בתקשורת

פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא  בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת ההידרדרות הקוגניטיבית אצל חולות במחלת אלצהיימר. ידוע מזה זמן רב כי בנשים מדדי הדמנציה עולים מהר ובעוצמה רבה יותר מאשר בגברים, אך הגורמים לכך נותרו עלומים. הגילוי הינו צעד חיוני בדרך למציאת תרופה המותאמת לנשים החולות בה

חוקרי האוניברסיטה העברית גילו את המנגנון המולקולרי המאפשר לסרטן הלבלב לשלוח גרורת ולהפוך לקטלני. הגילוי מציע לראשונה דרכי טיפול חדשות

סרטן הלבלב נחשב לקטלני ביותר מכל סוגי הסרטן, ואחוזים בודדים מהחולים שורדים יותר משנים בודדות עם המחלה. כיום, אין כיום שום טיפול יעיל כנגד סרטן הלבלב שמתגלה בדרך כלל בשלב הגרורתי שלו. למרות שבעשור האחרון התגלו מספר שינויים גנטיים (מוטציות) שתורמים להתפתחות סרטן הלבלב, עד היום לא נמצאו שום שינויים גנטיים שהופכים את הגידול לפולשני וגרורתי – השלב הקטלני של הסרטן.

פרס דן דוד היוקרתי לחקר ההיסטוריה הוענק השנה לתשעה חוקרים מכל רחבי העולם. בין הזוכים נמנית ד"ר כרמה בן יוחנן מהחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, אשר מחקריה פורצי הדרך בתחום היחסים בין דתות מקדמים את המחקר ההיסטורי ושופכים אור על העבר.

על פי מחקרים אקדמיים שנערכו ברחבי העולם ובישראל, השכלת הורים היא מדד המנבא באופן משמעותי את הגישה להשכלה גבוהה וההצלחה בה. בישראל המצב עגום למדיי: מנתוני הלמ"ס שפורסמו בנובמבר האחרון (2022), עולה כי כ-50% מהצעירים בישראל בגילאי 18-21, הם 'דור ראשון לאקדמיה'. 

בהעדר היכרות ישירה או עקיפה עם העולם האקדמי, חלק מבני ובנות דור ראשון לאקדמיה חווים תחושת זרות וקשיים בהשתלבות האקדמית והחברתית. למעשה, סטודנטים רבים מעידים כי בתחילת לימודיהם הם סובלים מ'תסמונת המתחזה'.