פודקאסטים

בעתיד הקרוב אמור הארכיון לעבור לבית חדש, במסגרת החלטת ממשלה.לפרופ' גוטפרוינד, מתוקף תפקידו והשכלתו כפיזיקאי, קשר מיוחד ואינטימי עם איינשטיין. שוחחנו על דמותו של המדען והאדם, שממשיכה להקסים לרתק חוקרות וחוקרים וגם חובבות וחובבים מכל העולם, על הקשר המיוחד שהיה עם האוניברסיטה העברית - איינשטיין קידם את הקמת האוניברסיטה והיה חבר במועצת הנגידים הראשונה שלה - על הביקור ההיסטורי בישראל, על יחסו של איינשטיין ההומניסט והאוניברסלי ליהדות ולציונות, על יחסו של הפציפיסט לתנועה לאומית, ובעיקר על מה ניתן להמשיך וללמוד מאיינשטיין גם היום: להסתכל על היקום בעיניים טריות וסקרניות בכל בוקר מחדש, לא לפחד מהטעויות האורבות בדרך, להיות אמיץ ולהשמיע קול ברור בסוגיות עקרוניות.

שם החיזוי הופך ונעשה לבלתי אפשרי.בעיית שלושת הגופים העסיקה פיזיקאים מאז ועד היום והולידה לא מעט תורות פיזיקליות, ובראשן: הכאוס, לפיה אנחנו אף פעם לא יודעים את תנאי ההתחלה בדיוק אינסופי, ולכן אי ודאות קטנה רק מתנפחת עם הזמן והקשר בין תנאי ההתחלה לסיום הופך לבלתי ניתן לחיזוי. זו אינה רק שאלה של כוח מיחשוב או מציאת נוסחה מתאימה - זו תכונה מהותית של מערכת כאוטית. פרופסור ברק קול פירק את הבעיה לשתי חתיכות והעלה תיאוריה חדשה שמקרבת אותנו לפתרון הבעיה הוותיקה הזו והגיע ל-HUJICAST כדי להסביר לנו אותה. בנוסף, שוחחנו על הכאוס כרעיון, גם במדע וגם מחוצה לו, בחיים של כל אחת ואחד מאיתנו - ועל איך אפשר לחיות עם חוסר הוודאות. "יש דברים פשוטים בחיים ואנחנו קוראים להם פיזיקה ומצליחים לפתור אותם", אומר פרופסור קול, "ויש דברים מסובכים - ואנחנו קוראים להם, 'החיים'".

הרחוב, על פי ד"ר וילמובסקי, הוא מרחב של פחד ואלימות כלפי נשים. כמעט כולן, בכל מקום בעולם, בכל תרבות, יבשת ושפה, העידו שהן סובלות מהטרדות רחוב. מגע פיזי, צפירות, שריקות, פרסומות מחפיצות, הערות, צעדים קרובים מדי ומה לא, כולל העיצוב הממשי של המרחב: דלתות כבדות מדי, מדרגות, טמפרטורה. חייבים לשנות את הרחובות שאנחנו חיים בהם.העולם מציין חמש שנים ל-MeToo. האם מדובר במפץ גדול או בצעד קטן במערכת היחסים בין המינים? ד"ר וילמובסקי שמה את תנועת המי-טו בהקשר ההיסטורי והפמיניסטי שלה. שוחחנו על המרחק בין נשות הוליווד לילדות בכפר בדואי, על הקשר בין מי-טו למהפכת הנשים באיראן ועל תגובת הנגד שתמיד מגיעה - האם תגיע גם הפעם?לסיום, ניסינו לברר מה מצב המין הגברי - האם המהפכה הפמיניסטית שינתה אותו?

פרופ' דרור הבלנה מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חוקר את טחבן המדבר, במספר הקשרים, גם בהקשר של ניהול סיכונים: בין הצורך לאכול עלים רקובים והפחד להיטרף על ידי העביד הצהוב - פרופ' הלבנה קורא לזה "נוף הפחד", וגם בהקשר של תפקיד הטחבן באקולוגיה של המדבר. טחבן המדבר הוא, לפי הבלנה, נאמן הניקיון של הנגב. הוא אחראי לסילוק רוב הנשר (עלים בעיקר) ומהווה גורם מרכזי בתהליך מיחזור החומרים ודפוסי הפיזור של נוטריינטים בקרקע המדבר: מחילות הטחבן משמשות כצינורות הובלה של חנקן וזרחן שעשויים לייצר איים של קרקע פורייה גם בסביבה מדברית דלה במשאבים.על מנת לדעת איך נראה "נוף הפחד" של הטחבן ואיך הוא לומד להגן על עצמו מפני אויבו העקרב, למעשה חקר פרופ' הבלנה את הזיכרון של הטחבנים: בכל בוקר, ביציאה מהמחילה שלהם, חיכה להם נוף חדש שעוצב במיוחד בשבילם, עם מחילות של אויבים מזויפים ואמיתיים.

לביות החיטה מקום של כבוד בגידול המהיר ובהתפתחות האוכלוסייה האנושית, אבל בתהליך אבדו לה כמה תכונות חשובות. אם החיטה נתגלתה, כידוע, ב-1906 ליד ראש פינה על ידי האגרונום אהרון אהרונסון, אבי המדע בישראל וראש מחתרת ניל"י. כבר אז האמין אהרונסון שבאם החיטה קיימות תכונות המעניקות לה עמידות בפני בצורות ומחלות.מאה שנים אחרי אהרונסון, ב-2008, מיפה פרופ' צבי פלג את הגנטיקה של אם החיטה ומנסה להגשים את החזון ולהמשיך את דרכו של אהרונסון. והנה, אהרונסון צדק. פרופ' פלג אכן מצא באם בחיטה גנים שעשויים לעזור במשימה, כמו עמידות ליובש. לדוגמה, גן שבתגובה לעקה מאריך את שורשי החיטה לעומק של 2 מטר ומאפשר לה להגיע למים. שילוב מחדש של הגן הזה בחיטה המודרנית שנשתלה בחלקה של פלג בפקולטה לחקלאות, מראה עלייה משמעותית ביבולים. הדרך עוד ארוכה, אבל הכיוון נכון.

בפשטות: כל דנ"א בכל סוג תא בגוף מסומן בסימון כימי (מתילציה) שמפעיל רק את הגנים שצריך להפעיל, ומשתיק אחרים. לדוגמה, גן האינסולין קיים בכל תא בגוף אבל מושתק, ומסומן כפעיל רק בלבלב. כך, כשמוצאים בדם אינסולין פעיל, ברור שהוא יכול להגיע רק מהלבלב.השיטה של דור מרחיבה את הקונספט מהאינסולין לשלל גנים אחרים, ומאפשרת דרך רגישה להסתכל על הדנ"א החופשי בדם ולהבין מה מהתאים המתים בדם אינם חלק מהתמותה הטבעית של התאים ומאפשרת לזהות את מקורם - הרבה לפני שהם יכולים להימצא בביופסיה. המחקר של דור מתמקד בסרטן לבלב ונראה מבטיח. שוחחנו על ההבטחה ועל האתגרים בלהביא את השיטה לשימוש המוני.