ' אוה אילוז ודברה ברהיטות על האופן שבו נשים מצליחות נתפסות. היא הביאה אוסף מאמרים וסקרים שהצביעו על כך שתדמית האישה האימהית, המכילה והרכה לעיתים נמצאת בקונפליקט כשאותה אישה צריכה להוביל, להחליט, לדרוש או ליזום - כל אלה נכנסו תחת מושג שהיה חדש לי דאז המכונה "הטייה מגדרית". בשיחה עמה, פרופ' אילוז האירה את עיני על כך שישנם מחקרים רבים שמראים כי נשים מוערכות על-פי האישיות שלהן ולא על-פי יכולותיהן או ביצועיהן המקצועיים. בנוסף, היא ציינה בפני כי במקרים בהם שאישה נחשבת כמצליחה, אישיותה נתפסת לעיתים כ"בעייתית". אווירה זו מקשה על נשים להתקדם ולהוכיח את עצמן בסביבת העבודה.

שיחה זו באותו ערב מהדהדת בי עד היום וגורמת לי להעריך הרבה יותר את קשייהן של נשות האקדמיה שבוחרות כן ליטול חלק בהובלת המוסד. ההתמודדות המתמדת עם "הטייפ קאסט" יוצרת קושי יומיומי בביצוע תפקידן, ואני מתארת לעצמי שזה יכול לעיתים לגרום אף ל"קיצור קדנציה" או להימנעות מהצגת מועמדות לתפקיד זה או אחר. מיעוט הנשים בעמדות אלה והקושי שנובע מהטייה מגדרית רווחת, יכולים להזין עוד יותר את חוסר הרצון בקרב חלק מחברותיי למקצוע ליטול חלק בהובלה האקדמית.

ברמה האישית, אני מודה שהיו לא מעט פעמים שהפגנתי אסרטיביות ודרשתי דבר מה, אם בזכות או מתוך צורך שעלה מתפקידי, אלא שבקשותיי לא התקבלו באותה הבנה שהופגנה למול הקולגות הגבריים. היה נדמה לי שלקולגות הגבריים היה קל יותר לזכות לאוזן קשבת, שיתוף פעולה או לקבל הכרה וקידום בעבודה. הסביבה שופטת לחומרה התנהגות אסרטיבית בקרב נשים, כך שלעיתים מתייגים את חברות הסגל הללו כ"קשות אופי" או "קשוחות". כל אלה פידבקים מהסביבה שמחלישים את מעמדן של נשים ומרפים את ידיהן מלקחת חלק בתפקידים מובילים באקדמיה. מצאתי את עצמי לא פעם מביטה בגיחוך בסיטואציות הללו, אך האמת המרה היא שהשיח הזה צריך להיפסק. שיח כזה עובר גם לדור הבא ומנציח עוד יותר את תקרת הזכוכית. כולנו צריכים לשים לב שלא לחטוא באמירות הללו או להשתתף בשיח כזה בשל הפגיעה הברורה בנשים.

ישנן לא מעט נשים מנהלות שהצליחו בתפקידן למרות הקושי והתרבות הארגונית המגמתית הזו. יש לעודד נשים נוספות להצטרף לשורות הקדמיות באקדמיה ולחגוג את אשר השיגו בעמלן. הרי שאם התכונות הניהוליות והאסרטיביות שלנו הביאו אותנו להישגים עד כה - למה שהמוסדות לא יראו זאת כמשאב יקר ערך שיכול להצעיד את המוסד קדימה?

הכותבת מודה לפרופ' אוה אילוז, פרופ' נטלי קרבצ'נקו-בלשה וד"ר אריאל גינזברג על השיח והפידבקים שתרמו לכתיבת המאמר.

פרופ, מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים.

קראו פחות
emil-kalibradov-ms_nshym-unsplash

יום האישה 2022: כמה עולה להיות אישה?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

תארו לעצמכם שהייתם נכנסים לחנות, ועל מוצרים מסוימים היו שתי תוויות מחיר - מחיר אחד למי שנולד בקיץ ומחיר אחר, גבוה יותר, למי שנולד בחורף. נשמע הזוי? זה מה שקורה לנשים. את נכנסת לחנות בגדים לקנות חולצה, קונה שמפו, דאודורנט, סכין גילוח, הולכת להסתפר "רק להוריד קצוות"- תשלמי יותר. למה? כי אולי לא נולדת בחורף אבל נולדת אישה.

בפברואר 2016 עלתה על המוקד רשת בתי המרקחת הבריטית "Boots". נחשף כי הרשת נהגה לגבות מחיר גבוה בעשרות אחוזים על סכיני הגילוח החד פעמיים לנשים שמכרה, שהיו זהים בכל צורה ואופן לסכיני הגילוח לגברים, פרט לעובדה ש… היו ורודים. הצרכניות זעמו, Boots הורידה את המחיר, והפרלמנט הבריטי נדרש לדון בשאלה האם מדובר בתופעה חד פעמית או שמא, באמת, נשים משלמות יותר?

מסתבר, ש Boots לא לבד, ושתמחור מגדרי הוא לא רק בעיה של אנגלים. בדיקה שנערכה בעקבות הדיון בפרלמנט העלתה שנשים, ילדות, ונערות משלמות בממוצע 37% יותר על בגדים, מוצרי טיפוח וצעצועים. בדיקה מקיפה שנעשתה על ידי עיריית ניו יורק, השוותה את המחיר של למעלה מ- 800 מוצרים עם גרסה נשית וגרסה גברית, והגיעה למסקנה שאחרי שקלול פרמטרים של איכות, הגרסה הנשית יקרה ב 7% מגרסת המוצרים הגברית. מחקר שנעשה ב- 2009 בארצות הברית מראה כי נשים משלמות ריבית גבוהה יותר אפילו על משכנתאות לדיור.

הבדלי המחירים מתחילים כבר מינקות - כסא תינוק ורוד לרכב יעלה יותר מכסא כחול, אופני ילדים פרחוניים יעלו יותר מאשר אופני ילדים חלקים, יותר ממחצית הפעמים הצעצועים לבנות עולים יותר וזה לא כי הלו קיטי נחשבת יותר מספיידרמן.

התוספת הזאת, או כמו שקוראים לה, המס הורוד (The Pink Tax), שייכת למחלקה של המיסים הסמויים. אלה מיסים שלא מדברים עליהם, המדינה לא מטילה אותם באופן רשמי, הם נמצאים שם כמובנים מאליהם ולא פשוט למדוד ולכמת אותם. מס כזה יכול להיות למשל, דמי משלוח שעולים יותר לאנשים שחיים בפריפריה, או תשלום גבוה יותר לאינסטלטור במקומות בהם אין תחרות. לגבי נשים, המס הזה מרגיז במיוחד, כי הוא לא נגרם באמת מעלות נוספת בייצור המוצרים, הובלה, או מתן השירות. אותו מקום, אותו מוצר ואותן עלויות ייצור - אבל מחיר אחר.

מלבד המס זה, ישנן עלויות רבות נוספות שאנחנו כנשים משלמות על מנת להמשיך להתנהל בחיי היום-יום שלנו, למשל מוצרי ההיגיינה לווסת החודשית. גם כאשר דיברו בשלהי חודש נובמבר האחרון על ״רפורמת הפארם״, שמטרתה הייתה להוריד בעלויות שוק התמרוקים, התייחסו למוצרי הקוסמטיקה והבישום אבל, למרבה ההפתעה, שכחו ממוצרי המחזור, כאילו אין מדובר במוצר בסיסי שנמצא בשימוש של חצי מאוכלוסיית המדינה. כך יוצא שגם ההוצאות של נשים גדולות יותר, גם ההזדמנויות שלהן פחותות וגם הן מרוויחות פחות כסף (אבל זה כבר ענין לטור אחר). יקר לנו וזה קשה לנו.

למה זה קורה? הסיבה הראשונית היא החלוקה הבסיסית של מוצרים רבים למוצרי נשים ומוצרי גברים, חלוקה, שיושבת על נטייה אנושית בסיסית לדיכוטומיה מגדרית. חברות מסחריות רוכבות על הנטייה הטבעית הזאת ועל החלוקה המובנית הטבועה בנו ומנצלות אותה כדי לגבות מחירים גבוהים יותר. בנוסף לזה, נשים מראות יותר נאמנות למותגים, בממוצע, מגברים, ונשים נאמנות יותר לנותני שירות ספציפיים (למשל מותג שמפו מסוים, או הנאמנות לאילנה הספרית) מאשר גברים. התוצאה היא שנשים מצד אחד "זוכות" למחיר גבוה יותר, ומהצד השני ממשיכות לרכוש את אותו המותג בגלל הנאמנות שלהן.

מה עושים? מדברים על זה - דרך מימון מחקרי השוואה, שיציפו את התופעה, עד למחאות צרכניות  שכבר הוכיחו את עצמן. השלב הבא, חקיקה - מקומות שונים בארצות הברית כמו עיריית ניו יורק, או מדינת ורמונט אסרו בחוק על תמחור שונה. אז למה אצלנו זה עדיין לא קורה?

אנחנו, בתור נשים באקדמיה, כבר מרימות את הכפפה וקוראות לאוניברסיטה להצטרף למאבק ולהכניס מוצרי היגיינה לשירותים, באותה צורה שבה היא מספקת נייר טואלט.

יום האישה הוא ההזדמנות שלנו לאחד כוחות -   מנהלי ומנהלות מותגים, משרדי פרסום, יצרנים ורשתות שיווק, צרכניות וצרכנים, ונקדיש מחשבה למסים הסמויים. נבין שגם פעולות עסקיות יומיומיות כמו קביעת מחירים, או סימון צעצועים כמיועדים לבנות בלבד או או לבנים בלבד, יכולות להיות חלק מהמנגנון החמקמק של המיסוי הסמוי. מודעות, שבעקבותיה יבואו פעולה וחקיקה, יקרבו אותנו עוד צעד בדרך לשוויון הזדמנויות אמיתי.

פרופ' רננה פרס מביה''ס למנהל עסקים, יחד עם הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי

קראו פחות
christina-wocintechchat-rypvy_bysvqunsplash

יום האישה 2022: איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם!

7 מרץ, 2022

 

קרא עוד

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

 

הטבלה לא משקרת: לפי נתוני משרד הבריאות נכון לחודש מאי 2021 אחוז הגברים העוסקים בריפוי בעיסוק בארץ מתוך כלל המרפאים.ות בעיסוק עמד על 4%. כמרפאות בעיסוק, חוקרות ומרצות באקדמיה, אנו חייבות לשאול: האם למרות כל השיח על שילוב של נשים בכל תחומי העשייה, אנחנו עדיין מוסללות למקצועות טיפוליים, אשר דורשים רגישות, חמלה, נתינה, עדינות, יצירתיות, סבלנות? והשאלה שאולי פחות נשאלת היא מדוע הגברים נמנעים  מלעסוק במקצועות הללו?? אין ספק בכך ששורשי המצב הקיים נטועים בצורה עמוקה בתהליכים היסטוריים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים רבים. עם זאת, אפשר להניח כי המצב מוביל לכך שרבים ורבות -גברים ונשים עוסקים.ות ביומיום במקצועות שלא בהכרח משקפים את הנטיות הטבעיות שלנו, הרצונות שלנו, הערכים שלנו או המיומנויות שלנו. למצב הזה יש שם. קוראים לו "הדרה עיסוקית".  

המושג הדרה עיסוקית, מגיע ממדע העיסוק אשר דן באדם ובעיסוק כשתי ישויות הנמצאות ביחסי גומלין הדוקים ותמידיים. אנחנו, בני האדם – ישות עיסוקית – והעיסוק ממלא עבורנו פונקציות שונות, מעבר לפרנסה. למשל, העיסוק מהווה את הזהות שלנו, מאפשר לנו להתפתח ולרכוש מיומנויות (חשבו על תינוק שמגלה את העולם ואת עצמו באמצעות משחק, בזמן אמבטיה, תוך ניסיונות לחבוש כובע), למלא את הצרכים הבסיסיים שלנו (למשל: להכין אוכל ולאכל, לבלות עם חברים בכדי לממש את תחושת השייכות שלנו), ולהביע את הערכים שלנו (באמצעות הבחירה בפעילות זו או אחרת). כאשר אנו חיים במצב של הדרה עיסוקית ונמנעים מאיתנו עיסוקים משמעותיים דרכם יש לנו פוטנציאל לממש את עצמנו, שנועדו לספק את הצרכים שלנו, לפגוש את הערכים שלנו ולהוות את הביטוי שלהם, אנו חווים פגיעה בבריאות ובתחושת הרווחה האישית שלנו. ייתכן כי הסטטיסטיקה הכואבת המעידה על תחלופה של מקומות עבודה כל 3 שנים בממוצע בעשור האחרון, במקביל לנתוני שימוש הולך וגובר בנוגדי דיכאון, כדורי הרגעה, שינה ומשככי כאבים (שהפכו בפני עצמם למגפה) קשורה למשמעות החשובה של העיסוק על חיינו ולהשפעותיה של הדרה עיסוקית.

התופעה של הדרה עיסוקית לא עוצרת ברמת הפרט, ויש לה השלכות רבות גם ברמת החברה. כך, נשאל את עצמנו, כיצד נוכחות בולטת של מגדר מסוים (והדרה של השני) משפיעה על המקצועות עצמם בהיבטים שונים של תוכן, צורה, מעמד, ערך, תגמול? למשל, האם העובדה שבמדינת ישראל רוב העוסקים בתחום ההוראה הנן נשים שינתה את מעמד המקצוע וההתנהלות המקצועית? האם המציאות בה יותר נשים הן רופאות כיום שינתה את חשיבות ערך החמלה ברפואה?  מעבר לכך, חוסר גיוון מגדרי במקצועות יכול ליצור תקרת זכוכית אשר כשלעצמה תגדיל ותרחיב את ההדרה העיסוקית, אי שיוון עיסוקי ואף חוסר צדק עיסוקי עם אלה שהיו מעוניינים להשתלב במקצוע אך אינם דומים לפרופיל המייצג שלו. ומה עם הפיל שבחדר? אולי גברים לא באים ללמוד ריפוי בעיסוק בשל הסטיגמה (שלצערי במקרים רבים מדי נכונה) והיא כי התגמול הכספי במקצוע נמוך והם עדיין המפרנסים העיקריים? כל זאת ועד לא דיברנו על הלקוחות שלנו, האם הם מקבלים את השירות הטוב ביותר כאשר כל המרפאים בעיסוק הן למשה מרפאות?

למרות התמונה הקודרת במקצת העולה ממאמר זה, אל לנו לומר נואש. מודעות, ושיח פתוח על מגדר ותעסוקה, יכול לסייע לנו להפחית את ההשפעה של סטיגמות הבחירות התעסוקתיות שלנו, ובכך תאפשר לנו להביא לידי ביטוי בעיסוקים שמתאימים לנו בדיוק.

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום מביה''ס לריפוי בעיסוק

קראו פחות