מחקר

מחקר חדש בראשות ד"ר רועי יניב מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז הרפואי שיבא, בשיתוף עם ד"ר אסף הוכמן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, הציג התקדמות משמעותית בהבנת התפקיד של מדידת שדות חשמליים אטמוספריים בחיזוי אירועי מזג אוויר קיצוניים. באמצעות בחינה מדוקדקת של מערכות מזג אוויר חורפיות בלחץ נמוך, הידועות כ"שקעים קפריסאים", המחקר חושף תובנות חדשות על תפקיד השדה החשמלי בחיזוי משקעים כבדים.

לאורך כשני מיליון שנים, זמן קצרצר במונחים אבולוציוניים, המוח האנושי שילש את גודלו. ההתפתחות המהירה הזו היא כנראה מה שאפשר לנו לפתח יכולות שכליות מורכבות כמו שפה, או יכולת המצאה מפותחת. חוקרים רבים מנסים להבין את הבסיס לתופעה, בין היתר על ידי השוואה בין הדנ"א של בני אדם מודרניים, בני אדם עתיקים ושימפנזים.

באתר הארכיאולוגי נחל עין גב II שבעמק הירדן, חשפה משלחת ארכיאולוגית של האוניברסיטה העברית מעל 100 אבנים מחוררות בנות כ-12,000 שנה, שהיו ככל הנראה בשימוש ככלי עזר לטוויית חוטים – עדות ראשונה מסוגה לשימוש נרחב במשקולות פלך בתקופה זו. החוקרות, טליה ישוב ופרופ' ליאור גרוסמן מהמעבדה לארכאולוגיה חישובית במכון לארכאולוגיה, השתמשו בסריקות תלת ממדיות ובטכנולוגיה חישובית מתקדמת לניתוח המבנים המורפולוגיים של האבנים המחוררות, ומצאו התאמה ברורה לשימוש של משקולות פלך.