"מסעות דעת" היא תוכנית מנהיגות אינטלקטואלית ייחודית, המבקשת לטפח בקרב קבוצה נבחרת של סטודנטיות.ים – כישורי התבוננות ויכולת ניתוח של שאלות עומק רעיוניות ופילוסופיות בהקשר של בעיות השעה בארץ ובעולם, ולחבר בין שאלות אלו ובין המציאות החברתית והפוליטית.
התוכנית מיועדת לקבוצה קטנה ואיכותית של סטודנטיות.ים בעלי סקרנות אינטלקטואלית מכל חלקי החברה בישראל, בתחילת לימודיהם לתואר ראשון, בכל תחומי הידע.
פרופ' מארן ניהוף מהחוג למחשבת ישראל בפקולטה למדעי הרוח, זכתה במענק היוקרתי בזכות מחקרה על הממשק בין היהדות לתרבות היוונית-רומית בכלל וההשפעה של רומא, בפרט. במחקריה, חוקרת פרופ' ניהוף כיצד השתנתה היהדות באימפריה הרומית מבחינה פילוסופית, משפטית וספרותית. כמו כן, היא חושפת תמורות דומות בקרב היוונים והנוצרים.
אנחנו, ואנשי הסגל האקדמי והנהלת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, מבקשים להביע את התנגדותנו הנחרצת לקיצוץ המתוכנן בתקציב מכון וולקני (מנהל המחקר החקלאי), ואת תמיכתנו במכון ובחוקריו.
תמר מחלב ופרופ' אריאל כנפו-נעם
הכותרות שוב עוסקות בעסקת שחרור חטופים, תמורת שחרור מחבלים והפוגה בלחימה. בסקר בין גולשי מאקו בתחילת פברואר היה רוב גורף נגד העסקה – כשלושה מתנגדים על כל אדם שתמך בעסקה. במחקר "בגלל הרוח" לחקר התמודדות החברה הישראלית עם המלחמה, שנעשה באוניברסיטה העברית מאז תחילת המלחמה, נתנו לנבדקים פירוט של תנאי העסקה כפי שהתגבשו בחלק הראשון של פברואר, ושאלנו אותם אם הם בעד או נגד, והוספנו אופציה של חסרי דעה מגובשת. גם במחקר שלנו היה בהתחלה רוב משמעותי שהתנגד לעסקת החטופים.
פרוייקט ייחודי ויוצא דופן של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית הגיע לסיומו ביום שישי האחרון.
120 סטודנטים, 40 מנטורים ומנטוריות, סייעו ביחד ל-80 עסקים קטנם ובינוניים מכל רחבי הארץ, שנפגעו בעקבות המלחמה. לכל עסק הוקצה צוות של שלושה סטודנטים תלמידי MBA או שנה ג' בתואר ראשון במנהל עסקים, ומנטור.ית בכיר.ה מבוגרי בית הספר. בעלי העסקים זכו לצוותים שסייעו להם בכל הקשור לניהול ותכנון פיננסי, מיצוי זכויות, שיווק, לוגיסטיקה ומציאת פתרונות יצירתיים- על מנת שהעסק יחזור לעבוד.
האוניברסיטה העברית מודיעה על מינויה של פרופ' אורלי שדה לדיקנית בית הספר למנהל עסקים
קרדיט: מיכל רביבו
מחקר הנערך באוניברסיטה העברית, הבוחן את השפעות המלחמה על מורים ומורות בישראל, מצא כי כ-60% מהמורים מדווחים על דיכאון, מעל ל-40% שרויים במתח וכמחצית מהמורים הנבדקים חווים חרדה. דיווחי המורים מראים כי ישנו פער בין התמיכה שקיבלו מצוות בית הספר לבין התמיכה שנזקקו לה
פרופ' חיים סומפולינסקי הוא החוקר הישראלי הראשון שזוכה בפרס היוקרתי. סומפולינסקי, ממייסדי ומובילי מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ופרופ' אמריטוס במכון רקח לפיזיקה, הוא חלוץ מדעי המוח החישוביים וחקר הדינמיקה של מעגלים עצביים במוח, והינו בעל שם עולמי בתחומו. פרופ' סומפולינסקי גם מכהן כפרופ' במרכז למדע המוח באוניברסיטת הרווארד
עדכון (21.3):
בעקבות הודעתו של שר החינוך על כך שפרסי ישראל יחולקו כמתוכנן, לצד פרסי הגבורה והתקומה - יבוטל אירוע ההצדעה לרוח ולמדע הישראליים שתוכנן ע״י ועד ראשי האוניברסיטאות ליום העצמאות.
ראשי האוניברסיטאות מברכים על החזרתם של המחקר פורץ הדרך, התרבות והאומנות לקדמת הבמה. נושאים הנמצאים בלב הקיום הלאומי.
מחקר חדש ממכון לרקח לפיסיקה חושף התקדמות משמעותית בתורת הכאוס, על-ידי אישור מפורט של התורה הסטטיסטית מבוססת השטף המנבאת תוצאות כאוטיות במערכות תלת-גופיות ניוטוניות שאינן היררכיות. פריצת דרך זו טומנת בחובה השלכות מעשיות על תחומים כמו מכניקה שמימית, אסטרופיזיקה ודינמיקה חלקיקית